מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעות הדדיות בין עורך דין ללקוחו לשעבר בעניין שכר טירחה ולשון הרע

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעיניין מר אילן גבע, ת.ז XXXXXX הריני פונה אליכם בנידון כדלקמן: פנייה זו נעשית אליכם, מתוך רצון טוב, ובמטרה למנוע מכם אי נעימות ו/או מצב בו ייגרם לכם נזק כתוצאה מהעסקתו של מר גבע אילן (להלן: "מר גבע") אשר הועסק בעבר במשרדי וגרם לי ולמשרדי לנזקים כבדים ואי נעימות ואף סכנה ממשית ללקוחות המשרד, כפי שאפרט במכתבי זה. בפתח הדברים ברצוני להבהיר כי מכתבי זה קשור גם לעינייני האישי, אך הוא מופנה אליכם משום שיש בו היבט צבורי בשל הנזק ואי הנעימות אשר יכולים להיגרם לכם מאחר וקיימת וודאות כימעט מוכחת, שבעתיד בקרוב מר גבע, העובד אצלכם כמתמחה במחלקה המשפטית ו/או מועסק כמתמחה במשרד עורכי הדין המעניק לכם שירותים משפטיים, יפגע גם בכם ועיריית יבנה תיאלץ לבזבז כספי ציבור רבים בהגנה כנגד ההתקפות המשפטיות שהוא ייזום כנגד הערייה ואשר הוא מתכנן כנגדכם יום ולילה, כפי שהוא נוהג בדרך קבע, להגיש תביעות כנגד המעסיקים אותו.
* יצירת קשר עם מתמחים לשעבר במשרדי, על מנת לגרום להם להעיד עדויות שקר כנגדי, כל זאת במטרה להטיות משפט.
תביעת הנתבע בעיניין לשון הרע הנתבע מצידו טען כי התובע פירסם לשון הרע נגדו, בשמונה מקרים: א. פירסום פוסט (שתוכנו הובא לעיל) בחמישה פורומים של עורכי דין.
מהראיות עולה כי נושא שכר הטירחה עלה לראשונה בתכתובת המסרונים שהתנהלה בין התובע לבין עו"ד רז, במסגרתה כתב עו"ד רז לתובע בתאריך 24.2.15: "ראיתי את הפוסט לראשונה כשאחי הקטן שלח לי צלום מסך. הצלום לא מאוד ברור. יגאל אמר שאם לא תתנצל בפניו הוא מתכוון להגיש נגדך תביעת דיבה, לשלוח למאמן שלך החדש מכתב... לשלוח ללשכה מכתב, לחייב אותך בשכר טירחה על התביעה שלך שהוא בדק לך, ועוד גחמות". על פי התרשמותנו, הדרישה לשכר הטירחה "נולדה" רק לאחר שהתובע פוטר ולאחר שנודע לנתבע דבר פנייתו של התובע לפורום עורכי הדין.
...
הנתבע ישלם לתובע פיצוי בגין הוצאת לשון הרע בסך 30,000 ₪.
התביעה שכנגד בסע"ש 29742-03-15 מתקבלת באופן חלקי.
התובע ישלם לנתבע פיצוי בגין הוצאת לשון הרע בסך 15,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתביעה, שהוכוונה כלפי הנתבעים כולם ומתייחסת לפגיעה נטענת בתובעים שניהם, נטען כי החל מעת הגשת כתב התביעה הראשון בלשון הרע ותביעת שכר הטירחה הקודמת בחודש ספטמבר 2015, הנתבעים פנו לגורמים שונים בקהילה ודברו עימם סרה בתובעים: בפרט, אמרו לחברים שונים בקהילה כי התובעים "עבדו" ו"רימו" את בני מישפחת מאיר, והגדירו את התובעים "נוכלים ורמאים", כאלה שהתנהגו בחוסר יושר, נתנו שירות שאינו מקצועי, נטלו כספים ב"שחור", מסתכסכים עם לקוחות, ועושים "קליינטורה בבית הכנסת". פירוט, דל למדי ייאמר מראש, בא בסע' 30-14 לכתב התביעה.
ביחס לתביעת לשון הרע, שבה טוען עו"ד סעדיה לסיכום שכר טירחה בסך 18,000 דולר ומר מאיר לסיכום בסך 9,000 ₪ - ראה עו"ד סעדיה להוסיף חוות דעת מומחה בשאלת השכר הראוי, חרף תהיות בית המשפט בעיניין, ובעקבותיו נהג כך כמובן הנתבע אף שהסכים שלשאלת השכר הראוי אין כאן נפקות.
תביעת לשון הרע הנותרת אף שתביעה זו ריכזה זמן ומשאבים בלתי נדלים ממש של הצדדים במהלומותיהם ההדדיות, הרי שברי כי דינה להידחות, ובנקל.
תביעת לשון הרע זו, כך חמישה ההליכים הנוספים שיזמו התובעים נגד בני מישפחת מאיר, הצטרפו לכחמישים תביעות שונות שניהל עו"ד סעדיה מול לקוחותיו לשעבר, ולחמישים נוספות נוספות שבהן היה צד, הכל לפי מניינם של הנתבעים (נספח טז1 לכתב הגנתם).
כל אלו מובילים לחיוב התובעים יחד ולחוד לשאת בשכר טירחת עורכי דינם של הנתבעים יחד, בקשר עם תביעת לשון הרע הנוכחית, בסכום – על הצד הנמוך ממש בנסיבות – של 29,250 ₪.
...
סוף דבר תביעת שכר הטרחה של התובע 2 נגד הנתבע 4, בתא"מ 20495-01-16, מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שייקבע כי הנתבע 4 חב לתובע שכר טרחה בסך של 9,000 ₪, אך נוכח דחיית התביעה בעיקרה ומן השיקולים המנויים בפסקה 27 לעיל, יחויב התובע 2 בהוצאות הנתבע 4 באותו הליך, באופן המאפס את החיוב, כך שאיש לא יחוב לאחר דבר.
התביעה שכנגד נדחית, אך ללא צו להוצאות, כאמור בפסקה 31 לעיל.
תביעת לשון הרע הנותרת של התובעים נגד הנתבעים, בת"א 20466-01-16 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ממכלול התמונה המצטיירת מחומר הראיות, עולה כי אף שהתובעת סיפקה שירותים למשרדו של הנתבע 1, זאת על-יסוד יחסי כבוד ואמון הדדיים, מערכת היחסים ביניהם עלתה על שרטון, עד חוסר אמון מוחלט.
מכלול התמונה המצטיירת מראה כי ההחלטה להמנע מהגשת התביעה משקפת איזון לגיטימי בין שיקולים שונים של הנתבע 1 עצמו, ולבטח עת הוא מצביע על הרגישות בניהול הליך של עורך-דין נגד לקוחו לשעבר, החשש מפני פגיעה בשמו המקצועי הטוב וכו' (לעניין זה אפנה גם לסוף הערותיו של עו"ד תוסייה-כהן מחודש 06/2019 לפיהן "ההליך לא צפוי להיות נעים").
לפי הנתבע 2 מדובר בקבוצה שחברים בה ככלל, הוא, המזכירה של המשרד ועורך-הדין שמספק שירותים למשרד, ותפקידה "לתעד את כמות העבודה שעורך הדין עושה" (ש' 21, ע' 49).
ובכן, אין מחלוקת כי ביחס לטפול בעיניינו של הלקוח ג.מ. בתביעת לשון הרע שהוגשה נגדו סוכם כי ישולם לה סכום גלובלי 4,000 ₪ כולל מע"מ (דוא"ל מיום 3.10.2018), ברם, מסתבר כי ההיתקשרות החוזית בין הצדדים השתנתה בהמשך הדרך בהסכמתם; רוצה לומר, החוזה (הסכם שכר הטירחה) פשט צורה ולבש צורה אחרת (ראו והשוו: ה"פ (מחוזי י-ם) 24666-06-10 ב.ב.ע. השקעות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פסקה 39 (6.6.2012)).
...
מאחר ונראה כי שום דבר ממשי לא נעשה בנדון (ראו עדות הנתבע 2 – ע' 56), מסתברת יותר המסקנה כי לא דובר בתכתיב, אלא בהסכמה רצונית ומלאה של הצדדים.
תוצאה התביעה נגד הנתבע 1 מתקבלת באופן חלקי.
התביעה נגד הנתבע 2 והתביעה שכנגד – נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

במכתב השיחרור (נספח ב' לכתב התביעה), אשר נכתב בכתב ידו של הנתבע, ציין הנתבע כדלקמן:-"10/10/02 לכבוד עו"ד בלפור קויתי להלן הינני מאשר שחרורך מייצוגי המשפטי בעניין עיזבון המנוח מאיר סומך. בעיניין צו המניעה הזמני אכנס ואסדיר את התשלום תוך הסכמה הדדית בינינו. אני משחררך מההופעה בדיון ב – 14/10.
לעניין שחרורו של עורך דין מהמשך ייצוג משפטי, כבר נקבעה הלכה בעיניין זה בע"א 136/92-ביניש-עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ פ"ד מז (5), לפיה: "בהתקשרות שבין עורך דין ולקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, לפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן. בכך יש כדי ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טרחתו". בענייננו הסכימו הצדדים, כי שכ"ט "יקבע על ידי עו"ד בלפור קויתי – על פי שיקול דעתו" – עד לגובה שכר הטירחה המקסימלי שהוסכם בין הצדדים.
בהערת אגב אציין, כי טוב עשה הנתבע שזנח את טענת הקיזוז, בגין נזקים שנגרמו לו כביכול על ידי התובע, שכן הנתבע לא עמד בנטל להוכיח נזקים אלו, וראה תשובותיו בחקירה הנגדית, לגבי המכתב שניסח עבורו התובע:-"הוספתי הערות ושינויים ואת זה שלחתי. המכתב דומה למה שכתב לי התובע אך ביצעתי בו שינויים. לשאלה למה לא צירפתי את כתב התביעה בעיניין לשון הרע במלואו, אני אומר שאני יכול לצרף אותו. יכלתי לצרף, לא היתה לי בעיה לצרף. לשאלתך אם כלומר אין לי אסמכתא שמה שעזר לי לנסח התובע הוא לשון הרע שנתבעתי בגינו אני אומר שיש לי אסמכתא, היא לא כאן...
התובע טוען, כי על פי הסכם ההתקשרות עם הנתבע לא היתה עליו כל חובה להביא ראיות כלשהן באשר לשכר הטירחה הראוי בגין הפעולות שבוצעו על ידו, שכן כבר במועד ההיתקשרות העריך התובע אפשרות שהוא יבצע רק חלק מהעניינים שנמסרו לטיפולו, ולשיטתו הצדדים הסכימו כי במקרה כזה שכר הטירחה "יקבע על ידי עו"ד בלפור קויתי על פי שיקול דעתו" (ראה הסכם שכר הטירחה נספח א' לתביעה).
מתוך הראיות שנשמעו לפני נתגלה שאין זו הפעם הראשונה שהנתבע מסתכסך עם עורכי דין בנוגע לשכר טרחתם והסכסוך הקודם (אשר בינתיים הסתיים בפשרה) היה בנוגע לשכר טירחתו של בא כוחו לשעבר של הנתבע, עו"ד גבאי.
...
מכאן שדין תביעתו של התובע להיתקבל, שכן הוא היה רשאי, בהתאם להסכמת הצדדים, לקצוב את שכר הטרחה והוא פעל בהתאם להרשאה שניתנה על ידי הנתבע ואף קצב לעצמו שכר טרחה, שווה ערך ל"שכר ראוי".
לפיכך ומכל המקובץ, אני מחליט לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע לשלם לתובע סכומים כדלקמן: סך של 12,000 ₪ בתוספת מע"מ, בצירוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (19.12.04) ועד למועד התשלום המלא בפועל.
לעניין היתנהלותו של הנתבע, יש לציין העובדה שהנתבע הגיש גם הודעה לצד ג' כנגד מינהלי העיזבון, אשר בסופו של דבר נמחקה והנתבע חוייב בהוצאות צדדי ג', כאמור בהחלטת כב' הרשמת א. גרבי, מיום 29.10.06.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2010 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפניי תביעה שהגישו לקוחות לשעבר (שיכונו להלן-"התובעים") כנגד עורכי דינם לשעבר (שכונו להלן-"הנתבעים"), ועניינה אי קיום חובת נאמנות, שליחת יד, זיוף, מרמה, רשלנות, לשון הרע, הפרת חיסיון והפרת הפרטיות.
עקרון ההדדיות הוא יסוד בכללי מעשה בית דין ובכלל זה בדבר השתק עילה.
הנתבעים תבעו את התובעים ואת ב"כ התובעים, עוה"ד תמיר מדר, בגין לשון הרע, בין היתר בגין ההאשמות שהוטחו בהם במסגרת תיק שכר הטירחה.
חלוקת העבודה בשותפות "המשולשת" בין הנתבע 1 לבין עורכי הדין טנא וטין נבחנה במסגרת פסק הדין שניתן בתיק שכר הטירחה הנוסף וברי, כי הנתבע 1 לא יוכל להתכחש לגרסה שמסר שם. עוד טוענים התובעים, כי עורכי הדין טיין וטנא פנו לנתבע 1 כדי לאפשר להם לבצע את הגביה בתיק ההוצל"פ (שנפתח במסגרת ההליכים שהתנהלו בנצרת), אך הוא דחה את הצעתם והחליט להעביר את התיק לעו"ד אלון גולן.
התובעים טוענים, כי הנטען בסעיפים 14-13 לכתב התביעה, "נכתב כדי להצביע על זחיחות הדעת של לישכת עורכי הדין, הנתבעת שנמחקה וכדי ללמד אודות התנהלותם של הנתבעים", ואין לו רלבאנטיות לסוגיית ההשתקים.
...
בכתב הגנתם, טענו הנתבעים, בין היתר, כי דין התביעה להדחות מכוח תחולת הכלל של מעשה בית דין: השתק עילה, השתק פלוגתא ומניעות.
מכאן נגזרת המסקנה, כי התובעים מושתקים ומנועים מלהתדיין מחדש בהליך דכאן בטענות שכבר העלו, נדונו והוכרעו בתיק שכר הטרחה, בענין הטיפול המשפטי שניתן להם בתיק הירושה.
ההשתקים הנוגעים לכל אחד ואחד מראשי הנזק הנטענים נדונו לעיל, במסגרת החלטה זו. סוף דבר 103.
לאור האמור לעיל, דין הבקשה להיתקבל בחלקה ולהידחות בחלקה האחר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו