התובעים דורשים סעד כספי בסך 11,829 ₪, לפי התחשיב הבא:
פיצוי עבור סרוב העלאת התובעים לטיסה – 2,120 ₪ עבור כל אחד מהנוסעים.
כתב התביעה אינו מגלה, כי היו נוסעים נוספים אשר עלייתם למטוס נימנעה לאור זאת, כי דלפקי הנתבעת היו לא מאוישים ובמשרד הנציג המשפטי לא נתקבלה כל תלונה או תביעה בהקשר הדומה לארוע מושא התביעה.
להלן נימוקיי לכך;
במסגרת סעיף 2 (א) לחוק שירותי תעופה, שעניינו תנאים לזכאות הטבות בחוק שירותי תעופה נכתב כדלקמן;
"נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שמתקיימת לגביה עילה מזכה, זכאי להטבות, כולן או חלקן, אם התייצב במועד בדלפק הבידוק (Check-in Counter) של מפעיל הטיסה בשדה התעופה, ואם לא הוקצה דלפק בידוק כאמור לאותה טיסה – התייצב במועד לפני אדם שמונה מטעם מפעיל הטיסה לפי סעיף 8ג(א1) לחוק רשוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963, ואולם נוסע אינו מחויב להתייצב במועד כאמור, אם הטיסה בוטלה; בסעיף קטן זה, "התייצבות במועד" – התייצבות במועד שנקבע לכך והובא לידיעת הנוסע על ידי מפעיל הטיסה, המארגן או נותן שירותי סוכנות נסיעות, ובילבד שהנוסע לא יידרש להתייצב יותר משלוש שעות לפני המועד המתוכנן להמראת הטיסה, ואם לא נקבע מועד כאמור – 90 דקות לפחות לפני מועד ההמראה האמור.
...
לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות.
מכל האמור לעיל, מסקנתי היא שהתובעים איחרו לטיסה.
סבורני שכאשר הגיעו לשדה התעופה סגרה חברת התעופה את דלפק הצ'ק אין, ועל כן אין משמעות לסגירת השער המוביל למטוס שכן ללא ביצוע צ'ק אין, לא ניתן להיכנס למטוס ולהצטרף לטיסה.
מכל המקובץ, מורה כי התביעה תידחה.