תביעה של יורשים בשם עזבון נגד צד שלישי

טענת האשה, לפיה יש לנכות את המחצית בה חב האיש – 325,000 ₪, מהחלק המגיע לו ממכירת דירת הצדדים, תוך שהיא תהיה אמונה על עריכת ההחזר לעזבון אביה, נדחית; הכספים המגיעים לעזבון אבי האשה, יש להשיב לעזבון עצמו ולא לאשה, שכן כלל לא הוברר האם האשה נמנית על יורשי אביה ואם כן, באיזה חלק.

אם כן, על האשה לפעול במשותף עם יתר יורשי אביה ולהגיש תובענה חדשה בשם עזבון האב כנגד האיש.

ככל שיוסדר מתוה מוסכם ברוח זאת, ניתן יהא לאשרו, בכפוף לחתימת כלל היורשים של האב, ו/או בכפוף להצהרה מתאימה מטעם הנתבעת, בתור נציגת היורשים כאמור).

הסכם הפשרה אשר נחתם בין **** **** *** ו"**** חברה לביטוח בע"מ" לבין האיש, אינו מיפרט את ראשי הנזק השונים ואת חלוקת הסכום, ולא ניתן לדעת כמה נפסק בגין הפסד הישתכרות וכן עזרת צד שלישי לעבר.

...

סוף דבר: יש לנכות מחלקו של האיש בדירה המשותפת את הרכיבים הבאים: הסכום אשר נפסק לחובתו בחוות הדעת האקטוארית בסך 62,313 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.3.2018 ועד היום; סך של 10,000 ₪ מתוך פיצויי הנזיקין שנפסקו לטובת האיש בגדרי הסכם הפשרה; חלקו של האיש בהלוואה שניתנה על-ידי אבי האישה (מחצית הסכום), בכפוף להערות ביחס למתווה מוסכם.

לא שוכנעתי כי יש להמתין עם פירוק השיתוף בדירה עד למתן ההכרעה בתביעת הכתובה של האישה.

היות והאישה מיוצגת על-ידי הסיוע המשפטי ונוכח התוצאה אליה הגעתי וכל המפורט דלעיל, הנני מחייבת את האיש בהוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור של 15,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית.

מתוה הבוררות חל מפורשות על תביעות שבין היורשים לבין עצמם, ואינו חל על תביעות של חלק מהיורשים כנגד צד ג' – שוקי.

לאור כל האמור, בצדק טוענים המשיבים שעל המבקשים להפנות את בקשתם לבורר ולא לבית משפט זה. (ב) העידר יריבות – המבקשים לא מוסמכים להגיש את התובענה בשם העזבון או בשם החברה או בשמם כיורשים, ללא אישור בית המשפט ההסכם אותו תוקפים המבקשים נערך בין המנוח והחברה לבין שוקי.

...

המשיבים טוענים שיש לדחות את התביעה על הסף ובתשובה שהגישו העלו טענות מקדמיות רבות.

כב' השופט טירקל נדרש לסוגיה זו וקבע בע"א 6529/96 טקסטיל ריינס בע"מ נ' ענת רייך פ"ד נג(2) 218 (1999)‏‏ (בעמ' 233) כי: "אקדים ואומר כאן, כי נוטה אנוכי לדעה, שלמערערת – שלא הייתה צד לחוזה החכירה בין המינהל למוכרים – אין עומדת הזכות לטעון כי המוכרים והקונים הפרו הוראה בחוזה החכירה, וכי בשל הפרה זאת לא עברה הזכות כלפי המינהל מהמוכרים לקונים. נראה לי שרק המינהל זכאי להעלות טענה כזאת." בע"א 8789/96 מריאנה פולק נ' סיסמיקה חיפושי נפט בע"מ (בפירוק), נג(5) 689 (1999)‏ (בעמ' 696) הוא שב וציין, כי: "בשולי דיון זה אעיר כי בעיניי שאלה גדולה היא אם זכאי מי שלא היה צד לחוזה והחוזה גם לא נעשה לטובתו לטעון לבטלותו של החוזה או לתבוע את ביטולו... לאור התוצאה שאליה הגעתי טוב לה להכרעה בשאלה שתמתין לבוא עתה". כב' השופטת גרסטל התייחסה אף היא לסוגיה בה"פ (מחוזי מרכז) 887-06-11 שרשי נדל"ן יזום (2009) בע"מ נ' יהודה לנקרי  (21.11.2011) ‏ וציינה כי: "השאלה האם זכאי מי שלא היה צד לחוזה לתבוע את בטלותו עדיין לא הוכרעה... ואין אני סבורה שכאן המקום לדון בה. משנחתם הסכם המכר בין כונס הנכסים למבקשת, ואושר על ידי בית המשפט אין המשיב יכול לטעון ליריבות בינו לבין מי מהצדדים להסכם, ולבטלותו." לפיכך, אין מקום לסלק את התביעה על הסף בגין הטענה שהמבקשים אינם צד להסכם, במיוחד שהמבקשות הן חלק מיורשות המנוח שהיה צד להסכם.

העולה מן המקובץ: הבקשה לסילוק התביעה על הסף, נדחית.

יחד עם זאת, אני מורה על עיכוב ההליכים בשל קיומו של הסכם בוררות בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות.

בית המשפט המחוזי בחיפה 28 באוקטובר 2020 ת"א 43717-03-16 גובראן ז"ל(המנוח) ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת עפרה ורבנר התובעים: א. עזבון המנוח גיריס גובראן ז"ל אשר נשא בחייו ת"ז 20607016 באמצעות יורשיו: 1. נזיר גיריס גובראן, ת"ז 20607032 2. מוניר גיריס גובראן, ת"ז 20607057 3. איוב גיריס גובראן, ת"ז 53789269 4. יונן גיריס גובראן, ת"ז 52556040 5. תריז גיריס חורי (גובראן), ת"ז 20279766 6. עזבון המנוח סמיר גיריס גובראן ז"ל אשר נשא בחייו ת"ז 50020577 באמצעות היורשת ג'אדה גובראן, ת"ז 55204598 7. עזבון המנוחה אלין גובראן ז"ל אשר נשאה בחייה ת"ז 20607040 באמצעות יורשיה: א. פאתן בלאן (גובראן), ת"ז 27570530 ב. תריז עבד אלמאלכ (גובראן), ת"ז 29216694 ג. מנאל מורה (גובראן), ת"ז 21346838 ד. פאדיה זהראן (גובראן), ת"ז 34081604 ב. עזבון המנוח איברהים חליל גובראן ז"ל אשר נשא בחייו ת"ז 20719670 באמצעות יורשיו: 1. אילין גובראן, ת"ז 35577659 2. עזבון המנוח נעים גובראן ז"ל באמצעות היורשת בדעיה גובראן ת"ז 20208161 3. עזבון המנוח סלים גובראן ז"ל אשר נשא בחייו ת"ז 20466900 באמצעות יורשיו: א. סופיה סלים סלימאן, ת"ז 34569287 ב. מארי סלים ריזק, ת"ז 35469279 4. עזבון המנוח חליל גובראן ז"ל אשר נשא בחייו ת"ז 20867719 באמצעות היורשת רודינה גובראן ת"ז 20586103 ג. עזבון המנוח עבדללה גובראן ז"ל אשר נשא בחייו ת"ז 20585579 באמצעות יורשיו: 1. עזבון המנוח אליאס גובראן ז"ל אשר נשא בחייו ת"ז 20585626 באמצעות יורשיו: א. רמזי גובראן, ת"ז 57627783 ב. סנא גובראן, ת"ז 23258536 ג. בשארה גובראן, ת"ז 28167351 ד. נדא גובראן, ת"ז 20253829 ה. אליאנור גרייב, ת"ז 58975591 2. עזבון המנוח מיכאיל גובראן ז"ל אשר נשא בחייו ת"ז 20585600 באמצעות היורשת אילין גובראן, ת"ז 35577659 (התובעת ב(1)) 3. עזבון המנוח מארי עבדללה גובראן באמצעות היורש התובעת ג(1)(ג) 4. עזבון המנוחה כוכב גובראן ז"ל אשר נשאה בחייה ת"ז 20180485 באמצעות יורשיה: א. גסאן מוקלשי, ת"ז 35140847 ב. נאילה גובראן, ת"ז 20180493 5. עזבון המנוח אמיל עבדללה גובראן ז"ל אשר נשא בחייו ת"ז 20585598 באמצעות היורשת מארי גובראן ת"ז 20458873 כולם ע"י ב"כ עו"ד איימן אבורייא ו/או אח' - נגד - הנתבעת: מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל על-ידי פרקליטות מחוז חיפה - אזרחי - נגד - צד ג': קרן קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד ע"י ב"כ עו"ד אלעד מיורוויס ועו"ד שירה אפרתי החלטה

בנוסף לכך, התבקש סילוק על הסף של התביעה ביחס לכל תובע, שתביעתו הוגשה בשם עזבון, וב-3/2/19, מועד החלטת בית-המשפט בבקשת התובעים לביטול פסק-דין המחיקה שניתן, טרם ניתן בהתייחס לעזבון צו ירושה או צו קיום צוואה, או שלא הוגש בעיניינו בקשה אמיתית (ולא למראית עין) למתן צו ירושה או צו קיום צוואה.

קרן קיסריה הדגישה כי שלב הבאת הראיות של התובעים, כמו גם של צד ג', הסתיים, והתובעים במשך 4.5 שנים מאז הגשת תביעתם לא המציאו לבית-המשפט צוי ירושה של המנוח איברהים ושל המנוח עבדללה, שיש בהם כדי להוכיח עילת תביעה ושרשור הזכויות מהאחים המנוחים אל כלל התובעים בתביעה.

...

המדובר בהתנהלות, המהווה כלשונו של הנשיא גרוניס בעניין גריסרו: "זלזול בבית-המשפט וללא כל סיבה סבירה" בניגוד לטענת התובעים כי גם אם בית-המשפט היה משאיר את פסק-דינו על כנו בהעדר צווי ירושה, הם היו יכולים להגיש תביעתם בתוך שנה מיום מחיקת תביעתם, הרי לאור תקופת המעבר שנקבעה בפסק-הדין לעניין ארידור, אילו לא היתה מתקבלת בקשת התובעים לביטול פסק-דין, המשמעות המעשית היתה דחיית התביעה, וזה היה אחד מהשיקולים של בית-המשפט בגינם נעתר לבקשה לביטול פסק-דין המחיקה, למרות התנהלות התובעים.

לאור כל האמור לעיל, הנני סבורה כי התנהלות התובעים לאורך כל ההליך מגיעה לכדי ניצול לרעה של הליכי משפט, ומהווה חוסר תום לב דיוני.

לאור האמור לעיל, הנני מקבלת את בקשת קרן קיסריה, וקובעת כי כל בעל דין שלא הוגשו לגביו כל צווי הירושה הנדרשים על-מנת להוכיח את זכותו במקרקעין בהתייחס לאחים המנוחים, ולמעשה כל בעל דין שנטען כי הוא בא מכוחם של איבראהים ועבדאללה, אשר לא הוגשו לבית-המשפט צווי ירושה בהתייחס אליהם נכון למועד ישיבת ההוכחות ב-3/8/20, נמחקת תביעתו.

בהמ"ש מציין בהחלטתו (להלן: "ההחלטה" - עמ' 7 שורות 24-30) כי: "נידרש מנהל עזבון זמני אשר ייבחן האם יש מקום לנקוט בהליך משפטי או להיתגונן מפני הליך כאמור. לפיכך, במצב דברים בו קיימות טענות סותרות בנוגע להקף העזבון, יש למנות מנהל עזבון זמני אשר ייבחן הצורך בהגשת תביעות מתאימות בשם העזבון ו/או יתגונן בפני תביעות שיוגשו. בהיבט זה, אציין כי תמוהה בעיני עמדת המשיב 5 שכן ככל שסבור כי הסך של 600,000 דולר שייכים לו ולא לעזבון המנוח, יהא צורך בנושא תפקיד על מנת להיתגונן מפני תביעה כאמור וזאת ניתן לעשות אך ורק באמצעות מינוי מנהל עזבון זמני (עד למתן צו קיום צוואה וצו ירושה)". ברור אם כן, שאחת מההצדקות למינוי המבקשים למנהלי עזבון זמני למנוח, הוא שיהיה צורך להיתגונן מפני תביעות של צד ג' כנגד העזבון.

...

המדינה טוענת כי יש לדחות את הבקשה.

סיכומו של דבר: הבקשה נדחית והמבקשים מוסמכים לייצג את העיזבון מתוקף תפקידם כמנהלי עיזבון זמני, כפי שנקבע במפורש בהחלטה שבמסגרתה מונו.

המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪.

החלטתי זו ניתנת בכובעי כרשם בית המשפט.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 20414-03-16 לפני כבוד השופט משה תדמור-ברנשטיין התובעים: 1. פלונית 2. פלוני שניהם - ע"י עוה"ד אביב והבה נגד הנתבעות: 1. נציגות ועד הבית בנעמי שמר 10 חולון 2. איילון חברה לביטוח בע"מ שתיהן - ע"י ב"כ עוה"ד יורם קמין ואח' 3. "יובל" שירותי ניקיון ואחזקה בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד יעקב לאור הצד השלישי: "יובל" שירותי ניקיון ואחזקה בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד יעקב לאור פסק דין

לפי הדין, כפי שהובהר בפסיקת בית משפט העליון בהקשר של המבחן להתקיימות התנאי הראשון במקרה של תביעת יורשים בשם עיזבונו של ניזוק: "... בהתקיים עמימות עובדתית בתום ההיתדיינות המשפטית לגבי הארוע הנזיקי, אין נפקא מינה אם הגורם המביא את התביעה לפתחו של בית המשפט הוא הניזוק עצמו או התובע שבא מכוחו" [רע"א 7002/17 פלוני נ' פלוני (פורסם; 21.5.18) (להלן: "עניין רע"א 7002/17"), בסעיף 23].

לאחר הצעה נוספת שנתן בית המשפט לסילוק התביעה הנדונה בפשרה (שניתנה בעקבות פטירתה של המנוחה) שלא הניבה פשרה, כאמור, תוקנה התביעה ביולי 2018 להיות תביעת עיזבון (באמצעות יורשיה), והחברה שנתנה שירותי ניקיון ואחזקה לבניין במועדים הרלוואנטיים והיתה עד אז - הצד השלישי בלבד, הוספה גם כנתבעת ישירה, הנתבעת 3 (להלן גם: "חברת הניקיון").

...

הנתבעות לא מציעות פיצוי בראש נזק זה. בתובענה זו, בהתאם לראיות שהוצגו, ולמשך התקופה שהיתה מלווה בניתוח ובנכויות זמניות גבוהות בשנה הראשונה, אני קובע פיצוי גלובאלי לתובעים בסך 10,000 ₪.

בגין התנהלות הנתבעות 1 ו-2 בניהול הגנתן בתיק זה, באופן שחרג מהמידתיות הראויה בנסיבות של נזק שנגרם לראייה המכרעת בתיק זה המצויה בידיהם בנאמנות, כשמתברר רק לאחר שנים של התנהלות, שבהם מביע בית המשפט את תמיהתו לנוכח היעדר תצהיר שמלמד לגבי הפרטים של מה אירע לגבי הראייה המכרעת בתיק – שבעצם לא מובאת בראיות המוגשות מטעמן כל הצדקה ראויה - למחדל זה, ישלמו הנתבעות 1 ו-2 (בנוסף למקובל) הוצאות משפט לתובעים בסך של 3,000 ₪.

סוף דבר אשר על כן, אני פוסק בזאת כי: התובעים זכאים לפיצוי בסך של 93,500 ₪.