תביעה קטנה להחזרת כסף תמורת רכישת ריהוט פגום באיחור

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 47028-11-19 בן אבי נ' בעדיאל רהיטים בע"מ תיק חצוני: לפני כבוד השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט תובע אלברט בן אבי נתבעת בעדיאל רהיטים בע"מ פסק דין

התובע רכש מהנתבעת מערכת ישיבה לסלון עור מתוצרת חברת נטוצ'י. הרכישה בוצעה ביום 27.1.19 בסעיף הנתבעת דן דיזיין בבני ברק, והתובע שילם תמורת המוצר שרכש סך של 21,546 ₪.

בתביעה שהגיש, עותר התובע להשבת כספי התמורה ששילם עבור מערכת הישיבה.

עם זאת התובע ציין כי הוא חוזר בו מטענתו בדבר איחור במסירה, אך עומד על עתירתו להשבת סכום התמורה בשל הפגם שבמוצר.

...

אינני מקבלת טענה זו. התובע פנה לנתבעת סמוך לאחר קבלת המוצר, אך היא התנערה מזכותה וחובתה זו, וחזרה והודיעה לתובע כי אין כל ליקוי במוצר, ולכן אין מה לתקן.

לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: הנתבעת תשיב לתובע את הסכום ששילם בסך 21,546 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 27.1.19 ועד למועד התשלום על ידי הנתבעת.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום.

תמורת הובלה והרכבה שילמה התובעת סכום נוסף של 596 ₪.

נכון גם שההסדר עם הנתבעת בעת רכישות ממנה הוא כזה שהנתבעת מבצעת לחוד את ההובלה ואת ההרכבה, ובכל פעם הלקוח או מי מטעמו צריך להיות במקום האספקה.

הנתבעת לא זימנה לעדות את המוביל או את מרכיב הריהוט על מנת לסתור את טענת התובעת לפיה הריהוט נפגם בהובלה.

אוסיף ואומר כי גם אם ההובלה הייתה כשורה, בהיתחשב בכך שהתובעת נאלצה להמתין במועד אחד עבור הובלה ובמועד אחר עבור הרכבה, בכך שלא ניתן היה לבצע את ההרכב, ובכך שהתובעת נשארה עם חלקי הארון מפוזרים בחדרה, ניתן היה לצפות שהנתבעת תשיב לה גם את כספי ההובלה שהושקעו לשם כך שלנתבעת יהיה ארון, ולא לשם הובלת הארון הלוך ושוב.

בנוסף כשלה הנתבעת בכך שכאשר מרכיב הארון גילה שחלק מהארון פגום ולא ניתן להרכיב אותו, היה עליו לאסוף את חלקי הארון כך שתגרם לתובעת אי נוחות קטנה ככל הניתן.

בנוסף, בשל תקלה נטענת לא הועבר לתובעת מלוא הסכום אלא חלק קטן ממנו, והחלק הארי הועבר אל התובעת רק לאחר מספר פניות שלה אל הנתבעת ובאיחור ניכר.

כמו כן לא ראיתי לנכון לפסוק לתובעת סכום נוסף בגין החברה שבה נעזרה לשם הגשת התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות שכן מדובר בהליך פשוט, ומלווה בהסברים מתאימים, שכל אדם יכול לעשותו בעצמו ללא הזקקות לאיש מיקצוע.

...

פסיקתא הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 ימים סך של 717 ₪.

בכתב התביעה נטען כי ב 13.8.2018 רכש התובע מהנתבעת רהיטים שכללו חדר שינה מלא ועוד מיטה נוספת תמורת סך כולל של 10,720 ₪; הנתבעת דחתה את מועד האספקה מספר פעמים אף כי תאמה עם התובע שחיכה לאנשיה; ההזמנה בוצעה על סמך מידות שלקחה עובדת הנתבעת; לאחר מספר חודשים הגיעו הרהיטים והתובע טען כי מידות חדר השינה אינן תואמות את מידות החדר בביתו; נוסף על כך, מרבית הריהוט הגיע פגום; הנתבעת לקחה את חלקי חדר השינה שמידותיהם לא נימצאו תקינות תוך הבטחה כי התובע יזוכה במאה אחוז; ברם, הנתבעת זיכתה את התובע בשיעור 80% שהם 1,200 ₪ ולא במאה אחוז; התובע מבקש לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 5,000 ₪ בגין הרהיטים שהוחזרו והרהיטים שהתגלו כפגומים במועד התקנתם; סך של 1,200 ₪ בגין אובדן ימי עבודה; ו - 2,500 ₪ בגין נזק לא ממוני.

הנימוקים בתביעה קטנה צריכים להיות תמציתיים, זאת לפי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות תשל"ז 1976: הטענה של איחור בהספקה – התובע לא הוכיח טענה זו. הנתבעת טענה כי האיחור והדחיות באו מצד התובע – בין היתר בשל כך שאביו חולה ועובר טפול רפואי (עובדה אחרונה זו לא הוכחשה על ידי התובע) .

נזק לא ממוני: התובע רכש מהנתבעת רהיטים במיטב כספו ושילם בגינם את מלוא התמורה.

...

בית המשפט שמע את ההקלטה אך המילה "החזר מלא" לא נשמעה בה. לאור זאת גם התביעה בפריט זה נדחית.

התרשמתי – אל נכון כי התובע הגיש את התביעה בגלל תחושת הקיפוח והנזק שנגרמו לו. לאחר ששקלתי בדבר, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך של 800 ₪.

במצב זה, סבור אני כי נכון יהיה שלא לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט.

סוף דבר הוא שהנתבעת תשם לתובע פיצוי בסך של 800 ₪.

בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון ת"ק 23393-08-21 מגזימוף נ' רגב ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הרשם הבכיר מרדכי וחדי תובע מיכאל מגזימוף נתבעים 1. יעקב רגב 2. אגדיר רהיטים בע"מ 514992395 פסק דין

בפני תביעה ע"ס של 21,000 ₪, במסגרתה התובע עותר להשבת כספים ששילם לנתבעת בעבור רכישת ריהוט; התביעה הוגשה נגד מר יעקב רגב (להלן: "הנתבע"), וכנגד חב' אגדיר רהיטים בע"מ, היא החברה ממנה רכש התובע את הריהוט (להלן: "הנתבעת"), כאמור.

מה גם שהשולחן ושלושה מהכיסאות שסופקו הגיעו כשהם שרוטים ופגומים; הנתבעת התחייבה לקחת חזרה את השולחן לצביעה ותיקון הליקויים "בתוך שנה או שנתיים מיום מסירת המוצר" – כך בהודעתה בכתב מיום 12.12.20 שצורפה לכתב התביעה, ואילו את הכסאות ביקשה מהתובע שיביא אותם אליה על מנת שיוחלפו.

בנוסף, הנתבעים טוענים כי מחיר הספה עמד על 9,200 ₪, הכסאות נרכשו תמורת 4,200 ₪ ועלות השולחן 22,000 ₪, אלא שהתובע קיבל הנחה בשיעור של 24% מסך ההזמנה הכולל – כך שגם אם יתקבלו טענות התובע, הרי שיש להעריך את הפצוי בהתאם לנ"ל. לאחר ששמעתי את הצדדים במהלך הדיון, ולאחר שנוכחתי כי על מנת לברר טענות הצדדים לעניין שווי כל אחד מהפריטים נשוא ההזמנה כדבעי יש לאפשר לנתבעים לצרף אסמכתות באשר לשווי הפריטים, ניתנה האפשרות לעשות כן ולהגיש לתיק דוחות מכירה שיש בהם להעיד על מחירו של כל פריט מפרטי ההזמנה; תחת זאת, העדיפה הנתבעת להגיש לתיק סיכום של טענותיה בדבר שווי הפריטים, ללא דוחות המכירה, במסגרתו ביקשה להפנות לשווי הפריטים כפי שהם נמכרים בחנויות אחרות.

אשר על כן, איני סבור כי מדובר בשיהוי בלתי סביר בהגשת התביעה; בהקשר זה אציין כי לא יתכן והחוטא יצא נשכר – מקום בו הנתבעת מספקת ספה שלא ע"פ המפרט שהוזמן, ובאיחור, מאלצת את התובע להיתרוצץ אנה ואנה בניסיון לקבל מענה לפניותיו, שהתבררו כמוצדקות, והיא תצא חפה מכל חובה כלפיו אך משום שהצליחה להתל בתובע משך זמן ארוך מספיק; ואם לא די בכך, הרי שיש לפנות שוב אל דבריו של נציג הנתבעת, אסף, אשר אמר לתובע בהאי לישנא: " אתה תשב עליו (הספה – ו.מ) עד שאני אביא לך את הצבע הנכון", ומכאן כי אין לקבל טענת הנתבעת בעיניין זה, שכן כל שהיה עליה לעשות על מנת להמנע מלכתחילה מהנזק לו היא טוענת, הוא לספק לתובע את שהזמין, או למצער להשיב לפניותיו בצורה עניינית ובזמן אמת.

...

בהמשך, מנסה אסף לברר מדוע קרתה הטעות ומעלה לשיחה את הנתבע ונציגה נוספת, דליה, שם מגיעים השלושה למסקנה כי נעשתה טעות בהזמנה וכי הם ישאירו את הספה בבית התובע עד שתגיע הספה שהזמין – עד אז, או שהתובע יימלך בדעתו וייהנה מהספה שקיבל, או שתוחלף הספה: כן צירף התובע תמליל שיחה עם היבואן, ממנו נלמד כי הצבע שביקש כלל אינו קיים במלאי, כך שאין לצפות כי הספה כפי שהזמין תסופק אי פעם.

לאור כל האמור לעיל, ומשלא קיימה הנתבעת את התחייבותה להחליף הספה לספה בצבע שהוזמן, אני מחייב את הנתבעת להשיב לתובע את הסכום ששילם בעבור הספה, 14,900 ₪, כאשר כנגד תשלום הסך הנ"ל בתוך 30 ימים, תהיה הנתבעת רשאית לאסוף את הספה מביתו של התובע.

לסיכום – הנתבעת תשלם לתובע סך כולל של 17,600 ₪ כמפורט בפסה"ד ובתוספת הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידי הנתבעת, שאם לא כן יישאו סכומים אלו הפרשי ריבית והצמדה כחוק; בקשת רשות ערעור לבית משפט המחוזי – מרכז בתוך 15 ימים.

מונחת לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באשדוד (כב' הרשמת הבכירה מיטל פרי) שניתן ביום 13.03.2023 (ב-ת"ק 17163-09-23) בגדריו נקבע, בין היתר, כי המבקשת הפרה ההסכם בינה ובין המשיבה הפרה יסודית, המזכה את המשיבה בסעד של ביטול ההסכם והשבה של הטובין שרכשה מהמבקשת כנגד קבלת סך של 17,600 ₪ מידיה וחיוב המבקשת לשאת בעלות ההובלה של המוצרים חזרה אליה.

רקע עובדתי בקליפת אגוז המשיבה הגישה לבית המשפט לתביעות קטנות באשדוד תביעה כספית כנגד המבקשת שעילתה חוזית, אשר הועמדה על סך 34,600 ₪ ובמסגרתה אף עתרה לביטול ההסכם ביניהן.

לפיכך, ניתן במעמד הדיון פסק דין בגדריו ובהסכמת המשיבה התקבלה חלקית תביעתה, כך שהמבקשת חויבה לשלם לה סך של 25,000 ₪, בצרוף הפרישי ריבית והצמדה כחוק מיום 08.09.2022 ועד למועד מתן פסק הדין; כנגד ביצוע התשלום זכאית המבקשת להשבת הרהיטים; והמבקשת חויבה לשאת בהוצאות המשיבה בסך 500 ₪.

לצד זאת נקבע, כי שעה שהמשיבה עושה שימוש ברהיטים נושא התביעה משך כשנה, יש להפחית מגובה התמורה ששולמה על ידה, והיא זכאית להשבתה כאמור, דמי שימוש בשיעור של 15% ממנה.

לגופו של עניין טוענת המשיבה, כי אין שחר לטענות המבקשת כנגדה בכל הנוגע לתיקון הפגמים והיעדר ההתאמה בפריטי הריהוט שנרכשו על ידה, וכי ניסיונותיה החוזרים ונשנים לפנות אל המבקשת בבקשה להחלפת הרהיטים שספקה לה או לתיקונם עלו בתוהו.

כך, למשל נקבע בעיניין זה ע"י בית המשפט העליון: "מחד גיסא, הכלל הנו כי על בעל דין לקיים את המועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת על עיקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים... מאידך גיסא, קיימות נסיבות חריגות בהן מוצדק לאפשר את הגשת ההליך באיחור, באופן המונע תוצאה שרירותית ונוקשות יתרה בהפעלתם של סדרי הדין. בהתאם לכך, מאפשרת תקנה 528 הארכת מועד להגשת הליך באיחור, בהתקיים "טעמים מיוחדים שיירשמו" (בש"א 5636/06 נשר נ' גפן, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בכל אשר מונח לפניי באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

למעלה מן הצורך יובהר, כי ממילא וגם לגוף העניין דין טענות המבקשת להידחות.

על יסוד כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.