תביעה שכנגד בגין נזקי שריפה וחוב שיק

בפניי תביעה כספית בסך 55,578 ₪ אשר הגישה התובעת כנגד הנתבעים בגין נזקים אשר נגרמו לחנות אשר בבעלותה בשריפה שארעה ביום 24.10.14 (להלן: "השריפה") ותביעה שכנגד על סך 52,130 ש"ח. הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה ובד בבד כתב תביעה שכנגד נגד התובעת והנתבע 2 על סך 52,130 ₪ וכן עתרה לחייבם להשיב לה שיק על סך 1,830 ₪ שבוטל על ידה.

ככל שניגרם נזק לחנות בתקופה האמורה, בהתאם לאמור לעיל, על הנתבעת הנטל להוכיח כי לא התרשלה וככל שלא עמדה בו עליה לחוב בפצוי התובעת על הנזקים שנגרמו לחנות.

...

לאור המקובץ, התביעה שכנגד נדחית.

סוף דבר התביעה נגד הנתבע 2 והתביעה שכנגד נגד הנתבע שכנגד 2 - נמחקות.

התביעה שכנגד נדחית.

בכתב התשובה (שהוגש עוד לפני כתב תביעה מתוקן 2) טענה התובעת, כי הסכם השכירות שהוגש במסגרת כתב ההגנה מטעם הנתבעות 2-1 אינו חתום על ידי מי מהצדדים, אולם עם כניסתה למושכר העבירה לחברת עינב 12 המחאות לבצוע תשלומים עבור חודשי השכירות (סעיף 7).

התובעת מעולם לא היתכחשה לקיומו של ההסכם, מעולם לא כפרה בו ובתנאיו ו/או בסעיף מסעיפיו, ולמעט הסתייגות לגבי גודל השטח שהיה רשום בו. טענתה החדשה של התובעת, אשר עלתה לאחר הגשת כתב התביעה לפיה משעה שלא השיבה את ההסכם החתום אזי היא פטורה מחובותיה על פי ההסכם, אשר לגביו פעלה הן בהתנהגות והן בשתיקה ככזה אשר הנו שריר וקיים, הנה טענה אשר נטענת בחוסר תום לב מקומם (סעיף 17).

עצם העובדה שהנתבעת 2 בחרה להגיש תביעה שכנגד עבור הנזקים ששילמה למבוטחת שלה, היא בבחינת הודאת בעל דין שגם היא לא ראתה בסעיפים 30-29 לטיוטת הסכם השכירות ובאשור קיום הביטוח ככזה שמחלק את הסיכון בין המשכיר לשוכרת וככזה המפקיע זכות בנזיקין, האחד כלפי השני, במקרה של אחריות לפרוץ שריפה.

איני סבור כי ניתן לקבל טענה כי המלצת שמאי להותרת רזרבה ביטוחית ביום 22.6.14, פחות מחודשיים לאחר מועד השריפה, ובטרם קבלת תביעה כספית על אובדן תוצאתי אצל חברת הביטוח, שלב שלא היו בפניו כל הנתונים הכספיים, מהוה ראיה לשעור הנזק בגין אובדן רווחים.

...

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעות 1-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: נזק למלאי - 2,021,416 ש"ח נזק למשטחי עץ והוצאות מיון מלאי - 37,500 ש"ח עלויות פינוי והשמדת מלאי - 246,529 ש"ח עלויות שיפורים במושכר שירדו לטימיון - 248,000 ש"ח אובדן רווחים - 125,130 ₪ סך הכל - 2,678,575 ש"ח לסיום, הנתבעות 1-2 ישלמו לתובעת פיצוי בגין נזקי השריפה בסך של 2,678,575 ש"ח. הסכומים בסעיפים א'- ד' בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.5.14 ועד ליום התשלום בפועל.

עוד ישלמו הנתבעות 1-2 לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4%, אגרת משפט והוצאות שכר טרחת מר רומנו.

התביעה נגד נתבעת 3 נדחית והתובעת תשלם לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 120,000 ₪.

ודוק, לתובע בהליך הקודם עמדה האפשרות לעלות טענות לעניין הנזקים עליהם הוא עומד בהליך זה, או למצער להגיש תביעה שכנגד בגין כך. משלא עשה כן, אין הוא יכול לפצל את תביעותיו כמספר העילות שנוצרו כאמור (ראו והשוו: ע״א 1320/04 צבעוני נ׳ בנק הפועלים (25.5.05).

כך לא נמצא מה קשר סיבתי יש בין ביטול עסקת מכירת אותה דירה ( שנעשתה בכלל עם אשת התובע שאינה בעלת דין) כ- 3 שנים לאחר שריפת החנות לבין הפקדת אותן המחאות, והכיצד ניתן ליישב עם טענת התובע כי חשבונו הוגבל ביום 25.8.13 עם חתימתו על זיכרון דברים לרכישת דירה ביום 13.4.16 והנזק מפאת ביטול אותה עסקת מכר מפאת מצבו הכלכלי עם העובדה שבמועד זה היה חשבונו כבר מוגבל .

כמו כן הוכח כי כפי שהתוודה על כך בית המשפט מחוות דעת חברת הביטוח ובעדות התובע עצמו, כי מצבו הכלכלי של התובע שהובילו לכדי הגבלת חשבונו אינו קשור בהכרח בהפקדת אותן שתי המחאות בידי הנתבע בפרט המחאה אחת שלעמדתו הובילה להגבלתו , אלא בעיסקו שקרס ובעקבותיו וכניסה לבור כלכלי שגרם לו לחובות (עדות התובע בעמ' 18 שורות 11-12 לפר' הדיון מיום 31.10.22).

...

בסופו של דבר הוא עשה מה שעשה והוציא דברים במרמה ועל זה הערעור.

אם כך, הרי שדין טענות התובע בסוגיה השנייה להידחות גם כן. סוף דבר אפוא יוצא כי במכלול האמור לעיל, דין התביעה להידחות על כל רכיביה וכך אני מורה.

[8: ראו החלטתי בדיון קדם המשפט מיום 27.2.2022.

עוד ייקבע סכום לתשלום הוצאות ושכר טירחת עו"ד. חלק שני – תמצית טענות הצדדים תמצית טענות התובעת, הן בתביעה העיקרית והן כנתבעת בתביעה שכנגד התובעת ציינה שהצדדים התקשרו במספר חוזי שכירות הנוגעים למבנה בעיר בת ים. הנתבע באופן שיטתי הפר את חוזי השכירות , גרם לנזקים ממוניים, חדל מלשלם את דמי השכירות כאשר ההמחאות שמסר לתובעת חוללו בזו אחר זו. התובעת הוסיפה וציינה שביום 12/7/2020 נחתם הסכם שכירות במסגרתו הושכר לנתבע "חדר מזדמן" כנגד הסך של 70 ₪ לשעה.

ביום 8/9/2020, מטפלת מטעם הנתבע השאירה נר דולק באחד החדרים דבר אשר גרם לשריפה ונזק לתובעת שנמנעה מלהשכיר את החדר למשך תקופה ארוכה.

לענין זה ציינה התובעת כי "הנתבע הציק לבאים למיתחם והשפיל את התובעת בנוכחותם כאשר קלל את התובעת, טען בפניהם כי התובעת רמאית וכי אסור לעשות איתה עסקים". הסעדים הנדרשים על ידי התובעת במסגרת התביעה העיקרית התובעת עתרה לחייב את הנתבע בתשלום הסך של 112,210 ₪ בגין נזק ממוני שגרם הנתבע וסך של 79,650 ₪ בגין דמי שכירות שלא שולמו.

· בגין עלות חוו"ד מומחה לאיתור נזילות - 1,170 ₪ · עלות תשתיות לבית קפה - 12,000 ₪ · שימוש בחמישה חדרים נוספים ללא תשלום - 60,000 ₪ · בגין חוב צריכת חשמל בחדרי טפול - 800 ₪ · בגין חוב צריכת מים בחדרי טפול - 1,820 ₪ · בגין חוב צריכת חשמל בבית הקפה - 300 ₪ · בגין צמחיה לבית הקפה - 3,000 ₪ · בגין תיקון מערכות החשמל והמצלמות - 3,000 ₪ · בנוסף עתרה התובעת לסעד המורה על אכיפת חוזי השכירות שנחתמו בין התובעת לנתבע הנוגעים למבנה וכן המורה לנתבע לתקן את כל הנזקים שגרם למושכר, לציוד בו ולציוד הנילווה אליו בהתאם לחוזה השכירות האחרון שנחתם בין הצדדים ביום 20/12/2020 ובהתאם לחוק החוזים.

...

אמנם רכיב עגמת הנפש אינו בגין הוצאות או הפסדים ואולם כאשר נקבע שלא היה מקום שהנתבע ייטוש את המתחם, הרי אין לפצות בגין עגמת נפש בשל כך. סוף דבר לאור האמור לעיל והסיכום בסעיף 18.4 ביחס לסעדי התביעה העיקרית, אני קובע כדלקמן: התביעה העיקרית מתקבלת ואני מחייב את הנתבע, דוד כהן, לשלם לתובעת הסך של 31,080 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 25/5/2021 ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית.

אני מחייב את הנתבע והתובע שכנגד, דוד כהן, בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

...