תביעה קטנה בגין נזקי רטיבות מדירת שכנים

לפני תביעה בסדר דין מהיר על סך 16,500 ₪, שהוגשה מטעם התובע בגין נזקים שונים שנגרמו לדירתו בעקבות רטיבות שמקורה בדירת השכנים שהממוקמת שתי דירות מעליו.

בתאריך 29.10.18, התובע הגיש תביעה קטנה בבית המשפט בקריית שמונה, בטענה לנזקים שונים שנגרמו לדירתו כתוצאה מנזילות שמקורן בדירת הנתבעים.

...

עוגמת נפש: בנסיבות דנן שוכנעתי כי התנהלות הנתבעים גרמה לתובע לעוגמת נפש ניכרת.

טענות התובע בתביעה, ובמיוחד העובדה שנאלץ למכור את דירתו ולעזוב את הבניין מעידות על העוול שנגרם לו. אשר על כן, שוכנעתי כי על הנתבעים לפצות את התובע בסך 2,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שגרמו לו. סיכומו של דבר: התביעה התקבלה באופן חלקי.

הנתבעים ישלמו לתובע סך של 500 ₪ עבור תיקון הרטיבות בחדר השינה של הילדים, 3,000 ₪ עבור תיקון הטיח בקיר החיצוני של הבניין, ו- 2,000 ₪ בגין עוגמת הנפש, ובסה"כ 5,500 ₪.

בפניי תביעה בה טוען התובע שהנתבעת הפרה את הסכם המכר שנחתם ביניהם, בכך שלא גילתה לו על קיומו של ליקוי רטיבות נסתר, אשר גורם לנזקים בדירת השכנים.

עם זאת, התובע בחר להגיש את התביעה לבית משפט לתביעות קטנות, שבעת הגשת כתב התביעה הייתה סמכותו מוגבלת עד לסכום של 34,000 ₪, ולא בבית משפט השלום, שם יכול היה לעמוד על קבלת הפצוי המוסכם, ככל שהוא אכן סבור שהוא זכאי לו. התובע לא עשה כן, על כל המשתמע מכך לעניין מעשה בית דין.

...

כפי שהדברים נעשו במקרה שבפניי, מקובלת עליי טענת הנתבעת לפיה מטרת מר סלמה בפניה לתובע הייתה יצירת לחץ עליה לתקן את הליקויים החדשים ותו לא. לא שוכנעתי שמר סלמה סבל מרטיבות לאחר ביצוע התיקונים בחלוף חורף 2018-2019, ובהחלט יתכן שבשל הגשמים החריגים נוצרו ליקויים חדשים שדרשו טיפול.

לעניין דרישת פיצוי בגין עוגמת נפש יפים לעניין זה דברי כב' השופטת נועה גרוסמן בת"א (ת"א) 103072-98 רותי רם און נ' סנאורה בע"מ (11.2.2004): "כיום תביעות בגין עגמת נפש מתפשטות כאש בשדה קוצים. אין לסטות מהעובדה כי המדובר פה בעניין אזרחי מסחרי ולכן יש למדוד אותו במשורה. בתביעות נזיקיות כאשר ניזוקים איבריו של אדם, אין הוא מקבל סכומים גבוהים בגין עגמת הנפש דווקא, על כן, יש להיזהר בטענת עגמת הנפש בעניינים אזרחיים כדנן, כדי שלא נגיע למצבים אבסורדים". לאור כל האמור לעיל, איני רואה כל סבירות בדרישת סכום של 20,000 ₪, בגין עוגמת נפש וטרחה, במיוחד כאשר מדובר בסכום כללי וסתמי שלא ניתן לגביו פירוט כלשהו.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

פתח דבר בפניי תביעה קטנה לפצוי בסך 32,350 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לתובעת, לטענתה, עקב עבודות איטום שבוצעו בדירת הנתבע.

מאחר והאדנית הייתה ללא נקוז, והתעורר חשש שבעת גשמים מים המצטברים באדנית גורמים לרטיבות בדירות השכנים, ביקש הנתבע לבצע עבודות איטום בגג הצמוד לדירתו וכן לפתוח פתח נקוז באדנית.

...

המחלוקות המצריכות הכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות מטעם הצדדים ושמעתי אותם ואת נציגיהם, השאלות העיקריות המצריכה הכרעה הן: על מי מוטלת האחריות לנזקים אשר נגרמו לתובעת, ככל שיוכחו.

לאחר ששמעתי את הנתבע ואת קבלן האיטום, אני מקבל את גרסתם לפיה התובעת לא אפשרה להם לבדוק את הנזקים הנטענים ולנסות לנקות את הלכלוך שנוצר.

נזק לריצוף מלבד מעט תמונות המראות כתמים לבנים על גבי הריצוף, לא הציגה התובעת כל אסמכתא לכך שלא ניתן לשטוף או לנקות את אותו לכלוך, וכי אין מנוס מהחלפת הריצוף.

אלא שבהתאם להוראות סעיף 60(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, מדובר בסעד שאינו בסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות, ולכן לא דנתי בו. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה במלואה, וממילא גם את ההודעה לצד שלישי.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות (כב' הרשם הבכיר אבנר יפרח) מיום 8.5.23 בת"ק 60784-07-22 ולפיו נדחתה ברובה תביעת המבקש – התובע נגד המשיבים – הנתבעים בגין ניזקי רטיבות.

בכתב התביעה המתוקן נטען כי בחודש אוגוסט 2015 החלו להופיע ניזקי רטיבות שהלכו והחמירו בדירת שמעיה.

ביום 9.2.23 צירף שמעיה דו"ח מאתר הנזילות מיום 12.1.23 לפיו מקור הרטיבות ממרפסת דירת השכנים מעל עקב גשמים שירדו בתקופה שלפני ביצוע הבדיקה.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות, אף ללא צורך בתגובה, מהנימוקים שיפורטו להלן: ערכאת ערעור ממעטת להתערב בפסקי דין שניתנים בבימ"ש לתביעות קטנות.

בימ"ש בחר אם כן לקבל את גרסת הנתבעים והגיע לתוצאה שיש לדחות את התביעה ברובה.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור – להידחות.

בית משפט לתביעות קטנות בבת ים ת"ק 39757-04-23 פפרמן ואח' נ' רוזנבוים ואח' תיק חצוני: לפני כבוד הרשם בכיר מיכאל שמפל תובעים/נתבעים שכנגד 1. נגה פפרמן - ת.ז. 200753077 2. איל גורדון - ת.ז. 038063814 נתבעת/תובעת שכנגד זיוה רוזנבוים - ת.ז. 050082585 פסק דין

כאמור, לאחר מימוש סעיף האופציה התובעים המשיכו לשכור את הדירה, אך לא רק שהנזקים לא טופלו, הם אף התפשטו וזאת שעה שבחודש פברואר 2022 הופיעו בדירה מוקדי רטיבות חדשים כתוצאה מפיצוץ צנרת נוסף בדירת השכנים הנ"ל. היות והנזקים לא טופלו, אלא רק התשפטו, בסוף חודש יולי 2022 התובעם הודיעו לנתבעת (באמצעות אחיינה) כי בכוותם לעזוב את דירה בסוף חודש אוגוסט 2022.

אשר למערכת ההסכמית – סעיף 9.2 להסכם השכירות קובע, הלכה למעשה, כי הנתבעת תהיה חייבת לתקן פגמים ו/או קלקולים ו/או נזקים דוגמאת ניזקי רטיבות כפי שהופיעו בדירה מושא התביעה.

כמו כן, אני מוצא כי בגין הפרת הנתבעת את התחייבויותיה על פי הסכם השכירות, לספק לתובעים דירה ראויה למגורים, יש לפסוק להם פיצוי בגין נזק לא ממוני (עוגמת נפש) בסך 2,000 ₪ [לעניין פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש על דרך האומדנה ראה, למשל, ע"א 8279/02, גולן נ' עיזבון המנוח דר מנחם אלברט ז"ל ע"י דורה מנחם, פ"ד סב (1) 330 (2006)].

...

במקרה דנן, אמנם נטען ע"י הנתבעת, כי מקור הרטיבות והנזקים שבאו בעקבותיה הוא בדירת השכנים, אולם בסופו של דבר (גם אם אכן זהו מקור הרטיבות), האחריות והחבות לתיקון הנזקים מושא המחלוקת בתיק זה, היו מוטלות לפתחה של הנתבעת (הן מהפן ההסכמי והן בשים לב להוראות הדין).

התביעה שכנגד נדחית במלואה, על כל רכיביה וזאת שעה שקבעתי כי חוזה השכירות בוטל ע"י התובעים כדין.

סיכומו של דבר: דין התביעה העיקרית להתקבל בחלקה ודין תביעה שכנגד להידחות במלואה.

הנתבעת תשלם לתובעים סך כולל של 9,400 ₪ (סכום זה כולל הוצאות משפט כאמור), וזאת בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.