תביעה של מלון נגד אורח עקב נזקים לחדר

רקע לפניי תביעת שבוב בסך 70,224 ₪ שעניינה דרישת התובעת, מגדל חברה לביטוח בע"מ, להשבת תגמולי ביטוח ששילמה למבוטחת שלה בגין ניזקי מים שנגרמו ביום 27.12.16 למלון של המבוטחת.

הנתבעות גם הגישו הודעה לצדדי ג' כנגד מר דרשתי שלטענתן היה שותף פעיל בעריכת הסכם הפשרה עמן; כנגד עו"ד חסטר שייצג את חברת נחל אשכול בתביעה החוזית והיה שותף פעיל בנסוח הסכם הפשרה; כנגד חברת רביד תיכנון והנדסה 2003 בע"מ העוסקת בין היתר בייעוץ ותכנון מערכות אינסטלאציה ואשר שירותיה נשכרו על ידי חברת נחל אשכול ומר דרדשתי בין היתר לשם ייעוץ ותכנון מערכות האינסטלציה של המלון; וכנגד חברת א.א. הוטלס בע"מ – חברה פרטית בבעלות מר אבי אגאג'ני, שספקה שירותי ניהול למלון ואשר התרשלה לטענתן בהפעלת המלון, בניהול ארוע הנזק ובאופן העסקת העובדים ומתן ההנחיות לאורחי המלון.

לו היו יודעות הנתבעות על התשלומים שקבלו צ"ג מהתובעת – לא היו חותמות על הסכם הפשרה בתביעה החוזית מלכתחילה, וככל שתחויבנה בתשלום כלשהוא כאן - יש להשיתו על צ"ג. טענות צדדי ג' בכתבי ההגנה מטעמם הכחישו צדדי ג' 1-4 את טענות הנתבעות וטענו כי הנתבעות הן שנושאות באחריות הבלעדית לנזקים המתוארים בכתב התביעה כתוצאה מחיבור רשלני של צנור מים חמים וניתוקו מדוד החשמל בחדר במלון שגרם להתפרצות מים רותחים, כחודש לאחר פתיחת המלון ובתקופת הבדק.

...

עוד טענה התובעת, כי הנתבעת 1 היא שבנתה המלון על מערכותיו ואירוע ההצפה מתיישב טוב יותר עם המסקנה שהתרשלה מאשר עם כל מסקנה אחרת נוכח כלל "הדבר מדבר בעד עצמו" והנטל עליה להראות שלא התרשלה והיא לא עמדה בנטל זה. לחלופין, הנזקים אירעו כתוצאה מרשלנותן ו/או חוסר זהירותן של הנתבעות שלא נהגו כחברות קבלניות סבירות, התקינו מערכות לא תקניות, ולא פעלו למניעת ההצפה.

סיכום אשר על כן ומכל הטעמים שפורטו לעיל, התביעה נדחית, וממילא נדחית יחד עימה גם ההודעה לצדדים שלישיים.

ואולם הדיון הנרחב שהוקדש לעיל למערכת היחסים בין הנתבעות לצדדים השלישיים לא נערך אלא על מנת לחדד את המסקנה שהגשת ההודעה מלכתחילה הייתה מוצדקת, וכי בסופו של יום צדדי ג' 1-2 ו- 6 צריכים היו לשפות את הנתבעות, ככל שהתביעה העיקרית הייתה מתקבלת.

אמנם לא מצאתי עילה לחייב את צ"ג 3-4 באופן אישי בחיובי צ"ג 1-2, ואולם לו הייתה מתקבלת התביעה העיקרית, מאחר שההודעה כנגד צ"ג 3-4 לא הייתה מופרכת מלכתחילה, ומאחר שההודעה כנגד צ"ג 6 הייתה מתקבלת בעילה נזיקית – אינני מוצאת לנכון לחייב את הנתבעות בהוצאותיהם של צ"ג 3-4 ו – 6, ואלו יישאו בהוצאותיהם בעצמם.

ביום 23.4.2023 הגישו מר אהוד וולדרסקי וגב' יעל וולדרסקי (להלן: "המבקשים") בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד מלונות אסטרל בע"מ (להלן: "המשיבה").

הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור סעד הצהרתי לפיו המשיבה אינה רשאית להציג מצגי דרוג כוכבים ביחס למלונות "אסטרל אריאה"; "אסטרל פאלמה"; "אסטרל נירוונה סוויטס" ו"אסטרל נירוונה קלאב" עד לקביעה אחרת של משרד התיירות; צו עשה המורה למשיבה לתקן את המצגים המטעים באתרה ובאתרי המכירות המשווקים או המפרסמים הנזכרים בתביעה זו לעיל; פיצוי הקבוצה ו/או על השבת התשלומים ששלמו למשיבה בגין זכויות הנופש שרכשו, אם באופן מלא ואם באופן חלקי, בתוספת ריבית והצמדה ממועד התשלום ועד למועד הפצוי או השבה בפועל; פיצוי חברי הקבוצה בגין נזקים לא ממוניים שנגרמו להם.

ההטבות אשר נוכח החלטתו של בית המשפט מיום 29.11.2023 כבר החלו להנתן בפועל, כוללות או יכללו: שיפור והעשרה של תפריטי הארוחות הניתנות לתושבים המפונים במלונות המשיבה, מעבר לתפריטים שלהם התחייבה הרשת במסגרת הסכם האירוח; הגדלת התדירות של החלפת המצעים, כך שהיא תתבצע לפי דרישה של האורחים במקום פעם אחת בשבוע על פי הוראות הסכם האירוח; הגדלת התדירות של החלפת המגבות בחדרי המפונים, כך שהיא תתבצע באופן יומי במקום אחת לשלושה ימים על פי הוראות הסכם האירוח; הוספת ארוחה קלה נוספת – "קפה ועוגה" – מדי יום בשעות אחר הצהריים, הכוללת שתייה חמה וקרה, עוגות, מאפים וכדומה – ארוחה שאינה כלולה בהתחייבויות אסטרל על פי הסכם האירוח; הטבות נוספות או אחרות, אם יתעורר בהן צורך בהמשך – יובאו לאישורו של בית המשפט.

(ב) בקביעת שיעור שכר הטירחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה: (1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; (2) מורכבות ההליך, הטירחה שטרח בא הכוח המייצג והסכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך; (3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית; (4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך; (5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית".

...

המשיבה תשלם את הגמול ושכר הטרחה, למבקשים ובא-כוחם, בהתאם למפורט בסעיף 60 לעיל.

בשים לב לטעמים המיוחדים שנטענו, אני מורה בהתאם לתקנה 7א(א)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 על מתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.

לפניי תביעה קטנה על סך 32,000 ₪ אשר הגישו התובעים כנגד הנתבעת שעניינה נזקים שנגרמו לרכושם של התובעים בזמן חופשה בבית מלון "ארקדיה טאואר" עת נפרץ חדרם.

נטען כי בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם פיצוי ועל הנתבעת לתבוע הבעלים הקודמים של המלון.

בהתאם לסעיף 12 (ג) היו הנכסים כספים, ניירות ערך או חפצי ערך אחרים, לא יחול הסעיף ולפיו בעל המלון דינו כדין שומר שכר, אלא אם הודיע עליהם האורח לבעל המלון ומסרם, לפי דרישתו להחזקתו.

...

כמו כן, על אף החלטה מפורשת של בית המשפט המודיעה להם כי ככל שיתברר כי הנתבעת אינה הנתבעת הנכונה הרי שתידחה התביעה, התובעים מטעמיהם בחרו להמשיך בתביעה זו תוך נטילת סיכון זה. אני סבורה כי בנסיבות שנוצרו, אין מנוס מדחיית התביעה בהעדר יריבות.

מעבר לדרוש יש לציין כי גם לגופה של התביעה, דינה היה להידחות.

לאור האמור, התביעה נדחית.

ההליך וטענות הצדדים בתמצית לפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת, לטענתה, עת החליקה מלפתן משמש שנשפך על ריצפת חדר האוכל במלון השייך לנתבע ובו היא התארחה (להלן: "התאונה").

לטענתו, לא היתקבל אצלו כל דיווח על הארוע הנטען בזמן אמת ; התעוד הרפואי הראשוני שצורף לכתב התביעה לא מוזכר בו כל מפגע בקשר לנפילה של התובעת; התובעת פנתה לטפול רפואי רק ביום 28.3.18, היינו 10 ימים לאחר מועד הארוע הנטען והמוכחש ; קיימת סתירה בין תאריך הארוע המצוין בכתב התביעה (18.3.18) לבין תאריך קרות הארוע כמופיע בתעוד הרפואי (20.3.18) ; אין למועד הארוע הנטען בכתב התביעה כל התכנות היות והתובעת הגיעה למלון ביום 18.3.18 בשעות הצהריים ולא אכלה כלל ארוחת בוקר בחדר אוכל של המלון באותו מועד.

אשר לסוגיית האחריות, נטען כי מדובר בחדר אוכל פעיל והומה אדם, שבו האורחים לוקחים את המזון לשולחנות האוכל בצורת "בופה", כשבמקום ניצבים, בין היתר, עובדי ניקיון מטעם המלון אשר מאתרים, מנקים ומסירים מפגעים, ככל שקיימים או נותרים במקום, כדין ובאופן סביר.

נשוב ונזכיר כי לעניין אי הבאת עד לעדות נפסק - "כלל הנקוט בידי בית המשפט מימים ימימה שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נימנע מהבאת ראיה רלבאנטית שהיא בהשג ידו ואין לו לכך הסבר סביר- ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת נגדו" (ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 59 (14/11/1990)).

...

כפועל יוצא מכך, דין התביעה להידחות.

משהגעתי למסקנה זו, מתייתר הדיון בשאלת האחריות והנזק.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

נטען כי הנהלת המלון הפרה את התחייבויותיה כלפיהם בכך שלא סיפקה הגנה מפני פריצה לחדרי האורחים ובכך אפשרה את כניסת הפורץ לחדרם ואת הנזק שניגרם להם.

גדר אחריותו של מלון לשמירת חפצי האורחים פורטה באופן מקיף בפסק דינה של כב' השופטת ז' אגי בת"א (שלום ת"א) 17829/05 בוקריס נ' מלון ישרוטל המלך שלמה, 14.12.08, שם הבהירה כי לטעמה אחריות המלון היא כשומר שכר עקרי: "נותר לבחון, אם יש לראות במלון כשומר שכר מ'דרגה ראשונה', קרי: השמירה הנה המטרה העיקרית או שומר שכר מדרגה שנייה, ששמירת הנכס היא מטרה טפלה אזי תחול עליו האחריות רק אם התרשל.

מיגזר הדין שניתן כנגד הפורץ, במסגרת ת.פ. 57014-12-13 מ"י נ' דנילוב, עולה כי הנ"ל הורשע בבצוע שלוש מעשי פריצה וגניבה מחדרים בבתי מלון שונים באילת יום אחר יום.

באותם מקרים אשר בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - קשה להוכיח בדייקנות ובודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע, ודי לו שיביא אותם נתונים, אשר ניתן באופן סביר להביאם, תוך מתן שיקול-דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר" כמפורט לעיל, התובעים כשלו בהבאת נתונים שניתן היה להביאם באופן סביר ביחס למרבית ראשי הנזק שנתבעו.

לא מצאתי בסיס לשעור זה ובבחינת מכלול הנסיבות, מצאתי לקבוע פיצוי בגין נזק לא ממוני בשיעור דומה לזה שנפסק בעיניין בוקריס הנ"ל. על כן, אני מחייב את המלון לשלם לתובעים פיצוי בסך של 5,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני.

...

לא מצאתי בסיס לשיעור זה ובבחינת מכלול הנסיבות, מצאתי לקבוע פיצוי בגין נזק לא ממוני בשיעור דומה לזה שנפסק בעניין בוקריס הנ"ל. על כן, אני מחייב את המלון לשלם לתובעים פיצוי בסך של 5,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני.

סוף דבר בעת שהותם במלון נפרץ חדרם של התובעים ונגנבו ממנו חפצים שונים ורובם יקרי ערך.

על כן, אני מחייב את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעים סך של 9,000 ₪.