תביעה קטנה: חברת גרירה עיכבה שירותי דרך

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בחיפה (כב' הרשמת הבכירה מיכל פרבר) בתיק ת"ק 21576-12-19, מיום 3.9.2020 בגדריו, חייב בית משפט קמא את המבקשת בפצוי כספי בגין טיסה שבוטלה בהתאם להוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה").

פסק דין של בית משפט קמא; בית משפט קמא לאחר ששמע את הצדדים באופן ממצה קבע ששני המקטעים של הטיסה מהוים טיסה אחת הכוללת תחנת ביניים, וכי איחור במקטע הראשון שהוביל להחמצת הטיסה השנייה וגרר עיכוב של למעלה מ- 8 שעות יש לראות כטיסה שבוטלה גם במקרה שבו הטיסה במקטע הראשון התעכבה פחות מ-8 שעות, ובמקרה כזה המשיב זכאי לתשלום פיצוי על פי הוראות החוק.

פסק דינו של בית משפט קמא הגיע לתוצאה שגויה במסגרת פסק דינו והטיל למעשה על המבקשת חבות שאינה קיימת בדין לפיה גם במקרה של איחור בהמראת טיסה שהוזמנה על ידי נוסע, ללא היתערבות חברת התעופה, הקצר משמעותית מ- 8 שעות תחול על מפעיל הטיסה כאילו היה מדובר בטיסה שבוטלה.

שאלה שעמדה לפתחו של בית משפט קמא , מהי "טיסה". כלום יש לראות בהמראה לישראל, דרך שדה תעופה ניו-ארק, עד לנחיתה בארץ – טיסה אחת, או שמא אלו הן שתי טיסות שונות? אם האפשרות האחרונה היא הנכונה, לא נתקיימה בטיסתם של התובעים עילה-מזכה לפי חוק שירותי תעופה.

...

גם לגוף המחלוקת-דין הבקשה להידחות.

תמים דעים עם קביעת כב' השופט בולוס בתיק תא"מ 1460-12-15 קורקוס ואח' נ' טורקישאיירליינס- נתיבי אוויר טורקיים, כשקבע: "דעתי שונה מזו של הנתבעת. אני סבור, כי נכון לצקת תוכן פרשני מרחיב לתיבה "טיסה שבוטלה". הווה אומר, כל אימת והטיסה לא התקיימה כלל או ההמראה נדחתה ליותר משמונה שעות, בין אם הנוסע המתין ועלה על הטיסה המקורית או אחרת חלופית, אזי עסקינן בטיסה שבוטלה ואין כל רלוונטיות באם הטיסה המקורית יצאה בזמן וסיבת ההחמצה, אלא אם הדבר הינו תוצר של התנהלותו הרשלנית של הנוסע עצמו ומקורה בנסיבות התלויות בו. חיזוק לכך אני מוצא בדברי ההסבר לחוק, שם נכתב בזו הלשון:" נוסעים שרכשו כרטיס טיסה ולא טסו בטיסה במועד הנקוב בכרטיס בשל ביטולה, שינוי במועדה או מסיבה אחרת.." כן נאמר:" הצעת החוק המתפרסמת בזה נועדה להסדיר פיצוי וסיוע לנוסעים שהונפק להם כרטיס טיסה ולא עלו לטיסה במועד הנקוב בכרטיס בשל נסיבות שאינן תלויות בהם (דברי ההסבר להצעת החוק התשע"ב , 413, עמ' 6 מיום 31.10.11.)" המבקשת טענה שאיחור בהמראת טיסה שהוזמנה על ידי נוסע, ללא התערבות חברת התעופה, בפרט כשעמדו לפניו חלופות אחרות, כאשר קיים זמן מינימאלי להחלפת טיסות של 141 דקות מטיל את האחריות על המשיב כשהיה באפשרותו היה לבחור טיסה אחרת שיכולה להותיר זמן ממושך סביר שימנע איחור לטיסת ההמשך.

משלא מצאתי כל טעות המחייבת התערבות בית משפט זה, הן בקביעת העובדות או ביישום הדין, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ‏כ"ד טבת תשפ"ב, 28 דצמבר 2021 ת"ק 54395-05-21 אטיאס נ' קבוצת שגריר שירותי רכב בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הרשם הבכיר, בנימין בן סימון תובע דוד אטיאס נתבעים 1.קבוצת שגריר שירותי רכב בע"מ 2.ביטוח ישיר בע"מ פסק דין

כן טוענת שגריר, כי חברת שגריר בהתאם לכתב השרות לא מחויבת לגרירה ישירה ויש לה אופציה בהתאם לסעיף 4.6 לכתב השרות לבצע את הגרירה באמצעות מספר גוררים.

גרסת התובע בדיון שנערך לפני: "היתקשר אלי הגריריסט בשעה 12.53 שיחה מ 0503530700 ובקש מיקום ויוצא אלי מיד, נמצא באזור חיפה. הם הבטיחו לי שתוך שלוש שעות מגיע גרר. בשעה 13.18 אני מתקשר לגרר והוא אומר לי שהוא מתעכב שמגיע תוך חצי שעה. בין 13.18 ל 13.49 אני מתקשר שוב לגרר והוא טוען שלא יכול להגיע והעביר את זה למישהו אחר. אחרי זה התקשרתי לשגריר היא מתנצלת ואמרו שיחזרו אלי. בשעה 17.00 מתקשר אלי גרירסט אחר מבקש מיקום וזה בשעה 15.00. בשעה 16.43 מתקשר ומבקש שוב מיקום לאחר שבשיחה קודמת הוא קיבל את המיקום. אמרתי לו שבשעה שלוש הוא הבטיח שיגיע תוך חצי שעה והוא אמר שהיו פקקים.

טענות התובע נתמכות במידע הבא: בשיחה מס' 5 שהציגה שגריר ונערכה בין המתפעל של שגריר לנהג הגרר מטעמה בשעה 15:23 נישאל נהג הגורר מתי הוא צפוי להעמיס את הרכב והוא השיב "עוד איזה ארבעים דקות". בשיחה מס' 6 עם הגורר הפרטי שגרר בסופו של דבר את רכב התובע, נהג הגורר אמר, כי "הגעתי למוסך בארבע ורבע". נהג הגורר הפרטי לא זכר באיזה שעה יצא לדרך, אך הסכים לומר כי יצא ב"שלוש וחצי .

...

המסקנה מהאמור לעיל היא כי דברי התובע, לפיהם גרר את הרכב סמוך לשעה 16:00 והרכב הגיע למוסך בשעה 16:30 נכונים.

מכל המקובץ, עולה כי הנתבעת לא עמדה בגרירת הרכב תוך שלוש שעות למרות שהתחייבה לכך.

התוצאה היא שהנתבעת תשלם לתובע סך של 700 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

בית משפט לתביעות קטנות באשדוד ת"ק 42086-04-22 בכור ואח' נ' שולמן ואח' תיק חצוני: בפני כב' הרשמת הבכירה מיטל פרי תובעים 1. גיל בכור 035746056 2. מאיה בכור 032359911 נתבעים 1. אלכסנדר שולמן307657999 2. ליאורה שולמן203064761 פסק דין

לנתבעים טענות הגנה לרוב, ועיקרן: עיכובים מצד הבנק; המתנה לתשלום מאת רוכשי דירתם; סגרים בתקופת הקורונה וצמצום מרחב הנוכחים במרחב סגור שהסבו עיכוב והמתנה ממושכת עד לקבלת שירות מהבנק (מפנים לסעיף 9.4 להסכם לפיו איחור שניגרם בשל שביתות או עיצומים של מוסדות פינאנסיים או ממשלתיים לא יהוו הפרה.

מדובר בטענה שנטענה בע"פ כנגד מיסמך בכתב ( החוזה) בו נקבע מפורשות כי איחור של עד 5 ימים בלבד לא יגרור חיוב בפצוי וכי כל איחור מעבר לכך יזכה בפצוי בגין איחור למן היום הראשון.

בע"א 2251/05 ואן דאם נ' כהן (פורסם בנבו, 05.07.2007) קבע בית המשפט העליון ש: "בידי הנפגע הבחירה האם לתבוע את הפיצויים המוסכמים או פיצויים בגין ניזקו הממשי; ובבוחרו בדרך האחת, אין בידו לילך גם בשנייה. ברוב המקרים, מדובר בדרכים חלופיות, ולא מיצטברות. הדרכים תהיינה מיצטברות רק מקום בו נקבעו פיצויים עבור ראשי נזק שונים, למשל, כאשר הפיצויים המוסכמים ייקבעו בעבור נזק ספציפי (ע"א 2981/92 כהן נ' צמד ע.א. בע"מ, פ"ד נ(2), 869 בפסקה 13; ע"א 466/89 צברי נ' מסוארי, פ"ד מה(1) 177;ע"א 628/87 חורי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד מו(1) 115, בפסקה 8)." (שם, פסקה 13 לפסק דינו של השופט חשין).

...

לאור כל האמור, ומאחר שמצאתי לקבל את טענות הנתבעים ביחס לאיחור בן 12 ימים בלבד, יישאו הנתבעים בפיצוי המוסכם בסך של 300 ₪ ליום בגין האיחור בן 39 ימים ובסך של 11,700 ₪ בלבד.

באשר לטענת הנתבעים שלפיה בעת המו"מ דרשו התובעים פיצוי בגין 35 ימים ולכן לא היה מקום לדרישתם לתשלום מעבר לכך- דין הטענה להידחות.

סוף דבר, הנתבעים ישלמו לתובעים סך של 11,700 ₪ בגין איחור בתשלום בן 39 ימים.

בית משפט לתביעות קטנות בירושלים ת"ק 18281-10-22 כחילה נ' ממיסי שרותי דרך וגרירה בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד הרשם בכיר שי צרפתי תובע יוסף כחילה נתבעת ממיסי שרותי דרך וגרירה בע"מ פסק דין

לטענתו, בשל העיכובים בגרירת רכבו למוסך, נגרמו לו הוצאות בשל השכרת רכב, הוצאות נילוות, עוגמת נפש רבה, פגיעה בריאותית בשל היתנהלות החברה והשקרים של נציגיה.

כמו כן הנתבעת טוענת מחד כי סעיף 5.5 לכתב השרות הוא המחייב, אך באותה נשימה טוענת כי "מועדי הגרירה הם תלויי תקופה". נציג הנתבעת אף טען בדיון:  "התובע פנה אלינו וטען ששכר רכב. מבחינת שירותי התובע קיבל מאתנו סכום של 300 ₪ שלטענתו עלה לו בתקופה הזאת, ומבחינתנו הסתיים הארוע. אין פה עילה לתביעה." מעיון בנספח 2 לכתב ההגנה (להלן: "החשבונית") לפיו הנתבעת העבירה סך של 300 ₪ לתובע ניתן לראות בבירור שהנתבעת מציינת שסכום זה ניתן לתובע לפי הפרטים הבאים "כחילה יוסף- 9802967- לקוח לקח רכב חליפי בגין עיכוב בהגעת הרכב למוסך" (הדגשה של הח.מ.) לא צוין בחשבונית כי הנתבעת מעניקב לתובע סכום זה לפנים משורת הדין או כמחווה של רצון טוב אלא כקביעה שמדובר בעיכוב בהגעת הרכב למוסך.

...

כמו כן הנתבעת לא החתימה את התובע על כתב ויתור שיהווה מסמך שמונע מהתובע להגיש תביעה כנגד קבלת הסכום, ועל כן אינני מקבל את עמדתה שמתן הסכום מהווה סוף פסוק.

יחד עם זאת, אני מקבל את טענתו של התובע שנגרמה לו עוגמת נפש וטרחה רבה וכן נמנע ממנו ומבני ביתו לנסוע ברכב תקופה מסוימת, כתוצאה מהתנהלותה של הנתבעת, שלא זו בלבד שעיכבה את גרירת רכבו של התובע במוסך, אלא אף הציגה גרסאות שונות שסותרות זו את זו בכל הנוגע למועד שעליה לעמוד בו בכל הנוגע להמצאות הרכב במוסך.

לאחר שהבאתי בחשבון את טענותיהם של הצדדים האחד כנגד השני ושקלתי את מלוא המידע שבפני ביהמ"ש, אני פוסק כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

לסילוק סופי ומוחלט של התביעה, תשלם הנתבעת לתובע סך של 3,000 ₪ והחזר הוצאות אגרה בסך 151 ₪.

בית משפט לתביעות קטנות בחדרה ‏כ' שבט תשפ"ד, 30 ינואר 2024 ת"ק 34898-04-23 נגר ואח' נ' גרסטל תיק חצוני: בפני כב' הרשמת הבכירה מיכל פרבר תובעים 1.רחל נגר 2.אפרים נגר נתבע איתמר גרסטל פסק דין

הנתבע מציין כי מספר חודשים קודם להגשת התביעה פנתה אליו פקידת גביה ממשרד עורכי דין בנושא החוב לחברת החשמל והוא ביקש ממנה נתונים כדי לשלם עבור צריכת החשמל אולם לא נימסר לו פירוט אלא סכום כולל בסך של 2,000 ₪ הכולל לשיטתו את שכה"ט של עוה"ד. הנתבע טוען ששוחח עם התובעת, ביקש ממנה לא להתערב וציין שיטפל בעיניין אולם מספר ימים לאחר מכן הודיעה לו שהסדירה את התשלום לאחר שפקידת הגביה איימה עליה בפתיחת תיק הוצל"פ. לטענת הנתבע, עליו לשלם 980 ₪ בגין שימושיו תוך שמציין שהדירה לא משמשת אותו למגורים כך שצריכת החשמל נמוכה מאוד.

כשהתבקש להבהיר מדוע לא פעל לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת השיב: "הם רצו לתבוע ולאחר מכן גם הציעו דין תורה ואין בכוונתי לשלם שקל יותר מהשימושים שלי". דיון והכרעה סעיף 19(א) לכללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השרות שנותן ספק שירות חיוני), תשע"ח-2018 מסדיר את נושא החלפת צרכנים רשומים כדלקמן: "(1) ספק שירות חיוני יעביר זכות לקבלת שירות חשמל במקום צרכנות ויבצע גמר חשבון בעקבות בקשה של הצרכן הרשום (להלן – הצרכן המעביר) ובילבד שיירשם לגבי מקום הצרכנות אדם אחר המבקש להרשם כצרכן (להלן – הצרכן החדש). לחילופין, ספק שירות חיוני יעביר את הזכות לקבלת שירותי חשמל במקום צרכנות ויבצע גמר חשבון לצרכן המעביר בעקבות בקשה של צרכן חדש. ספק השרות החיוני ירשום את הצרכן החדש וימציא לו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו כצרכן רשום, בתוך 15 ימים מיום הבקשה. חל עיכוב בבצוע כאמור, ישלם ספק השרות החיוני לצרכן החדש את עלות ההפרשה הקבועה בלוח תעריפים 1-12.1, וזאת בכל חשבון צריכה שמוגש לו עד לסיום ההפרה.

תיק הוצאה לפועל גורר חיוב בהוצאות נוספות ועלול להסב נזקים לחייב כך שנקיטת צעד שנועד למנוע נזקים מסוג זה, כפי שעשו התובעים, הנו בגדר הקטנת נזקיהם.

עוד אציין בהקשר זה כי גם היתנהלות הנתבע מרגע הגשת התביעה מצביעה על כך שלא אצה לו הדרך להסדיר את חובו ולפחות זה שאינו שנוי במחלוקת.

...

אני סבורה שהחלטת התובעים לפעול לביצוע התשלום לאחר קבלת מכתב התראה ולאחר שהנתבע לא פעל להסדרת החוב אינה בגדר "שטויות ומחדלים" של התובעים כפי שטען הנתבע בכתב הגנתו.

לאחר שניתנה החלטתי מיום 7.5.23 לפיה כתב התביעה קריא ויש לפעול להגשת כתב הגנה במועד פעל הנתבע להגשת כתב הגנה תוך התייחסות מקיפה לטענות באופן המצביע על היעדר כל קושי ב"פענוח" הכתוב.

סיכומו של דבר, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים 1,969 ₪ בצירוף הוצאות בסך 1,000 ₪.