תביעה שכנגד בגין אספקת פרופילי אלומיניום פגומים

רקע כללי והמחלוקות בין הצדדים סהל אלובין בע"מ (להלן תכונה גם לעניין התביעה שכנגד: "התובעת") הנה חברה רשומה המנהלת מיפעל לייצור פרופילי אלומיניום.

התביעה שכנגד: אין מחלוקת בין הצדדים, כי בכ – 11% מן הפרופילים שספקה התובעת, נפל פגם בצבע וכי התובעת לקחה בחזרה פרופילים אלה ומסרה בסופו של יום לנתבעת פרופילים אחרים במקומם.

...

סוף דבר אשר על כן אני מקבלת את התביעה נגד הנתבעת בלבד ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד היום.

הנתבעת תשלם סכום זה לתובעת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית.

בתמונה שהציג בעיניין זה (ת/2), ניתן להבחין בקיומה של תיקרה מונמכת, היינו - מדובר בתמונה שצולמה רק לאחר השכרת המושכר ובצוע הנמכת התיקרה בו. יחד עם זאת, הנתבע איננו חולק על כך שלשם התאמת המושכר לייעודו כמכון פיזיותראפיה, הוא ביצע במושכר שינויים פנימיים ובפרט הסיר את המחיצה הבנויה מפרופיל אלומיניום וזכוכית שהייתה מותקנת במושכר קודם לכן וכן דלת וכן הסיר קירות פנימיים (עמ' 12 שורות 15-20 לפרוטוקול).

בסעיף 9(ג) להסכם השכירות נקבע, כי אם השוכר לא יעמוד בהתחייבותו להחזיר את המושכר במצב טוב ותקין כפי שקבלו לידיו, "יהא המשכיר רשאי לתקן כל פגם כנ"ל בעצמו ולהפרע מן השוכר בגין כל ההוצאות שהוציא בנדון וזאת לאחר שנתן לשוכר הודעה על קיום הפגם ועל עלות תקונו ובטרם תקונו ובטרם תיקן כל פגם בכוחות עצמו". התובע לא הגיש כל ראיה לביסוס טענתו ולפיה הוא פנה אל הנתבע אנספור פעמים על מנת שידאג לתקן את הנזקים במושכר (סעיף 7 לתצהירו).

התובע אמנם אישר כי הוא הסכים לבצע את הנמכת התיקרה על חשבונו, אך לא נסתרה טענתו כי הוא ביצע עבודה זו ואין בחשבוניות שהציג הנתבע, כדי להעיד על ביצוע עבודה זו על ידו, שכן מדובר בתשלומים כדלקמן: 370 ₪ עבור פלטה, קרניז ומרק (נספח א' לתביעה שכנגד), 1,050 ₪ עבור ארון (נספח ב' לתביעה שכנגד) ו- 3,000 ₪ עבור חומרי ביניין - מלט, צבע, טיט, סלקון, גבס וכו'( נספח ב' לתביעה שכנגד.

משנשאל הנתבע על כך בעדותו בבית המשפט, הוא לא סיפק כל הסבר או פירוט, אלא טען: "איזה מסמכים? לא הלכתי תבעתי אותו, הוא תבע אותי, אני לא התחלתי את הדרך הזאת, אני רציתי לסיים בדרך יושר" (עמוד 15 שורות 23-31, עמוד 16 שורות 1-2 לפרוטוקול).

...

זאת ועוד, התובע אישר בעדותו כי הנתבע הפנה אליו שוכרת פוטנציאלית, ש"רצתה את המקום", אך בסופו של דבר היא לא שכרה אותו מן הטעם ש "... בסוף היא רצתה לקנות, אחר כך לא, היא לא הייתה רצינית וזה לא התאים לי בכלל, סתם דיבורים" (עמוד 9 שורות 3-5 לפרוטוקול).

זאת ועוד, הנתבע אישר בעדותו כי בסיכומו של דבר, כל התשלומים ששילם עבור דמי השכירות, בין אם ישירות לתובע או במסגרת תיק ההוצאה לפועל, מסתכמים בדיוק בסכום שהיה עליו לשלם עבור כל אותה שנת שכירות - 30,000 ₪ (עמ' 15 שורות 6-9, 18-19 לפרוטוקול).

התביעה שכנגד נדחית, ללא צו להוצאות.

סקירת התביעה וטענות הצדדים בקליפת אגוז עניינה של התביעה שלפניי בטענת התובעת לחוב של הנתבעת כלפיה, הנובע מהתקשרות הצדדים במסגרת עסקה לבניית פרויקט למגורים: הנתבעת - חברה יזמית וקבלנית, שיזמה ובנתה ביניין מגורים ברחוב נשר 38 ברעננה (להלן: "הפרויקט") הזמינה מהתובעת, חברה פרטית לעבודות אלומיניום, ביצוע עבודות אלומיניום ואספקת מוצרי אלומיניום.

לבסוף מציינת הנתבעת כי בכוונתה להגיש תביעה שכנגד בגין הנזקים שנגרמו לה. יצויין כבר כעת כי במסגרת ההליך דנן לא הוגשה תביעה שכנגד עד היום, וכי בשים לב למועד שבו אנו מצויים כעת ובחלוף למעלה מ-7 שנים ממועד הפנייה האחרונה של הנתבעת לתובעת (וכאשר עבודת התובעת בפרויקט הסתיימה כבר ביום 2.3.14) דומה כי הנתבעת איננה עומדת עוד על תביעתה שכנגד.

המחיר כולל 3 שנות אחריות להתקנה, 7 שנות אחריות לפרופיל, 5 שנות אחריות לצבע, 7 שנות אחריות לבידודית (איטום ואידוי).

טענת הקזוז ירעת המחלוקת בתיק שלפניי משתרעת בעיקרה ביחס לטענת הקזוז, הנטענת ע"י הנתבעת, בשל טענה לפגמים במוצרים ואיחור בהספקה.

...

סוף דבר אין כל חולק כי הנתבעת נותרה חייבת לתובעת את סכום התביעה.

תוצאה אשר על כן אני מורה על קבלת התובענה במלואה.

הנתבעת תשלם לתובעת את סכום התביעה בסך של 42,230.79 ₪ במלואו, כאשר סכום זה נושא ריבית והפרש הצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

במקביל להגשת כתב הגנה, הגישה פרופילי לב כתב תביעה שכנגד,בסך של 534,880 ₪, בטענה כי עקב פגמים אשר התגלו בצביעת המוצרים אשר סיפקה לה טים, נגרמו לה נזקים (להלן: "התביעה שכנגד").

משכך, ומשלא צורפה ראיה כלשהיא באשר לרכיבי תביעה אלו, נדחית התביעה שכנגד בגינם.

לגירסתו, פרופילי לב הנה האחראית לקריסתה הכלכלית "שובל", אשר קרסה בעקבות הכשל בצביעת פרופילי האלומיניום, אשר תואר בהרחבה במסגרת התביעה העיקרית והתביעה שכנגד.

...

בנסיבות אלו אני קובעת כי טים לא התרשלה כאשר צבעה את שני המשלוחים, באבקה המיוצרת אצל שני יצרנים שונים, וכי לא היה עליה להודיע על כך לפרופילי לב. פעולות התיקון : משמצאתי כי לא נפל פסול בהתנהלות טים, אשר צבעה את שני משלוחי הפרופילים בשתי אבקות שונות, בגוון 7030, נותר לבחון האם לאחר שנתגלה השוני בגוון, פעל מי מהצדדים באופן רשלני.

בהקשר זה אציין כי הימנעותו של מר עוזיאל מהעדת מר דדוש, אשר יכול היה לשפוך אור אף על טענה זו. לאור האמור, נדחית טענת הקיזוז בהקשר זה. אובדן רווחים : מר עוזיאל טוען לאובדן משכורת חודשית בסך של 7,000 ₪, והפסד שנתי בסך של – 80,000 ₪.

לאור האמור, נדחית טענת הקיזוז בהקשר זה. סיכום: מן המקובץ לעיל אני פוסקת כדלקמן – דין התביעה העיקרית בתיק אזרחי 15168-11-09- להתקבל במלואה.

דין התביעה שכנגד בתיק אזרחי 15168-11-09 – להידחות.

חמישית, הנתבעים אף הודו במשתמע במסגרת הגנתם (ראו: ס' 4.3 תחת הכותרת "כשלון תמורה וטענת קזוז"), כי הזמינו מאלובין בתקופה הרלבנטית לתביעה סחורה אשר סופקה להם על ידה, אך העלו טענות לגבי איכותה של הסחורה שסופקה ו/או לגבי אי התאמתה לסחורה שהוזמנה (ייצורה בחו"ל/ספק אחר ולא במפעל אלובין), (ההדגשות אינן במקור ג'.נ): סעיף 4.3.1 לכתב ההגנה: "הנתבעים יטענו ומבלי שהדבר יתפרש כהודאה בטענות התובעת, כי האחרונה אומנם סיפקה להם פרופילי אלומיניום לבקשת הנתבעת מס' 1 אך מעשית הם קיבלו פרופילים שלא יוצרו ע"י התובעת". סעיף 4.3.2 לכתב ההגנה: "כפי שהוסבר בסעיף 3.7 לעיל,..... בעוד שלאחר בדיקה התברר לנתבעים כי התובעת סיפקה להם פרופילים שאינם מיוצרים על ידה ואף לא ידועה זהות היצרן". סעיף 4.3.3 לכתב ההגנה: "עם גילוי העובדה כמבואר בסעיף הקודם לעיל, נדרשה התובעת בכתב (מיום 10/01/2017) לשלוח פועלים מטעמה אל מחסני הנתבעת מס' 1 כדי לקבל בחזרה את הפרופילים ששלחה,....". סעיף 4.3.5 לכתב ההגנה: "הנתבעים יטענו כי לא התקבלה תמורה כלל וכלל, שכן הפרופילים ששלחה התובעת לא יוצרו על ידה כך שלא מדובר בסחורה שהוזמנה ואי לכך לא עומדת לתובעת הזכות לתבוע כספים בגין אספקת פרופילים שלא הוזמנו ו/או שלא יוצרו על ידה ו/או כאלה שיוצרו על ידי יצרנים אחרים". סעיף 5.8.3 לכתב ההגנה: "מבלי לפגוע באמור לעיל, ומבלי שהדברים יתפרשו כהודאה בטענות התובעת, ורק בשל החובה בלאמר (צ.ל לומר ג'.נ) צדק בפני ביהמ"ש, אין הנתבעת מס' 1 מכחישה כי היא רכשה במשך שנים פרופילי אלומיניום מהתובעת....". שישית, קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי נסיבות אי החזרת הסחורה "הפגומה" למפעל אלובין מעת שנודע לראשונה לנתבעת לכאורה על אי התאמת הסחורה להזמנות שביצעה מאלובין.

לאמור לעיל יש להוסיף כי על אף התלונות הקשות שלטענת התובעת שכנגד הופנו אליה במחצית השניה של שנת 2016 באשר למיהות ואיכות הסחורה שסופקה על ידה ללקוחותיה, וכן על אף שנטען כי ננקטו הליכים משפטיים שונים נגד התובעת שכנגד בקשר לאותן תלונות, לא הובא בפני ביהמ"ש כל פסק דין אשר מצא בסיס משפטי לאותן תלונות וחייב את התובעת שכנגד בגין אספקת אותה סחורה "פגומה" ללקוחותיה (וזאת במובחן מהשאלה האם הוכח שאותה סחורה "פגומה" שסופקה ע"י התובעת שכנגד ללקוחותיה מקורה בחב' אלובין או שמא בספק מוצרי אלומיניום אחר שהיה בקשרי מסחר עם התובעת שכנגד בתקופה הרלבנטית לתביעה).

...

אני דוחה את תביעת אלובין נגד הנתבע מס' 2.

אני דוחה את התביעה הנגדית במלואה.

אני מחייב את חברת אל מקדאם לשלם לחברת אלובין החזר אגרות משפט, באופן יחסי לסכום שנפסק, בצרוף הוצאות משפט בסך 7,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% מהסכום שנפסק כשוויו להיום.