תביעה שכנגד בתאונת דרכים עם אוטובוס של אגד

רקע בפניי תביעה קטנה ותביעה קטנה שכנגד בגין ניזקי תאונת דרכים מיום 26.6.19.

אגד הגישה נגד התובע תביעה שכנגד בגין הנזקים שנגרמו לאוטובוס באותה תאונה.

...

דיון והכרעה: לאחר ששמעתי את כלל העדויות מצאתי לקבל את התביעה במלואה ולדחות את התביעה שכנגד.

לסיכום, כאמור, אני מקבלת את התביעה במלואה ודוחה את התביעה שכנגד.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: נזק ישיר בסך 1,755 ₪.

בפני תביעה ותביעה שכנגד, בגין נזקים שגרמו בתאונת דרכים מיום 7.8.16, כאשר ליבת המחלוקת בין הצדדים הנה זהות האחראי לתאונה; קרי - מי הנהג שניכנס לצומת כשדלק אור אדום ברמזור כוון נסיעתו.

מדובר בתאונה בה היו מעורבים רכב התובעת ואוטובוס אגד, נהוג על ידי הנתבע.

העד דבק בעמדתו שראה אור ירוק ברמזור, עת ניכנס אל הצומת (עמ' 1 ש' 25-28) וציין כי לאחר התאונה "מישהו עזר לי לצאת... ישבתי על הריצפה... התקשרתי לאישתי ולעבודה מישהו שאל אותי מה היה הצבע של הרמזור. אני חושב שזה היה הנהג של האוטובוס. אני אמרתי לו שזה היה ירוק" (עמ' 1 ש' 15-18).

...

אינני מקבלת איפוא את גישתה של התובעת לפיה ההרשעה בהליך הפלילי מהווה הוכחה לכך שנכנס לצומת בניגוד לרמזור אדום.

איני מקבלת טענה זו. סברתי, נוכח הסתירות וחוסר העקביות בעדותו של העד, הפערים בין עדותו לבין העולה מן הסרטון, ושינוי החזית לעניין נוכחות אמו, כי לא ניתן לבסס ממצא מחייב על סמך עדותו.

התביעה העיקרית נדחית ללא צו להוצאות.

לפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן ניזקי פח שנגרמו בתאונת דרכים מיום 13.2.2014, אשר ארעה במבואות הדרומיים של חיפה בכביש בכביש סחרוב לכיוון חוף הכרמל (ממזרח למערב).

בדוח התאונה, החתום על ידי נהג אגד ונושא את תאריך יום התאונה, אשר צורף לכתב התביעה, מתואר הארוע כך: "נסעתי בנתיב אמצעי מתוך שלושה לכיוון חוף הכרמל. משמאלי נסעה פרטית המעורבת מסוג טויוטה. בהמשך הנסיעה שלושה מסלולים מצטמצמים לשניים. פרטית המעורבת היצה [צ"ל האיצה] את הנסיעה כדי לעקוף את האוטובוס ופגעה בדופן אחורי שמאלי של האוטובוס עם פינה ימנית קדמית שלה. נהגת פרטית הזמינה מישטרה. לאחר בדיקה החלפנו פרטים והמשכנו בנסיעה". גרסה זו מבססת גם את הגנת אגד בתביעה שכנגד.

...

(5) למרות כל האמור לעיל, אין לפטור את נהגת הטויוטה מכל אחריות לנזק.

על בסיס כל המפורט לעיל אני דוחה את תביעת אגד בעיקרה ומקבל את תביעת הפניקס בעיקרה, כאשר חלוקת האחריות לתאונה רובצת בכ- 75% על אגד ובכ- 25% על הנתבעת 1.

סיכומו של דבר, אגד תשלם לפניקס סך 13,050 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪ בתוספת מע"מ. הסכום ישולם בתוך שלושים ימים מיום מתן פסק דין זה, שאם לא כן, יישא ריבית והצמדה כחוק.

בתאריך 15.5.09 אירעה במפרץ חיפה תאונת דרכים בה היו מעורבים אוטובוס של חברת אגד שהיה נהוג על ידי מר מחמוד עיסאוי (להלן – "עיסאוי") ומונית שהייתה נהוגה על ידי מר דוד אלקובי (להלן – "אלקובי").

הנני נענה לתביעה-שכנגד של התובעת-שכנגד שם נגד הנתבעת-שכנגד שם. הנני מחייב את הנתבעת-שכנגד, אגד, לשלם לתובעת-שכנגד, שירביט, סך של 11,496 ₪ בצרוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 9.12.09 ועד מועד התשלום המלא בפועל ובצרוף מלוא אגרת התביעה וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצרוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

...

לפיכך הנני מחייב את הנתבעים ב-ת.א. 15908-12-09, ביחד ולחוד, לשלם לתובע שם, דוד אלקובי, סך של 14,899 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 14.12.09 ובצירוף מלוא אגרת התביעה והוצאות משפט בסך 3,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

הסכומים האמורים ישולמו לתובע שם תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה. הנני דוחה התביעה העיקרית ב-ת.א. 34150-04-10.

הנני נענה לתביעה-שכנגד של התובעת-שכנגד שם נגד הנתבעת-שכנגד שם. הנני מחייב את הנתבעת-שכנגד, אגד, לשלם לתובעת-שכנגד, שירביט, סך של 11,496 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 9.12.09 ועד מועד התשלום המלא בפועל ובצירוף מלוא אגרת התביעה וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים תאונת הדרכים אירעה ביום 14.10.2020 בין כלי רכב, מ"ר 98-522-52 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת והנתבעת שכנגד בביטוח ניזקי רכוש לרבות ביטוח אחריות לניזקי צד ג' (להלן: "רכב שלמה") לבין כלי רכב, מ"ר 35-292-73 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 והתובע שכנגד ובבעלותו ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לניזקי צד ג' (להלן: "רכב אלמי") ולבין כלי רכב, מסוג אוטובוס של חברת "אגד", מ"ר 76-117-69 שמי מטעמו אין צד בתובענה (להלן: "אוטובוס אגד") (ולהלן: "התאונה").

...

אמנם, אני סבור כי רכב שלמה עצר על אי התנועה בשל תקלה שהתגלתה ברכבו לפרק זמן קצר ביותר עד שרכב אלמי פגע בו. לכן, ברור הוא כי לא הייתה לנהג רכב שלמה אפשרות לצאת מרכבו ולהניח משולש אזהרה.

אני סבור כי נהג רכב התרשל ותרם לקרות התאונה בכך שלא הפעיל אורות חירום עת בחר לעצור את רכבו על אי תנועה מצויר, שבכביש בין עירוני, כביש מהיר בו מגיעים למהירות של 100 קמ"ש ויותר לאור הירידות המאפיינות את מקום התאונה.

עדיין, צריכה להיבחן מידת אחריותם של הנהגים האחרים הקשורים בתאונה, וכך נעשה בנסיבות המקרה, כאשר בסופו של יום הגעתי לכלל מסקנה כי גם נהג רכב שלמה אחראי, בשל רשלנותו, אם כי במידה מופחתת, לקרות התאונה.