תביעה של חברת ניכיון צ'קים בגין ביטול צ'ק על ידי מושך

באוגוסט 2015 פרץ בין הצדדים סיכסוך, וביום 21.8.15 הפקיד פרץ לפירעון 8 שיקים שהופיעו במסמך הגריעה, ולאחר מכן הפקיד עוד 8 שיקים שסורבו על ידי הבנק מאחר וניתנה לגביהם הוראת ביטול והם הוגשו על ידי פרץ ללישכת ההוצל"פ (להלן "הקבוצה הראשונה").בסוף ינואר 2013 פרץ נקלע למצוקה כלכלית ובקש מבקסיס המחאה לצורך ניכיון, בתמורה להתחייבות פרץ להעביר לבקסיס המחאה נגדית .

תביעות פרץ לבצוע השיקים שנמשכו על ידי בקסיס והחברה : לגבי שיקים 9-24, נשוא הבקשה הראשונה לבצוע שיקים שהגיש פרץ נ. בקסיס, ואשר פורטו במסמך הגריעה, קבע בימ"ש קמא כי פרץ לא כפר בטענת בקסיס כי הוסכם לגרוע שיקים אלה.

שיקים של החברה – מס' 43-46 לגבי שיקים 43 ו-44 בימ"ש קמא קיבל את טענת בקסיס כי מדובר בארבעה שיקים שנמסרו לפרץ במסגרת גילגול שיקים, אך קבע החברה לא הוכיחה כי שיקים נגדיים שניתנו לה על ידי פרץ חוללו באי פירעון, היא לא הוכיחה כי נתנה תמורה לשיקים אלו ולא הוכיחה כי בוצע ניכיון.

...

ע"א אליהו בקסיס וא.ב. העמק בנין 2006 בע"מ נ. מאיר פרץ: בת.א. 29873-05-16 – תביעת בקסיס נ. פרץ – אנו מקבלים את ערעור בקסיס וקובעים כי בנוסף לסכומים אותם חוייב פרץ לשלם לבקסיס, כאמור בסעיף 56 לפסק דינו של בימ"ש קמא, פרץ ישלם לבקסיס את הסכום של 270,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.9.15 (אמצע תקופת מועדי הפרעון של שיקים 1-8 ) .

בת.א. 31433-02-16 – בקשה ראשונה לביצוע שיקים – אנו מקבלים את הערעור ומבטלים את החיוב של בקסיס בגין השיקים נשוא תביעה זו. בת.א. 38931-02-16 אנו מבטלים את חיוב החברה בגין שני השיקים הראשונים, כאמור בסעיף 59(1)ו-(2) לפסק דינו של בימ"ש קמא .

בנוסף -אנו מחייבים את פרץ לשלם לבקסיס שכ"ט עו"ד בסכום של 30,000 ₪ ומע"מ. העירבון שהופקד על ידי בקסיס בע"א 16443-05-20, יוחזר לו באמצעות בא כוחו.

החברה אף נאלצה לשלם במקום הקבלן עבור השכרת רכב, משערבה לו. החברה מציינת כי בשל חובו של הקבלן לה והנזקים שגרם, ביטלה שיק בטחון על סך 20,000₪ אותו סחר לחברה לניכיון שיקים- אשר תביעתה תלויה ועומדת כנגדה.

לטענת הקבלן בת.א, יתרת חובה של החברה כלפיו עומדת על סך 64,462 ₪, בכלל זה בגין שיק על סך 20,000 ₪ שנימסר לו על ידי החברה ולא נפרע, מחמת שאבד בבנק ערבי ישראלי.

להלן נבחן טענת הקזוז בגין ליקויים בבצוע עבודות ; ליקויים בבצוע עבודות- לשיטת התובעת נתגלעו ליקויים בעבודת הנתבע ויש לקזז מהסכומים המגיעים לו סכומים כדלקמן- כלי עבודה וחומרים שנמשכו על ידי הנתבע ביתר- 17,378 ₪.

נוכח מסקנתי בדבר ביטולו של השיק שמסרה החברה לקבלן, שלא כדין, מוצאת אני להדרש לטענותיו הנוספות של הקבלן בגין נזקיו שנגרמו לו בגין תביעת ריאד קבלנים בע"מ כנגדו, מחמת ביטול השיק והליכי הוצאה לפועל בעקבותיו.

מאחר שאילמלא בוטל השיק על ידי החברה ולחלופין אילמלא אבד השיק אצל הבנק, לא היה קבלן המשנה נתבע כלל, הרי שהחברה אשר ביטלה את השיק ומאידך לא נהגה בתום לב במסירת שיק חלופי, בכפוף להתחייבות הבנק (נספח ז לתצהיר קבלן המשנה בת.א 5102-09-08) היא החבה בסך נזקיו בגין ניהול ההליך קודם ומתן פסק דין כנגד קבלן המשנה.

...

מטעמים אלו ונוכח עדותו של מנהל החברה, כי השיק נמסר לקבלן המשנה כמקדמת עבודה ומכל מקום עבור ביצוע העבודה, נחה דעתי כי ביטול השיק נעשה שלא כדין ומשכך חבה החברה בהשבת שוויו לקבלן.

לאור המורם, הנני מחייבת את החברה בסך נזקיו של קבלן המשנה, נוסף ליתרת חובה כלפיו, בסך 5,165 ₪.

לסיכום לאור כל האמור לעיל דין תביעת התובעת, חברת אלקטרו פ.א.מ יזמות בע"מ בתא"מ 22599-03-12 להידחות בכללותה.

החברה אף נאלצה לשלם במקום הקבלן עבור השכרת רכב, משערבה לו. החברה מציינת כי בשל חובו של הקבלן לה והנזקים שגרם, ביטלה שיק בטחון על סך 20,000₪ אותו סחר לחברה לניכיון שיקים- אשר תביעתה תלויה ועומדת כנגדה.

לטענת הקבלן בת.א, יתרת חובה של החברה כלפיו עומדת על סך 64,462 ₪, בכלל זה בגין שיק על סך 20,000 ₪ שנימסר לו על ידי החברה ולא נפרע, מחמת שאבד בבנק ערבי ישראלי.

להלן נבחן טענת הקזוז בגין ליקויים בבצוע עבודות ; ליקויים בבצוע עבודות- לשיטת התובעת נתגלעו ליקויים בעבודת הנתבע ויש לקזז מהסכומים המגיעים לו סכומים כדלקמן- כלי עבודה וחומרים שנמשכו על ידי הנתבע ביתר- 17,378 ₪.

נוכח מסקנתי בדבר ביטולו של השיק שמסרה החברה לקבלן, שלא כדין, מוצאת אני להדרש לטענותיו הנוספות של הקבלן בגין נזקיו שנגרמו לו בגין תביעת ריאד קבלנים בע"מ כנגדו, מחמת ביטול השיק והליכי הוצאה לפועל בעקבותיו.

מאחר שאילמלא בוטל השיק על ידי החברה ולחלופין אילמלא אבד השיק אצל הבנק, לא היה קבלן המשנה נתבע כלל, הרי שהחברה אשר ביטלה את השיק ומאידך לא נהגה בתום לב במסירת שיק חלופי, בכפוף להתחייבות הבנק (נספח ז לתצהיר קבלן המשנה בת.א 5102-09-08) היא החבה בסך נזקיו בגין ניהול ההליך קודם ומתן פסק דין כנגד קבלן המשנה.

...

מטעמים אלו ונוכח עדותו של מנהל החברה, כי השיק נמסר לקבלן המשנה כמקדמת עבודה ומכל מקום עבור ביצוע העבודה, נחה דעתי כי ביטול השיק נעשה שלא כדין ומשכך חבה החברה בהשבת שוויו לקבלן.

לאור המורם, הנני מחייבת את החברה בסך נזקיו של קבלן המשנה, נוסף ליתרת חובה כלפיו, בסך 5,165 ₪.

לסיכום לאור כל האמור לעיל דין תביעת התובעת, חברת אלקטרו פ.א.מ יזמות בע"מ בתא"מ 22599-03-12 להידחות בכללותה.

טענות המבקשת לטענות המבקשת כפי שפורטו בתצהירו של מנהלה מר רונן שטיינר (להלן: "רונן"), השיקים נשוא הבקשה נמשכו על ידי המבקשת לטובת חברת א. אופיר התזה ושאיבות בטון (2002) בע"מ (להלן: "אופיר"), בהתאם להסכם שנכרת בין הצדדים ביום 12.5.13, כאשר עותק מההסכם צורף להתנגדות כנספח 2, (להלן: "ההסכם").

המשיבה פעלה בחוסר תום לב, עת עשתה יד אחת עם אופיר והסכימה לקבל שיקים שנמשכו על ידי המבקשת לניכיון, כאשר ידעה בבירור כי השיקים היו אמורים להימסר לידי צדדי ג' אחרים, שכן ההסכם הובא לעיונה.

השיקים נימסרו לאופיר כדי שאופיר תנכה אותם אצל גופים שונים, כאשר בהסכם נקבע במפורש בסעיף 3 "א. אופיר תנכה את השיקים מידית אצל צדדים שלישיים (כמצוין בסעיף 5) ובפועל תהנה מידית מחלקו הארי של הסכום הנ"ל". בסעיף 7 להסכם נקבע: "היה וא. אופיר לא תפרע שיק מהשיקים שמסרה, תהא ורד בר זכאית למסור הוראת ביטול בגין השיק המקביל שמסרה ולא. אופיר לא תהא במקרה זה כל עילת תביעה נגד ורד בר, ובמקרה של תביעת צד ג' כנגד ורד בר, א. אופיר תשתף פעולה ותקבל על עצמה את התביעה, וכמו כן תישא בכל ההוצאות המשפטיות ופסקי הדין....." ובסעיף 8 להסכם נקבע: "כל אחד מהצדדים מוותר מראש על היתנגדות בהוצל"פ". בסעיף 9 להסכם נקבע: "למען הסר ספק, אין באמור בסעיף 6 לעיל למנוע מצדדים שלישיים לתבוע את ורד בר בגין שיק שנוכה ואשר ניתנה לגביו הוראת ביטול בנסיבות המפורשות בסעיף 6" (צ.ל. סעיף 7 – הערה שלי – ע.א).

...

יחד עם זאת, סבור אני כי חרף טענותיה הקלושות של המבקשת, בעניין התרמית והקנוניה, יש לתת לה את יומה בבית המשפט, ויש לאפשר לה לנסות ולהוכיח כדבעי את טענותיה, ולנסות לסתור את חזקת התמורה.

אולם, עקב קלישותה של ההגנה, החלטתי להתנות את מתן הרשות להתגונן בכך שהמבקשת תפקיד בקופת בית המשפט, סכום של 100,000 ₪ עד יום 10.12.14.

לא תפקיד המבקשת את הסכום האמור ובמועד, תידחה ההתנגדות, ההליכים בתיק הוצל"פ 01-29980-14-0 ישופעלו והמבקשת תשלם למשיבה הוצאות בסך 15,000 ₪.

רקע: עניינה של תביעה זו בשיק (מס' 791450) על סך 150,000 ש"ח, שנמשך מחשבונו של עו"ד ולאדימיר מיסיוק (להלן: "הנתבע") לפקודת חברת "אליה שירת הים אחזקות ונכסים בע"מ" (להלן: "התובעת").

אקדים ואציין, כי אין מחלוקת בין הצדדים כי בסופו של יום לא נעשתה בשיק עסקת ניכיון וכי השיק בוטל על ידי הנתבע.

אציין כבר עתה, כי יש לדחות את טענתו זו של הנתבע משני טעמים מרכזיים: ראשית, בסעיף 37 לכתב ההגנה, הנתבע הצהיר כי מר אקוקה שלח לו "דרישות לשלם בגין הצ'ק נשוא היתנגדות זו" ובסעיף 39 הצהיר, כי מר אקוקה "דאג להוציא מכתבי התראה מעורכי דין". כיצד זה מישתלבת טענתו שלא נשלחה אליו הודעת חילול עם הצהרותיו?; שנית, טענה זו (בדבר העידר הודעת חילול) לא נטענה בכתב ההגנה והיא מהוה הרחבת חזית; ולבסוף, סעיף 49(ב)(3)(ה) לפקודת השיטריות פוטר את הזוכה ממשלוח הודעת חילול בנסיבותיו של מקרה זה בו, בין היתר, המושך אף ביטל את הוראת הפרעון (ראו ע"א 6916-04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה, (18.2.2010), פס' 152).

...

סוף דבר: לאור כל האמור, לא מצאתי כי הנתבע עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי עסקת היסוד נכשלה.

משלא הוכחה טענת "כישלון התמורה" ומשאין חולק, כי התובעת אוחזת בשיקים כדין, דין התביעה להתקבל במלואה.

לפיכך: התביעה מתקבלת במלואה ותיק הוצאה לפועל מס' 507576-07-19 ישופעל.