בפני תביעה קטנה בגדרה מבקשת התובעת, כי בית המשפט יורה לנתבעת להשיב לידיה את מלוא הכספים ששולמו על-ידה בגין רכישת סלון עור מן הנתבעת ביום 30/11/08.
סעיף 11 לחוק המכר, תשכ"ח-1968 קובע כי המוכר לא קיים את חיוביו אם מסר "נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם". כאשר אדם רוכש סלון במיטב כספו, במקרה זה סלון שעלותו מעל 30,000 ₪ שעליו שלמה התובעת 17,000 ₪, הוא רשאי לצפות להנות מן הסלון למשך פרק זמן העולה על מספר שנים, ובודאי למשך יותר מ- 3 שנים, המועד בו התגלו הפגמים.
...
במקרה דנן, משנתגלו הפגמים, גם אם היה הדבר בחלוף תקופת האחריות, היה על הנתבעת לתקן את הסלון על חשבונה ומשהפרה את חובתה הבסיסית לתקן את הסלון, מיד כשהודע לה על הפגמים ואף התנערה בבית המשפט מכל חובה בקשר לסלון ונקטה בגישה מתנשאת ומזלזלת גם בין כותלי בית המשפט, בהכריזה, כי היא מתנערת מכל חובה באשר לסלון, ובטענה כי כל הקשור בתביעה זו הינו הזוי, אין מנוס, בשלב בו אנו מצויים היום מלקבל את התביעה ולבטל את עסקת המכר שנעשתה בין הצדדים ולהורות על השבה.
יחד עם זאת בהתחשב במשך הזמן בו היה הסלון אצל התובעת, אני סבורה שיש לנכות מהסכום ששילמה התובעת בעבור הסלון סך של כ- 30% שיבטא את פרק הזמן בו עשתה התובעת שימוש בסלון.
בנוסף תשלם הנתבעת הוצאות משפט, פיצוי בגין עגמת נפש ושכר העדים כפי שנפסק בסך כולל של 2,000 ₪.
