המשיב הגיש תביעה בבית משפט קמא על הנזק שניגרם לו מהאיחור באספקת השיש, וכן על כך שנאלץ לשאת בעלות נוספת לשם הרכבת דפנות ל"אי" המטבח בשל טעות של המבקשת, כאשר הרכבת הדפנות לא הושלמה בפועל על ידי המבקשת.
בנוגע לדפנות של "אי" המטבח נקבע, כי המשיב לא הרים את הנטל להוכיח כי העלות הנוספת שנשא בה היא באשמת המבקשת ועל כן דחה את תביעתו בגין רכיב זה. עם זאת, פסק פיצוי של 600 ₪ בגין השרות, על כך שעד למועד הדיון לא הגיע מתקין מטעם המבקשת להתקין את הדפנות.
לטענתה, כיצרנית מטבחים, היא מציעה ללקוחותיה לרכוש שיש מיצרן נפרד לה, חברת "שיש אין בע"מ", אשר לצרכי נוחות הלקוח מוכרת את תוצרתה בסניפי המבקשת.
...
לפיכך, טענה המבקשת, יש לדחות את התביעה נגדה.
איני מקבל את הטענה, כי הבנתו הסובייקטיבית של המשיב אינה משנה את המצב המשפטי והמערכת החוזית בין הצדדים.
גם אני סבור, כבית משפט קמא, כי על המבקשת היה להציג ולומר "ברחל בתך הקטנה" למשיב, כי אינה אחראית למוצרים הנלווים לארונות המטבח, על אף שהם נרכשים בסניפה.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.
