הנתבע הגיש תביעה נגדית בת"א 56905-10-20 לחיוב התובעים בתשלום סך של 172,774 ₪ בגין עבודות שפוץ שביצע בבית המגורים של התובעים, שלטענתו לא קיבל בגינן את מלוא התמורה, וכן בגין פירסום לשון הרע (להלן – התביעה הנגדית).
הנתבע הוסיף וציין, כי הוא לא מכיר קבלן, שיהיה מוכן לחתום על סעיף בהסכם כדוגמת הסעיף, שהוצע ע"י התובע 2 בטיוטה זו: "כי המחיר כולל את כל התוספות והשינויים של הלקוח והקבלן במהלך העבודה ואינה תהווה תוספת תשלום" בנוסף לכך, הוצע בטיוטה, כי ההובלות של החומרים לדירה תהיינה על חשבון הנתבע.
אתה אישרת שאתה לא יודע לומר מה היה ההסכם בין הקבלן לבין הבעלים, מה הוא היה אמור לבצע בדירה.
...
נ' עזור, ניתן ביום 22.7.15, בסעיף 15 לפסה"ד:
"אך מה הדין כאשר פרסום זה מגיע מהכיוון של יריבו של איש העסקים? במצב דברים זה, כאשר ברור מתוכן הפרסום כי מקורו בדברי הצד השני, דומה שיש יסוד להנחה כי הקורא הסביר מתייחס בחשדנות-מה לטענות שנשמעו, וזאת בהינתן מיהות הדובר ועמדתו במסגרת הסכסוך. מכאן נובע כי בפרסום בנסיבות אלו – כאשר הדברים מובאים כלשונם מפי יריבו למחלוקת עסקית – החשש לפגיעה בשמו הטוב של אדם נחלש".
ובהמשך (סעיף 16 לפסה"ד):
"בשים לב לכל אלה, נראה לי כי בבואנו להעריך את מידת הפגיעה שהסב פרסום פלוני שעניינו סכסוך עסקי, שומה עלינו לבחון ראשית, את מידת החומרה של הביטוי הפוגעני; שנית, את האופן שבו מתואר הסכסוך בין הצדדים – כלום הוצגו עמדות הצדדים הרלוונטיים או שמא הוצגה לקורא תמונה חד-צדדית של היריבות ... ושלישית, את השאלה אם ניתן דגש ל'אקלים' הסכסוכי שבו מצויים הצדדים (כך שככל שהפרסומים השליליים הוצגו במנותק מהיריבות שבין הצדדים, כן תגדל הנכונות להכיר בפרסומים כלשון הרע, ולהפך). שיקולים אלה, שהאיזון ביניהם הוא שיאפשר לקבוע עד כמה עמוקה פגיעתו של פרסום זה או אחר בעיני הקורא הסביר, עולים בקנה אחד עם המבחן האובייקטיבי הכללי שגובש בפסיקתנו אשר לאופן שבו יש לפרש פרסום מסוים ולקבוע אם יש בו משום לשון הרע".
אמנם דברים אלו נאמרו כבר ביחס לשב הראשון של בחינת הפרסום, האם מדובר בפרסום של לשון הרע, אך סבורני, כי מקל וחומר יש להחילם גם על שאלת תום הלב שבפרסום.
נוכח האמור לעיל, הרי שנראה שטענותיו של הנתבע בעניין התוספות נטענו בעלמא, שעה שלא צורפו אסמכתאות כלשהן להוכחת הטענה בדבר ביצוע התוספות הנ"ל. ממילא יש לקבוע, כי לא עלה בידי הנתבע להוכיח את טענותיו, לא בנוגע לעצם ביצוע התוספות ולא בנוגע לתמורה המגיעה בגין כך. ממילא דין טענה זו של הנתבע להידחות.
סיכום
סיכומם של דברים, התביעה העיקרית והתביעה הנגדית נדחות.
