הנתבעת מנגד מלאה כרימון בטענות נגד התובע וטוענת בין היתר, כי התובע אינו זכאי לתשלום כלשהוא, אפילו לא ליתרת התשלום לפי חישובי הנתבעת עצמה עבור עבודות שביצע בפועל בטרם עזב את האתר, המגיעה לסך של 199,929 ₪ (כולל מע"מ), וזאת בשל שורה של טענות ובהן, העובדה שהתובע אינו קבלן רשום ואין לו סיווג קבלני כלשהוא, וזאת בנגוד להצהרתו בהסכם, העובדה שהתובע לא המציא אישורי הטמנה כנדרש בהסכם, העובדה שהתובע נימנע מלהעסיק מודד ולא הגיש חשבונות ביניים כנדרש בהסכם, בשל פיצוי מוסכם בסך של $8,000 המגיע לנתבעת בשל עיכובים בבצוע העבודות וכן קזוז נזקים שגרם התובע לנתבעת, בסכום כולל של 264,652 ₪.
הנתבעת ניסתה למצוא סתירה בין תצהירו של התובע בנושא הנ"ל, לפיו לא פונה עפר על ידי חברת שבילים לאתר ברעננה, הגם ששולם עבור כך ולבין עדותו שלפיה פונה עפר לאתר ברעננה, אולם מעיון בחשבוניות הנוספות נספח 8 לתצהירו, עולה כי כולן של חברה אחרת או גורמים אחרים ובאחת אף נרשם יעד הפינוי, כאתר ברעננה, כך שאיני רואה סתירה בגירסת התובע, מקום שהובאו ראיות לגורמים אחרים חוץ מחברת שבילים פינו עפר עבור התובע לאותו אתר ברעננה ומכל מקום, גם אם ישנה סתירה כאן, ודאי אינה כזו אשר מחייבת שינוי המסקנה שהוכח כי התובע פינה פסולת ואשר מסתמכת כאמור על שורה של ראיות בעלת משקל כבד יותר.
טענת הנתבעת כי לא הוצגו אישורי הטמנה לפינוי העפר, גם היא לא יכולה להביא לדחיית התביעה וזאת שעה שעדותו של קובי אהרון בדבר סיכום עם עופר שטרית כי אין צורך בכך, היא אמינה עליי ועדיפה עליי על עדותו של שטרית וזאת בין היתר משגם ניתן הסבר מניח את הדעת מדוע אין צורך באישורים כאמור, בפרט לא אם העפר מועבר לאתר בנייה אחר העושה בו שימוש, כמו במקרה דנא.
גם הדרישה של הנתבעת לחייב את התובע בתשלומים ששילמה לקבלנים אחרים עבור פינוי יתרת העפר במחירים העולים על המחיר שסיכמה עם התובע, אין לה מקום וזאת כאשר התובע הפסיק כדין לבצע את העבודות, משלא הסכימו לשלם לו את המגיע לו, כך שגם אם נגרם נזק כנטען לנתבעת, אין התובע אחראי לו.
חישוב הסכום המגיע לתובע
נטען בסיכומי הנתבעת כי אין התאמה בין כמות המשאיות הרגילות (לא פולטריילר) שפינו פסולת המתועדת בתעודות המשלוח ואשר להן טוען התובע בתצהירו והעומדת על 9 משאיות ואשר זו הכמות שבגינה גם תובע התובע תמורה עבור פינוי פסולת (לצד 44 משאיות פולטריילר), לעומת כמות המשאיות הרגילות שלכאורה פינו פסולת לפי חשבונית של חברת שבילים העומדת על 17.
...
האם יש להימנע מחיוב הנתבעת בתשלום עבור פינוי הפסולת בשל טענות נוספות שלה
טענת הנתבעת, שלפיה משלא מולאו הזמנות רכש נוספות ביחס לפינוי הפסולת הנוספת לא זכאי התובע לתשלום, דינה להידחות וזאת משמקובלת עליי גרסתו ועדותו של התובע שלפיה סוכם עם מגן כי קיימת פסולת נוספת וייחתמו תעודות משלוח בעניין זה שיתעדו את כמות הפסלות ואילו לגבי המחיר, הועבר מחירון של התובע בעניין זה. עדותו של התובע אמינה עליי כאמור ועדיפה עליי על פני עדותו של מגן.
לדידי אין בסתירה נטענת זו כדי לשנות את מסקנתי, שכן התובע לא תובע בגין 17 משאיות רגילות, אלא רק בגין 9, כך שגם אם ישנה אי התאמה, אין הדבר מונע את המסקנה כי וודאי עבור אותן 9 משאיות רגילות של פסולת שהוכח כי היו, יש לשלם לתובע, כעולה מחתימת נציגי הנתבעת על תעודות המשלוח.
סוף דבר
אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע 397,274 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל וכן את מלוא האגרות בצירוף ה"ה וריבית כדין מיום תשלומן לגזברות ועד התשלום בפועל וכן שכר טרחת עו"ד, אשר בהתחשב בכך שהתביעה התקבלה במלואה וכן בהתחשב בהיקף ההליכים ומשכם, אני מעמיד אותם על סכום של 70,000 ₪.
