מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעות גירושין ושלום בית בין בני זוג חולי נפש

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2020 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

נוסיף אנו ונאמר שאף אם הייתה האשה בדכאון מחמת מות בנם, הרי שאין בזה כדי לחייב את האשה בגירושין וודאי שיש לחייב בתוספת כתובה, הואיל ומחלה זו נולדה במהלך חיי הנישואין, ו'נסתחפה שדהו' – ראה שולחן ערוך (אבן העזר סימן קטז סעיף יא) ובנושאי כליו (שם) דדווקא בנכפית יכול לגרשה בעל כורחה – ראה חלקת מחוקק (שם ס"ק יט) ובבית שמואל (שם ס"ק כא), ומקורו מתשובת הרא"ש. אולם במקרה כנדון דידן, וכפי שהתרשמנו, לא היה מקום כלל לחייב בגירושין מחמת זה, כשמצבה נוצר במהלך חיי הנישואין, ובכל מקרה הייתה זכאית לתוספת כתובה.
ולפיכך אף אם המשבר בין בני הזוג הוא עמוק, אחד הצדדים עזב את הבית, או שהבעל קשר קֶשר עם אשה אחרת, אין בהמנעות הצד השני מלהגיש תביעה לשלום בית כדי להוכיח שאין הוא מעוניין בשלום בית, שהרי יכול להיות שהוא מעוניין ורצה בשלום בית, אלא בהכירו המציאות החליט שלא תהיה תועלת בהגשת תביעה לבית הדין ואין הוא רוצה או צריך לעשות דבר ללא תועלת ותוחלת.
לפיכך אין בדברים שנאמרו במריבות עת היתגלע הסיכסוך וכן בעת בדיונים המשפטיים על הגירושין כדי לקבוע מה היה המצב לפני שהתחילו המאבקים, ואף שדיבורים כאלה ודאי לא יכולים לעזור ולהועיל לשלום בית – זהו טבעו של עולם שבמאבקים בין בני זוג הם עושים מעשים שמזיקים גם לעצמם.
הארכתי בדברי התשב"ץ האמורים להיות לפני עיני הדיין יום יום בשבתו לידון ולהפעיל שיקול דעת בבואו ליתן פסק דין, חובת הדיין הכוללת את בחינת המציאות האמיתית בזמנו, במקומו ובבני הזוג הניצבים לפניו, ואחרי בחינת המציאות יש לו לבחון בסברה ולדמות מילתא למילתא מתוך ידיעה שהדבר בנפשו וכאילו נוגע לו אישית, וכדברי הגמרא (יבמות קט, ב): "דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו בין יריכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו." ואין לומר שאין לומר דבר שאינו נשמע – והיינו היכא שבית הדין רואה שבפועל אין סכויים לשלום בית, וכמו שרגיל בית הדין לשאול תמיד את הצד התובע "האם נראה לך שיש סכויים לשלום בית במצב שנוצר?" וכל שכן לאחר שהבעל מצא אחרת ואחרי ששמענו דברי הצדדים שיש לומר ששוב אין סכויים שחזור לאשה – ולא היא, דהנה כפי שכתבנו יש לברר את הדבר משני פנים: א. אם התביעה לשלום בית היא אמיתית; ב. אם יש סיכוי שתתממש.
...
הרב צבי בן יעקב הערעור שלפנינו לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי (להלן: בית דין קמא) מיום י"ד בכסלו התש"ף (12.12.19), אשר קבע במסקנתו: גם האישה אינה מעוניינת בבעלה, הרי שאין מנוס מלקבוע כי יש לחייב את האישה לקבל את גיטה מבעלה [.
אם תסרב האישה לקבל את גיטה מוסמך בית הדין לבטל את ההטבות שנקבעו בסעיף ז. הרב אליעזר איגרא הרב צבי בן יעקב לאחר העיון בעמדת עמיתיי הרבנים הגאונים שליט"א, מצטרף למסקנות הגר"א איגרא שליט"א. הרב צבי בן יעקב הרב שלמה שפירא ראיתי מה שכתב ידידי הגר"א איגרא ואני על משמרתי אעמודה, שאין לאפשר למי שנתן עיניו באחרת לחייב את אשתו לקבל גט פיטורין אחרי עבור זמן של י"ח חודשים כשהאישה לא פשעה.
וודאי שלא ברור לי מדוע נפעיל הרחקות דרבנו תם על אישה עלובה שבעלה נתן עיניו באחרת, ההרחקות יהיו עליה והוא ישמח במי שנתן עיניו בה! לפיכך אף בנידון דידן אין להטיל על האישה להתגרש מיידית עתה, כשלא מצאנו פשיעה מצידה, ולהתנות את הפיצוי לגירושין בהסכמתה לגירושין עתה.
הרב אליעזר איגרא פסק דין המסקנות העולות להלכה מכל האמור לעיל הן כדלהלן: מאחר שהצדדים בפירוד מעל שמונה־עשרה חודש האישה חייבת לקבל את גיטה.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2021 ברבני פתח תקווה נפסק כדקלמן:

זה היה כשחזרנו מארה"ב אחרי פורים לפני 4 שנים, הוא רשם לי כדורים באופן פרטי, ריספרדל, לקחתי למשך תקופה והפסקתי בהדרגה, היא לקחה אותי למעקב באופן פרטי, הפסיכיאטר הוא נגד הפסקה של כדורים, אבל הורדתי את המינון אחרי חצי שנה, ואחרי זה התחיל הבלבול וההזיות, הפסיכיאטר המליץ להפסיק עם הקנביס ואני בהתחלה התנגדתי, ולקנאביס יש השפעה פסיכואקטיבית שגרמה לי לבלבול, ונוצר למעשה מצב שכל המשפחה שלי חושבת שאני חולה נפש.
בית הדין שוחח עם הצדדים, ובהסכמתם בית הדין מורה על המתוה הבא: בית הדין מפנה את הצדדים לד"ר ר' ה' מפתח תקווה, ומורה לד"ר ה' לבדוק את מצב העניינים בין בני הזוג עבר והווה, ולהגיש לבית הדין חוות דעת האם לדעתו יש סיכוי לשלום בית בין הצדדים או שפניהם לגירושין.
חובה שוב לצטט אף דבריו של ד"ר ה' שציטט את דברי הבעל שאמר: "אין סיבה להמשיך אבל אין סיבה לפרק את הנישואין" כלומר, מכל הציטוטים של הבעל ועל פי הבנת בית הדין, שונה הבעל הנוכחי מכל הבעלים הטוענים והתובעים שלום בית, בכך, שאף שהוא גם תובע שלום בית אך תביעת שלום בית שלו לא מתבססת על הרצון באישתו, אלא על הרצון להמשיך להיות נשוי, לא האשה בבת עינו אלא מוסד הנישואין בבת עינו.
...
יש שכתבו כי הגר"ח פלאג'י עצמו כתב את דבריו רק כאשר קיימים נימוקים הלכתיים נוספים לכפייה על הגט, ראה למשל פס"ד של הגר"ש גורן זצ"ל (פד"ר כרך ט, 213), וזה לשונו: "ברור איפוא שאין להסיק מתשובה זו של הגר"ח פאלאג'י שבסוף ספר חיים ושלום ח"ב סי' קי"ב שום מסקנה הלכתית חדשה בדבר כפיה לגט, בין כאשר מדובר על כפיית האישה לדידן שקבלנו את החדר"ג, ובודאי שאין לדון על פיו כאשר מדובר על כפיית הבעל לתת גט רק על סמך המחלוקת שיש בין בני הזוג ונראה לבי"ד שלא יש תקוה לשום שלום ביניהם, שאז לפי דברי הגר"ח פאלאג'י יפרידו הזווג ולכופן לתת גט. זה תמוה מאד, ואין לפסוק כך אפילו לכוף את האישה לגט, כל שאין נימוקים אחרים מצד ההלכה שכופין אותו לגרש או אותה לצאת, כפי שמבואר בשו"ע ובפוסקים." אחרים כתבו כי אכן כוונתו של הגר"ח לכפיית גט (פס"ד של הגר"י ניסים, הגרי"ש אלישיב והגר"ב ז'ולטי זצ"ל, כרך ז' עמ' 111 ואילך), אך יחידאה הוא בזה.
לעומת זאת מצוי בתיק בית הדין מכתבו של ד"ר ה' שקבע כי הבעל כעת לא במצב פסיכוטי ועל כן בית הדין לעת עתה לא מכריע בעניין זה. מסקנה הבעל חייב לגרש את אשתו.
הרב דוד גרוזמן - דיין אנו מצטרפים לכל האמור לעיל.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2021 ברבני אשדוד נפסק כדקלמן:

לעתים מדובר בבני זוג שהחליטו בתוכם פנימה להתגרש, והמתינו לשעת כושר שבה יוכלו להפרד מבלי לפגוע בזכויותיהם ואולי אף לזכות ליתרון בהליכים המשפטיים הצפויים.
הצדדים מחברים דיבורים למעשים ויוצרים לעצמם תדמית של בן/בת זוג המגונן על שלום הבית על אף שבן/בת הזוג פגע בו אנושות.
לא נועלים דלת על בריח ומותירים את האישה בחוץ ולא מזמינים את המישטרה, אלא פונים לבני מישפחה וחברים קרובים שיתווכו בין בני הזוג.
להלן מבחר 'פנינים' ו'איחולים' מפיה של האישה: "למה אתה מחכה, יאללה לפני שתאשפז עוד כמה אנשים; בוא אתה רוצה להרביץ לי כדי להרגיש טוב עם עצמך; הניקו אותך רעל, רעל אכלת בילדות שלך, רעל, רעל אימא שלך סיפרה לי את כל הסיפורים של אבא שלך עם הרוסיות, אתה אותו דבר, איכסה, גם אתה כזה, אתה הבן של אבא שלך, איכסה, אתה לא מתעלל בי יותר, ולא באף אחד כאן. אני לא רוצה לחיות איתך; התקשרתי אליה (אל העובדת של האיש) והיא סיפרה לי מה עשית לה, ... היא סיפרה לי את הסיפור שלך; תתבייש, התביישתי שאתה בעלי, גוזל כסף של אנשים חולים, הלוואי שהיא תיכנס בך. הלוואי הלוואי שהיא תכנס בך ועד אז אני אהיה גרושתך אני אוכל לבוא ולהעיד; לא רוצה לחיות איתך דקה, עוד דקה אחת לא חיה איתך כאן, במקום שנעשה את הטיפול, לא תזכה להיות עם הילד הזה, תיתרחק כדי שלא תשרוט גם אותו, שהוא לא ילמד..., שלא תוריש לו את התכונות המגעילות שלך; אתה והכלבה הזונה (הכוונה לאחות האיש) שלא מסוגלים להזמין את ההורים שלך לקפה; לקח את הכסף של הברית ושם אותם אצלו, במקום לעשות לילד איזה קופה; ברכה תהיה לך, קללה מקוללת, כל הכסף שלך לתרופות ורופאים; גזע כזה בחיים שלי לא ראיתי." במהלך השיחה, האישה כינתה את האיש בשלל כינויי גנאי: פסיכי, מתעלל סדרתי, מפגר, איכסה, גועל נפש, פסיכופת, דפקט, מפגר, דפוק, מטומטם, חזיר, יטמע, טיפש.
כל זה לא מנע ממנה להגיש באותו יום ממש, כימעט במקביל, תביעה למדור ומזונות לביה"ד שבה טענה את ההיפך הגמור, שאין לה כל רצון להתגרש מבעלה, ועל אף כל מה שארע ביניהם מעולם לא חדלה לתמוך בו, והיא מאמינה שאף לבעל אין רצון ועילה להתגרש ורצונה ומגמתה לשקם את היחסים עם האיש ולחזור לחיי שלום בית.
...
טענת האיש נדחית, השינוי שעליו כותבת האשה לא כלל גירושין אלא לימודים אקדמאים שתחילה האיש תמך בהם, ורק אחר כך התנגד והאשה סירבה לקבל את תכתיביו.
מסקנתנו היא שמהפירוד בפועל ואילך האיש קיים קשר זוגי קבוע ופומבי עם בת זוגו, וחלק ניכר מהזמן התגורר עימה בביתה בגבעתיים.
לאור כל האמור, ולאחר עיון ושיקול דעת ביה"ד פוסק: האיש ישלם לאשה לסילוק כלל תביעותיה בבית הדין סך כולל של 100,000 ש"ח. התשלום כאמור, בתוך 90 יום.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2020 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

לאור האמור מבקש המערער לקבוע שתביעת שלום הבית אינה כנה ולקבוע לפחות "מצוה לגרש". טענות המשיבה ובא כוחה: בעיניין החלפת המנעולים: הייתי חולה, עשרה ימים עם ארבעים מעלות חום, ואחותי באה לטפל בילדים.
] הוא מודה ומאשר שהוא היה במצב נפשי לא טוב, הוא הישתולל.
ראשית, טוען בא כוח האשה כי עצם העובדה שהבעל הגיש את תביעתו לבית הדין הרבני תחת הכותרת המשולבת "לגירושין או לחלופין לשלום בית" כבר מחייבת את המסקנה שתביעת הגירושין לא הייתה כנה, מאחר שבכך הצביע הבעל על כוונתו האמתית לשלום בית ולא לגירושין; והעובדה היא כי גם לאחר הגשת התביעה ולמשך זמן רב, עסקו הצדדים יחד עם הדיינים במאמצים לייעוץ, טפול, ושקום יחסי הנישואין, ובני הזוג אף ניסו לחזור לחיים משותפים, כך שמעובדות אלו עולה שעיקר מאמציו של המבקש היתמקדו בשלום בית ולא באופציה של גירושין.
בדרך כלל פוסק בית הדין שהצדדים צריכים להתגרש, כאשר הוא הגיע לכלל מסקנה, כמו במקרה שלפנינו, שאין כל סיכוי לשלום בית ואין כל תקווה לאחות את הקרע בין בני הזוג.
...
בדרך כלל פוסק בית הדין שהצדדים צריכים להתגרש, כאשר הוא הגיע לכלל מסקנה, כמו במקרה שלפנינו, שאין כל סיכוי לשלום בית ואין כל תקווה לאחות את הקרע בין בני הזוג.
יש לזכור שכאשר בית הדין הרבני דן בענייני הרכוש של בני הזוג כבדבר הכרוך בעניין גירושין, הרי הוא דן בעניין שהוא מוסמך לדון בו, אם כי יתכן שבסופו של דבר לא יהיה מוסמך לפסוק בו. במצב כזה לא מן הראוי שאנו נפרש על דרך הצמצום את הוראת החוק בעניין סמכותו של בית הדין הרבני לפסוק בדבר [.
פסק דין ומתן הוראות לאור כל האמור לעיל בית הדין פוסק: בית הדין האזורי הגיע למסקנה שהאישה מעוניינת באמת ובתמים בשלום בית, ושאין עילות לחייבה בגט.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הנתבעת אף ציטטה מדברי בת זוגו של התובע, גב' א.פ אשר העידה בחקירתה כך (פרו' עמ' 5): ''היא אומרת שהוא רמאי ונוכל וחולה נפש, אני לא מאמינה למילה שהיא אומרת אני מכירה את הבן אדם ויודעת עם מי אני נימצאת''.
לדברי הנתבעת ההליכים בבית הדין עסקו בגירושין והיו תחת המטרייה של חוק יחסי ממון בין בני זוג, אולם תביעתה עוסקת בעוולות והפרות מכוח דיני נזיקין, חוזים ושותפויות שבוצעו על ידי התובע כנגד הנתבעת בזמן הנישואין והם אינם בסמכות בית הדין.
התרשמתי מעדותה של הנתבעת ומן המסמכים שצירפה ( נ/ 13 ו - נ/ 14 ) כי חוותה טלטלות קשות מאוד בחייה, החל מהמצב של בנה שהיה מכור לסמים ודרדר את כל המשפחה (כך גם על פי מכתביה של הנתבעת עצמה לתובע) וכלה בהחלטתו החד צדדית של התובע לעזוב את הבית ואותה חרף הפצרותיה אליו ופנייתה לבית הדין לשלום בית.
...
התובע הגיש כתב הגנה לתביעה שכנגד ובו טען כי דין התביעה להידחות על הסף בשל מעשה בית דין/השתק עילה/השתק פלוגתא שכן בית הדין הרבני נתן פסק דינו ואף הוגש ערעור לבית הדין הרבני הגדול בנוגע לטענותיה של הנתבעת.
מהאמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה שכנגד של הנתבעת על כל טענותיה ועילותיה.
התביעה שכנגד כספית, נזיקית ולשון הרע נדחית.
בנוסף הנני מחייבת הנתבעת בהוצאות משפט ושכ''ט עו''ד בשיעור של 12,000 ₪ בצירוף מע''מ אשר יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו