תביעה שכנגד: תביעת קבלן בגין אי תשלום תמורה לעבודות בניה

התביעה והעיקולים הזמניים שהוצאו במסגרת תיק זה, באו לעולם כאיום שנועד להרתיע את הנתבעת, על מנת לסכל את הבקשה שהגיש מר חן לפרוקה של אנדי לאחר שזו לא פרעה חוב פסוק וחלוט בסך של כ- 450,000 ₪ שהיא חייבת לו. התובע העביר מיגרש באילת שהיה בבעלות אנדי וזאת ללא תמורה לחברת טי.ג'י.קיי שבבעלות שני אחיו, תמורת תשלום חובות של אנדי והעמדת ערבויות כספיות לטובת ימין ולטובת בנק אוצר החייל להבטחת פסקי דין שיינתנו בהליכים נגד אנדי.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי עם פרוץ הסיכסוך בין התובע לנתבע, שלח הנתבע ביום 7.5.12 מכתב למר ימין, קבלן העל של הפרויקט בו עבדה החברה, בו המליץ שלא להעביר תשלומים לחברה, כיוון שכספים ששולמו לחברה נעלמו ואין לחברה די אמצעים על מנת להשלים את הפרויקט (נספח 4 לתצהיר התובע).

התביעה נגד אנדי התקבלה, תוך שנקבע כי עבודתו של מר חן הופסקה ביוזמת אנדי והתובע, במועד בו טרם חלפו 30 ימים ממועד סיום שירות המילואים שלו, ואנדי חויבה לשלם למר חן סכומים כמפורט בפסק הדין (פס"ד מיום 28.12.2014).

תביעת אנדי-ימין – ת"א (מחוזי ב"ש) 35394-01-13 לפני הליך זה ובמקביל אליו היתנהלה תביעת אנדי נגד חברת ימין ומנהלה מר דידי ימין ותביעה שכנגד של חברת ימין נגד התובעים בתיק זה. פסק הדין בתביעת אנדי-ימין ניתן לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות בתיק שלפני אולם עובר להגשת סיכומי הצדדים.

הכלל השני הוא כלל השתק הפלוגתא, עליו התבססו השופטים דרורי וצור בפסקיהם והוא הרלבנטי לעניין שלפנינו, לפיו מחסום דיוני מוקם בפני כל אחד מבעלי הדין המבקש להתדיין פעם נוספת על פלוגתא שכבר נדונה והוכרעה בפסק דין קודם, גם אם ההיתדיינות הנוספת מבוססת על עילת תביעה שונה [ראו למשל: ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד(1) 642, 650 (2000) (להלן: עניין סררו); ע"א 2035/03 לב יסמין בע"מ נ' ת.ג.י. בע"מ, פ"ד נח(6) 447, 452-453 (2004)]" (ע"א 9551/04 אספן בניה ופיתוי בע"מ נ' מדינת ישראל (12.10.2009)).

על כן לא הוכחו פניות כאמור של הנתבעת או מר חן. גם טענת התובעים כי בעקבות פניות אלה, נידרש התובע לתת ערבות אישית לחברת ימין בנוסף לערבות הבנקאית שניתנה (סעיף 17.4 לתצהירו), אינה מעלה ואינה מורידה שכן טענה זו רלבאנטית אולי לתביעת אנדי-ימין, אך אין היא רלבאנטית לתביעת הבנק מושא תביעה זו. מכל האמור עולה כי לא הוכחו הנזקים שנגרמו לתובעים בתקופה זו, הקשורים לחוב בבנק מושא התביעה, ולא הוכח כל קשר סיבתי בין פניות הנתבעת או מר חן לחברת ימין והעיכוב בתשלום כתוצאה מכך, לבין החוב האמור.

...

כך, בסעיף 22 לפסק הדין נקבע כי: "בסופו של דבר, צעדים אלה, ככל הנראה, הובילו לכך, שהחברה סולקה מאתר הבניה". וכן, "הנתבע היה מודע לכך שיתכן, כי בשל הצעד בו נקט, החברה תסולק מאתר הבנייה". השימוש במילים "ככל הנראה" ו"יתכן", כאשר אין מחלוקת כי סילוק אנדי מהאתר ארע כ- 8 חודשים לאחר מכן, ובהעדר הכרעה בענין הקשר הסיבתי בין פעולות הנתבעת ומר חן לבין סילוק אנדי מהאתר, אינה מספיקה כדי לקבוע כי מדובר בשאלה שהוכרעה בממצא פוזיטיבי.

לכן, הטרוניה בנוגע לאי העברת התשלום במועד צריכה להיות מופנית לחברת ימין, כפי שאכן נעשה בתביעת אנדי-ימין, ולא הוכח כל קשר סיבתי לנתבעת או למר חן. מכל האמור עולה כי לא הוכח כי מעשי הנתבעת הם שגרמו לפגיעה באנדי ולא הוכח קשר סיבתי בין פעולות הנתבעת לבין הנזק הנטען מושא תביעה זו. משכך דין התביעה להידחות.

סוף הדבר אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה.

לפני תביעה בסך 364,000 ₪ שהגישו התובעים, קבלן והחברה הקבלנית שבבעלותו, נגד הנתבעת, בגין אי תשלום יתרת התמורה על פי חוזה קבלות.

המחלוקת בין הצדדים בתביעה העיקרית מיתמקדת בתשלום יתרת הסכום המוסכם בחוזה, תשלום רכיב המע"מ ותוספות בנייה, בעוד שהמחלוקת בתביעה שכנגד נוגעת לליקויי בניה, הפרת החוזה והשלמת העבודה.

...

בנסיבות דנן בהן התביעה שכנגד נדחתה בחלק הארי, ובשים לב כי הנתבעת/התובעת שכנגד קיבלה פיצוי מוסכם בסך 75,000 ₪ מכוח ההסכם, בעוד שהנתבעת טרם השלימה את תשלום היתרה לקבלן, לא שוכנעתי כי יש מקום לפיצוי הנתבעת בסכום נוסף בגין עוגמת נפש.

סיכומו של דבר: התביעה העיקרית התקבלה באופן חלקי כך שהנתבעת נמצאה חייבת לקבלן 121,604 ₪.

אשר על כן, ולאחר קיזוז כום התביעה שכנגד, אני מורה על חיוב הנתבעת בתשלום 22,374 ₪ לקבלן, התובע 1.

רקע וטענות הצדדים: המשיבה 1 הגישה תביעה בסך של 276,178 ₪ כנגד המבקש בגין הפרת חוזה קבלנות שנחתם בינה לבין המבקש ביום 17.2.2021, בעקבות אי תשלום תמורת עבודות הבניה שבוצעו על ידי המשיבה כמתחייב מהחוזה.

המבקש הגיש תביעה שכנגד, הן כנגד המשיבה 1 בסך של 519,579 ₪ בגין הפרת חוזה הקבלנות על ידה אשר התבטאה באי סיום כלל עבודות הבניה, קיומם של ליקויי בניה, ונטישת אתר הבניה באופן חד צדדי, והן כנגד המשיב 2 מכוח חתימתו על כתב ערבות אישית ומוחלטת למילוי כלל היתחייבותה של המשיבה 1 עפ"י החוזה.

...

" ברע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (פורסם בנבו, 23.5.2011) נקבע: "עוד נפסק כי סוגיית חיובה של חברה-תובעת בהפקדת ערובה נבחנת בשלושה רבדים; ראשית, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. שנית, יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה של החברה בהפקדת ערובה, וההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג; לבסוף יש לבחון את סיכויי התביעה ובעניין זה הנטל להוכיח שנסיבות העניין מצדיקות לפטור את החברה מהפקדת ערובה הוא נטל המוטל על כתפי החברה-התובעת, ועל דרך הכלל אין מקום לבחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ויש להיזקק לשיקול אחרון זה רק מקום שבו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עם זאת, גם משהגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין (עניין ל.נ. הנדסה ממוחשבת, בפסקה 13 לפסק-הדין)." ברע"א 7687/18 מדינת ישראל- רשות המיסים – מנהל מע"מ לוד נ' מרעב חסן בנייה וסחר בע"מ (פורסם בנבו, 15.7.2020), התייחס בית המשפט לשלושת השיקולים המרכזיים אותם נדרש בית המשפט להביא בחשבון בבואו לחייב בהפקדת ערובה להוצאות, בדברים הבאים: "ראשית, הבטחת תשלום הוצאות הצד הפסיבי (ככל שייפסקו לו הוצאות) – התכלית המרכזית של הפקדת הערובה להוצאות היא הגנה על הצד הפסיבי ("הנתבע"), אשר ההליך המשפטי, על ההוצאות הכרוכות בו, נכפו עליו הר כגיגית, מפני מצב דברים בו יזכה בהליך, יפסקו לטובתו הוצאות, אך הוא יעמוד לפני שוקת שבורה, במובן זה שלא יימצא לו מקור אצל יוזם ההליך ("התובע") להיפרע ממנו.

הטענה לפיה יש להורות על חיוב המשיבה בהפקדת הערובה נוכח ניהולם של תיקים משפטיים כנגדה, דינה להידחות.

באשר לדרישה לחיוב בערבות אישית להוצאות של המשיב 2, הבקשה נדחית.

אומר כבר עתה, כי בנקודה זו ראיתי להעדיף את גרסת הקבלן על פני גרסת המזמין ולפסוק לראשון את יתרת התמורה החוזית שלא שולמה, משלא שוכנעתי כי סיבת הפסקת עבודות הבניה ואי השלמתן הייתה נעוצה בקבלן, ומשלא הוכח כי האחרון הפר את ההסכם הפרה יסודית השוללת ממנו את הזכאות ליתרה זו. ראשית, גרסת המזמין גם בסוגיה זו לא הייתה אחידה, שכן תחילה טען בכתב ההגנה, בתביעה שכנגד ובתצהיר עדותו הראשית, כי הקבלן הפסיק את עבודות הבניה בשל קשיים כלכליים, ואילו בעדותו לפניי מסר גרסה אחרת ולפיה הקבלן נטש את האתר בשל הצורך שלו לסיים בניה של בתים אחרים (עמ' 19, ש' 10-13).

משהוכח לפניי כי העבודות הנוספות שהוכחשו כאמור בתוקף ע"י המזמין, אכן בוצעו, דבר שהוברר רק בחקירתו הנגדית של המזמין בשלב שמיעת הראיות בתיק, משנדחק הוא להודות באמור, לאחר שכבר נבחנו הטענות והעבודות בשטח ע"י מומחה ביהמ"ש, הרי לא ניתן לראות בהפסקת הבניה ע"י הקבלן טרם השלמתה, בשל אי תשלום התמורה עבור העבודות הנוספות, ובצידה הפניה לבית המשפט בהליך משפטי של סעד זמני דחוף למניעת השלמת הבניה ע"י קבלן אחר, כהפרה יסודית של ההסכם המזכה את המזמין בפצוי מוסכם.

...

לאור האמור, מקום שתרם המזמין בהתנהגותו תרומה משמעותית לעוגמת הנפש הנטענת על ידו, אין מקום לפסוק עבורו פיצוי בגין כך. ומשכך, אני דוחה את התביעה ברכיב זה. סיכום ותוצאה התביעה העיקרית מתקבלת במלואה.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 65,000 ₪, וכן הוצאות משפט הכוללות החזר בגין חוות דעת המומחה מטעמו ומומחה בית המשפט והחזר אגרות משפט ששולמו בגין התביעה העיקרית.

בנוסף תשלם הנתבעת שכנגד לתובע שכנגד שכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪, וכן הוצאות משפט הכוללות החזר בגין חוות דעת המומחה מטעמו וחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, וכן החזר אגרות בתביעה שכנגד באופן יחסי, זאת בהתחשב בסכום התביעה שהתקבל לעומת סכום התביעה שהוגש.

לבצוע עבודות פיתוח ותשתיות של הרחבת הישוב היתקשרה האגודה בהסכם עם נתבעת מס' 2 (להלן: אבו ג'בל או הקבלן), אשר נתבע מס' 3 (להלן: בסאם) הנו מנהלה, ועם נתבעת מס' 4 (להלן: תשתיות הצפון), אשר נתבע מס' 5 (להלן: סמאר) הנו מנהלה ובעל מניות בה. בפסק דין זה יוכרעו שתי תביעות שהגישו האגודה וגליל נכסים, זו כנגד זו. ביום 16.6.2016 הגישה גליל נכסים תביעה נגד האגודה תביעה בסך 194,031 ₪ בגין אי-תשלום יתרת התמורה על-פי ההסכם, וביום 13.7.2016 הגישה האגודה נגד גליל נכסים תביעה בסך 2,103,818 ₪, בגין תשלומי יתר, טעויות תכנוניות וחריגה תקציבית.

בכתב התביעה פורטו 10 חשבונות שלא שולמו: (1) חשבון 700396 מיום 31.12.2014 בסך 32,825 ₪ בצרוף מס-ערך-מוסף, עבור הצמדה שלב א'; (2) חשבון 700406 מיום 31.12.2014 בסך 3,508 ₪ בצרוף מס-ערך-מוסף, עבור הצמדה שלב ב'; (3) חשבון 700445 מיום 31.7.2015 בסך 20,000 ₪ בצרוף מס-ערך-מוסף, עבור עבודת פקוח וניהול חודש יולי 2015; (4) חשבון 700453 מיום 31.8.2015 בסך 20,000 ₪ בצרוף מס-ערך-מוסף, עבור עבודת פקוח וניהול חודש אוגוסט 2015; (5) חשבון 700456 מיום 30.9.2015 בסך 20,000 ₪ בצרוף מס-ערך-מוסף, עבור עבודת פקוח וניהול חודש ספטמבר 2015; (6) חשבון 700459 מיום 30.10.2015 בסך 20,000 ₪ בצרוף מס-ערך-מוסף, עבור עבודת פקוח וניהול חודש אוקטובר 2015; (7) חשבון 700460 מיום 30.10.2015 בסך 24,366 ₪ בצרוף מס-ערך-מוסף, עבור השלמת תיכנון שלב ב'; (8) חשבון 700461 מיום 30.10.2015 בסך 5,000 ₪ בצרוף מס-ערך-מוסף, עבור שינוי תיכנון חשמל שלב ב', ביטול חצרות ובניית נישות ומדידת שני מגרשים; (9) חשבון 700472 מיום 30.11.2015 בסך 20,000 ₪ בצרוף מס-ערך-מוסף, עבור עבודת פקוח וניהול חודש נובמבר 2015; (10) חשבון 700453 מיום 30.11.2015 בסך 140.55 ₪ בצרוף מס-ערך-מוסף, עבור הוצאות העתקה.

הוא ביקש להסתמך על דברי בסאם, מנהל אבו ג'בל, שנשאל בחקירתו הנגדית אם נידרש לבצע יומני עבודה, והשיב: "לא, אני לא זוכר, לא נידרש ממני בניהול הפרויקט", ועל דברי סמאר, מנהל תשתיות הצפון, שבחקירתו הנגדית השיב בשלילה לשאלה אם "עשיתם יומני עבודה בשטח". הוא אף הפנה לדברי המפקח אודי, שנשאל בחקירתו הנגדית: "האם נכון שביומני עבודה כל סטיה מתכנית חייבת לקבל ביטוי", והשיב: "לא בהכרח". גם בסוגיה זו יש לקרוא בשלמות את תשובתו של אודי, שהסביר מדוע לא נהוג לציין ביומני עבודה איחורים בקבלת העבודה: "היו יומני עבודה בפרויקט הזה ... יומן העבודה תפקידו לשקף את העבודה בפועל שמתבצעת בתוך הזה, ואם יש לאחד מסוגי הקבלנים שרוצים להגיש אזשהו ביטול או היתייחסות זה צריך להגיע לביטוי בתוך יומן העבודה". הסכמה של האגודה לתשלום חשבונות גליל נכסים כמתואר לעיל, החשבונות נשוא התביעה הוצאו על ידי גליל נכסים החל מיום 31.12.2014 ועד ליום 30.11.2015.

...

התוצאה תביעת האגודה (התובעת בת"א 27351-07-16) נדחית.

אני מחייב את האגודה לשלם לגליל נכסים (נתבעת מס' 1) שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 60,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, ובנוסף - לשלם לאבו ג'בל, תשתיות הצפון, בסאם וסמאר (נתבעים מס' 5-2), ביחד ולחוד, שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 60,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

אני מחייב את האגודה לשלם לגליל נכסים את הסכומים הבאים: (1) 170,631 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; (2) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; (3) שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 23,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.