תביעות בגין רכישת רהיטים פגומים

התובעים הגישו כנגד הנתבעת תביעה בסך 15,000 ₪ שעניינה פגמים בריהוט שרכשו מאת הנתבעת.

בהחלטתי מיום 27.9.2023 הוריתי לתובעים לנמק מדוע לא תדחה התביעה בשל מעשה בי"ד, שעה שלכתב התביעה עצמו צורף פס"ד שניתן באותה עילה, ולא התבקש סעד של ביטול הסכם הפשרה.

...

אני סבור שאין מקום, בשלב זה, לדון בטענות הצדדים לגופן, כיוון שדינה של התביעה סילוק על הסף.

לאור כל האמור, אני דוחה את התביעה על הסף בשל מעשה בי"ד. מכיוון שהמחלוקת בין הצדדים לא הוכרעה לגופה, וכן מכיוון שהטענה בדבר מעשה בי"ד הועלתה ע"י בית המשפט ולא ע"י הנתבעת, אינני מחייב את התובעים בתשלום הוצאות לנתבעת.

אולם, מכיוון שלא הייתה הצדקה להגיש את התביעה באופן שבו הוגשה, אני מחייב את התובעים בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 350 ₪.

בפניי תביעה לביטול עסקה ולתשלום פיצויים בעקבות רכישת ריהוט מידי הנתבע.

שולחנות סלוניים מיד לאחר הובלתם לביתה גילתה התובעת פגמים בשולחנות הסלוניים - שריטות במשטח העליון של אחד השולחנות ופינה שחוקה ומשופשפת (לא הובהר האם באותו השולחן או בשולחן השני, אך לטובתו של הנתבע אניח כי מדובר באותו השולחן).

...

לא שוכנעתי כי היה בכך כדי להצדיק את השיהוי בהגשת התביעה, במיוחד לאור העובדה שהתובעת עובדת כמזכירה במשרד עורכי דין ויש להניח כי זכתה ליעוץ משפטי צמוד והיתה יכולה לקבל עזרה בהגשת התביעה חרף המצב הרפואי הנטען.

לאחר שלקחתי בחשבון את כל אלו, סבורני כי מתוך עלות העסקה הכוללת בסך של 17,600 ₪, על הנתבע להשיב לידי התובעת שיעור של 70%, קרי, 12,320 ₪.

סיכומו של דבר, על הנתבע לשלם לתובעת סך של 8,120 ₪.

התובעים הם זוג, שהגישו תביעה על סכום של 23,500 ₪ לבית-המשפט לתביעות קטנות כנגד הנתבעת, העוסקת במכירת רהיטים, ממנה רכשו ביום 17.12.19 פריטי ריהוט שונים – מיטה, שני מזרונים, שולחן פינת אוכל, ששה כיסאות לפינת אוכל, ספה, שידה לסלון, ושני שולחנות סלון (להלן – הריהוט), תמורת סכום של 22,000 ₪.

בביקור בעיסקה של הנתבעת לא הגיעו התובעים להסכמה, ובקשתם לקבל כורסה במתנה כפצוי סורבה, ולפיכך פנו והגישו תביעה זו. בכתב התביעה נטען כי גם הריהוט שהוחלף פגום וכי התובעים דורשים לקבל לידיהם השבה של מלוא תמורת העסקה וסכום ההובלה ששלמו.

...

מכל המקובץ לעיל עולה – כי השידה שבסלון ביתם של התובעים כיום אינה בגוון התואם לגוון שנבחר על-ידם בעת ההזמנה, וברוחב שהוזמן, ולצד זאת שולחנות הסלון שסופקו, גם אם אינם תואמים לחלוטין את ההזמנה המקורית, הנם בצורה שהתבקשה (עגולה) ובגוון התואם לשידה הקיימת; פינת האוכל שסופקה בתחילה באופן שלא תאם את ההזמנה – הוחלפה; הכיסאות בפינת האוכל שסופקו בתחילה כשאינם תואמים את ההזמנה הוחלפו, לכיסאות אחרים שאמנם לא היו זהים לאלה שהוזמנו על-ידי התובעים במקור, אך לכאלה שהם בחרו בבית העסק של הנתבעת, וללא תוספת חיוב כלשהי.

בנסיבות אלה, ובהתאם לקביעות לעיל, אין הצדקה להיעתר לתביעה במלואה במובן של ביטול העסקה והשבת מלוא התמורה לתובעים, בצירוף עלות ההובלה ששילמו.

נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה, ומחייבת את הנתבעת לפצות את התובעים בסך של 1,200 ₪.

בפניי תביעה בסך 31,149 ₪ שעניינה ביטול עסקה לרכישת ריהוט בשל פגמים וכן חוסר התאמה בין מה שסופק למה שהוזמן.

לפיכך התביעה ברכיב זה נדחית.

...

מכל מקום, שעה שהתובעת לא שילמה כלל את דמי ההובלה וההתקנה, הרי שיש לראות בכך סעד עצמי של גביית הפיצוי המגיע לה, ועל כן היא איננה זכאית לפיצוי נוסף בעניין זה. לגבי הטענה בדבר הזמנת המשטרה, אני מקבל את טענת הנתבעת לפיה הגשת תלונה למשטרה שלא הובילה להליך פלילי, איננה מקיימת את רכיבי עוולת הנגישה, ועל כן התובעת איננה זכאית לפיצוי בשל עוולה זו. זאת ועוד, גם ברמה העובדתית אף אחד מהצדדים לא הוכיח את גרסתו לעניין האירועים שקרו בעת ביקור התובעת בחנות, ויש לדחות רכיב זה של התביעה אף בשל כך. לבסוף, לעניין אובדן ימי עבודה, התובעת לא הוכיחה אובדן בפועל של ימי עבודה, אך ללא ספק נדרשה להשקיע זמן בפניות אל הנתבעת, פניות שכאמור הוכחו כמוצדקות.

מכל מקום, אני סבור כי התובעת זכאית לפיצוי כללי בגין הפרת החוזה עמה, הפרה שבאה לידי ביטוי הן באספקת מיטה מדגם לא תואם, והם באי מתן השירות, בסך 750 ₪.

התוצאה היא כי אני מחייב את הנתבעת ישלם לתובעת סכומים כדלקמן: השבת סכום רכישת המיטה בסך של 4,895 ₪ (כולל ריבית והצמדה).

א.התובעים טענו כי מדובר בתביעה שכנגד טרדנית וקנטרנית; בדירה היה ריהוט ישן; בעת שהם עשו את השפוץ דאגו כי הריהוט לא יינזק; שוכרת חדשה שהם מצאו הביעה עניין בריהוט; הם הפנו אותה לנפתלי חברו הקרוב של הנתבע לצורך רכישת הריהוט המשומש; סוכם בין השוכרת לבין התובע או מי מטעמו כי השוכרת תרכוש את מכונת הכביסה, שולחן וארבע כסאות תמורת 900 ₪ והיא תעביר את הכסף לתובעים והם יעבירו אותו לידי הנתבע; לבסוף – העבירה להם השוכרת רק 400 ₪ תוך שהבהירה להם כי הוסכם בסוף כי תרכוש רק את מכונת הכביסה.

על מנת למצות את הדיון אציין – כי גם אם נלך לפי כתב התביעה – לפיו הנזילה התגלתה אחרי חתימת ההסכם – הרי שלשם הקמת עילת תביעה – היה על התובעים לטעון ולהוכיח כי מדובר בפגם נסתר שלא היה ביכולתם לגלות אותו בבדיקה סבירה או בפגם שהתובע ידע עליו ובחר להסתיר אותו.

...

א.כל הקורא את חקירתו הנגדית של נפתלי ומשווה אותה לכתוב בתצהירו על אודות הריהוט שנשאר בדירה – מגיע למסקנה אחת : דין התביעה שכנגד להידחות.

לא, אינני יודע" דין התביעה שכנגד – אפוא –להידחות.

סוף דבר: אני דוחה את התביעה ואת התביעה שכנגד.