כך, המדינה טענה כי קבלת העירעור עלולה לפתוח פתח להגשת בקשת צד על ידי אירגוני עובדים רבים נוספים, שכן הסכם כדוגמת ההסכם שנחתם עם הסתדרות המורים נחתם גם עם ההסתדרות הכללית, ועל כן קבלת העירעור עלולה להציף את בתי הדין והמעסיקים בתביעות של אירגוני עובדים לגבי כל תיקצוב שהמעסיק מעביר לאירגון היציג עבור עובדים או גמלאים ביחידת המיקוח הרלוואנטית; המורכבות הכרוכה בצורך להיתמודד תמיד עם סכסוכים קבוציים של אירגוני עובדים שאינם ארגונים יציגים עלולה גם למנוע או לפחות לצמצם משמעותית הסדרים של תיקצוב בעתיד; חלוקת עוגת התקציב למספר אירגוני עובדים תביא בהכרח לניצול פחות יעיל של התקציב.
אולם, לטענת המדינה והסתדרות המורים, משעה שנקבע כי ארגון המורים אינו האירגון היציג של עובדי הוראה בשירות המדינה, הוא אינו יכול להיות צד להסכם קבוצי בינו לבין המדינה, וכפועל יוצא מכך הוא אינו יכול להגיש בקשת צדבסכסוך קבוצי כנגד המדינה.
דברי בית הדין הארצי בעיניין תעש נאמרו אמנם בהתייחס לאורגן של ארגון העובדים היציג (הסתדרות המהנדסים, שהיא אורגן של ההסתדרות הכללית), ולא בהתייחס לאירגון עובדים אחר.
...
בהליכים אלה, למרות שהועלו טענות סף על ידי המדינה והסתדרות המורים, ניתנו פסקי דין לגופם של דברים; בהתאם לפסיקה, הוכרה זכותו הלגיטימית של ארגון המורים לעתור לבית הדין בעניין זכויות הארגון וחבריו גם מכוח הסכם שהארגון אינו צד לו; ללא קשר לשאלת היציגות (שבה כאמור שגה בית הדין האזורי), ארגון המורים מהווה ארגון עובדים שדלתות בית הדין אמורות להיות פתוחות בפניו לכל הפחות בסוגיות הנוגעות לתנאי העסקתם של חבריו, עובדים פעילים או גמלאים; בהתאם לפסיקה [עס"ק (ארצי) 08 - 17 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – מלון כנען ספא קופת חולים מאוחדת (9.2.2011)] הפרשנות הנכונה של סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 (להלן – חוק בית הדין לעבודה או החוק) כוללת רק את היות הצד ארגון עובדים או מעסיק ולא כוללת גם את דרישת היציגות; בהתאם לפסיקה, יש לקבוע את הסמכות העניינית על פי המרכיב הדומיננטי המאפיין את המחלוקת ועל פי מהות העילה, ומבחנים אלה מובילים למסקנה חד משמעית כי מוקנית סמכות עניינית לבית הדין לעבודה; פסיקת בית הדין יוצרת מעגל שוטה, שכן מחד ארגון המורים והגמלאים אינם יכולים להגיש הליך משפטי ומאידך ארגון המורים גם אינו יכול להכריז על סכסוך עבודה, ובכך נפגעות זכויות ארגון המורים וזכויות החברים בו.
ארגון המורים הוסיף וטען כי בית הדין האזורי שגה בכך שאפשר להסתדרות המורים להעלות את טענתה לסילוק על הסף, נוכח העובדה שבתגובתה המקורית הודתה בזכות ארגון המורים והגמלאים החברים בו לקבל את תקציב הרווחה במסגרת העמותה שהוקמה על פי דרישת משרד האוצר; לא היה מקום לדון בטענות לסילוק על הסף נוכח העובדה שהדיון כבר החל ואף קוים הליך גישור, וכן בשל התנהלות בחוסר תום לב של המדינה והסתדרות המורים.
לטעמנו, לא יכול להיות ספק כי נוכח זהות הצדדים – ארגוני העובדים והמעסיקה, ומהות המחלוקת – זכויות גמלאים הנובעות מהסכם קיבוצי וטענה לפגיעה בזכות ההתארגנות - הערכאה שבה יש לברר את חילוקי הדעות היא בית הדין לעבודה.
אשר להתאמת המחלוקת להתברר בהליך של סכסוך קיבוצי - בנסיבות הייחודיות של מערך יחסי העבודה במערכת החינוך, ועל פי אמות המידה שנקבעו בעניין תעש, שוכנענו כי יש מקום לבירור טענות אלה של ארגון המורים בהליך של בקשת צד בסכסוך קיבוצי, ולא היה מקום לסילוק על הסף של בקשת הצד שהגיש ארגון המורים.
כללו של דבר: בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה הנדון, בהתחשב במערך יחסי העבודה הייחודי במערכת החינוך ובעילות בקשת הצד, שוכנענו כי לא היה מקום לסלק על הסף את בקשת הצד.
