בפסק הדין בעיניין ברמן, נקבע על ידי בית המשפט כי, על מנת להוכיח קיומו של מוניטין, נידרש התובע להראות שהסימן או התאור נשוא התביעה, זכו להכרה בקהל כמצביעים על סחורותיו של התובע.
זאת ועוד, יש להדגיש כי מדובר במוצרים זולים יחסית, אשר גם ככל שקיים ביניהם פער במחיר, שהוא משמעותי ככל שיתורגם לאחוזים, הרי שהוא זניח במשמעותו השיקלית (3.9 ₪ לאריזת הפסטה של רמי לוי לעומת עלות של 4.9-5.9 ₪ לפסטה של ברילה- כנטען על ידי רמי לוי בסעיף 47 לתשובתו לבקשה).
צינצנות הרוטב –
באשר לצנצנות הרוטב, הרי שלטעמי אין ממש בטענה בדבר דימיון אשר יש בו בכדי להטעות – כך, אמנם מדובר בצנצנות זכוכית עם מכסה כחול ואיורים דומים ואולם- הצורה של הצנצנות שונה מהותית, הגודל שלהן שונה, הצבע הכחול של המכסה ושל המדבקה על הצנצנת שונה, גודל המדבקה ומיקומה- שונה ובאשר לדימיון בפריטים על המדבקה, הרי שאך טבעי הוא שעל מדבקת רוטב לפסטה יופיעו איורים קטנים של עגבניות, פלפל חריף ובזיליקום ומשכך, אין בקיומם בכדי ליצור דימיון מטעה.
אין חולק כי לזכות ברילה סימן מסחרי רשום של אליפסה אדומה ובתוכו שמה באותיות אנגליות:
ואין חולק כי סימן מסחרי זה לא הופר או הועתק, באשר הסימן המסחרי אשר בו עושה רמי לוי שימוש במוצרי הפסטה שלה הוא:
אלא, שכאמור, טוענת ברילה שאת מוצרי הפסטה שלה, היא מוכרת באריזת קרטון כחולה בעיצוב שלטענתה הנו יחודי, מובחן מיתר מוצרי הפסטה השונים (המשווקים בדרך כלל באריזות פלסטיק שקופות) וזכה לזהות מותגית ברורה בקרב הצרכנים בעולם כולו כ – "blue box". עוד הנה טוענת כי מעמד אריזת המוצר הכחולה מוכר במעמדו האייקוני גם ספרות העסקית והאקדמית בתחום שיווק המיתוג.
באשר לסוגיית השהוי הרי שאין מחלוקת, כי על צד המבקש סעד זמני מוטלת החובה לשכנע את בית המשפט בדוחק נסיבות, שיש בו כדי להצדיק היתערבות שיפוטית עוד בטרם בירור התביעה לגופה ובטרם נקבעו זכויות בעלי הדין ומשכך, כי היתמהמהות בהגשת בקשה לסעד זמני יכולה לעמוד בסתירה לטענת המבקש, באשר לחיוניות הסעד ויכול שיהיה בה בכדי להקים חזקה ולפיה המבקש לא ראה את הסעד כדחוף (ע"א 5240/92 חלמיש חברה ממשלתית עירונית לשקום הדיור בת"א-יפו בע"מ נ' אשרז עיבוד נתונים בע"מ, פ"ד מז(1) 45, 50 מול ה'-ז'; רע"א 8113/00 שפר נ' תרבות לעם (1995) בע"מ, פ"ד נה(4) 433, 444-445; רע"א 920/05 חסין אש תעשיות בע"מ נ' קוניאל אנטוניו (ישראל) בע"מ (28.3.05), בסימן 3 להחלטה).
...
רמי לוי מנגד טוענת כי התחילה את שיווק מוצרי הפסטה שלה באריזות נשוא התביעה כבר מחודש מאי 2016 ומשכך, דין הבקשה להידחות על הסף מפאת שיהוי.
אשר על כן הנני קובעת כי לשלב זה של הדיון, הרימה ברילה הנטל להוכיח סיכויי התביעה- בכל הנוגע לעוולת גניבת עין.
ערובה;
לאור כל האמור והמפורט סבורני כי ברילה הרימה הנטל המוטל עליה על מנת לזכותה בסעד זמני ומשכך, הנני נדרשת, בהתאם להנחיות תקנה 364(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, לקביעת ערובה לשיפוי רמי לוי בגין כל נזק שייגרם לה, אם "תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת". אציין כי ברילה לא התייחסה לנושא הערובה כלל וקל וחומר שלא הצביעה על נסיבות מיוחדות אשר בגינן יש לסטות מהכלל המחייב בהפקדת ערובה ומשכך, לאחר שקילת הנזקים האפשריים לרמי לוי, הנני קובעת כי ברילה תפקיד בתוך 10 ימים ערבות בנקאית בסך של 400,000 ש"ח להבטחת נזקיה של רמי לוי בגין מתן הסעד הזמני.
סוף דבר;
הבקשה לסעד זמני מתקבלת – באופן חלקי ובאשר למוצרי הפסטה בלבד וזאת, בכפוף להפקדת הערובה – ובהתאמה ניתן בזאת צו האוסר על רמי לוי
לחדול ולהימנע, עתה ובעתיד – עד למועד פסק הדין בתביעה - מכל יצור, יבוא, שיווק, פרסום, מכירה, הפצה או הצעה למכירה, במישרין או בעקיפין, בעצמן או באמצעות אחרים, של מוצרים הדומים עד כדי הטעיה לחוזי של מוצרי הפסטה של ברילה ובכלל זה, לחדול ולהימנע מכל יצור, יבוא, שיווק, פרסום, מכירה, הפצה או הצעה למכירה של המוצרים בנספח "Q לבקשה ("המוצרים המפרים") ;
להסיר לאלתר מנקודות המכירה, לרבות מסניפי רשת רמי לוי, ולמשוך, לרבות באמצעות רכישה בחזרה, את כל המוצרים המפרים ששיווקו לכל משווק, קמעונאי או סיטונאי, שאינם צרכן יחיד, לאחסנם, כולל כל המלאי שנותר בידיהן ו/או בשליטתן, במחסן סגור ולמסור לבית המשפט ולמבקשת דין וחשבון מפורט אודות האיסוף והאחסנה בתוך עשרה ימים ;
רמי לוי תישא בהוצאותיה של ברילה בגין בקשה זו בסך של 20,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.
