תביעה קטנה בגין נזקי צואה של יונים בדירה מושכרת

בית משפט לתביעות קטנות בקריות ת"ק 14005-09-19 הלברייך נ' עקיבא תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת בכירה יונת הברפלד-אברהם התובעת אפרת הלברייך - ת"ז 025421074 הנתבעת רונית עקיבא - ת"ז 023094865 פסק דין

התובעת פרטה בכתב התביעה את מכת החולדות שהייתה בדירה, מפגע אשר כלל גם צואה, שתן גויות מכרסמים וכדומה.

לעניין עוגמת הנפש, הרי שלטעמי הסכום אותו תביעה התובעת מוגזם בשים לב למספר הימים בהם שהתה בפועל בדירה ובתקופת השכירות כולה.

בבואי לפסוק פיצוי בשל עוגמת הנפש יש לשקול האם יכולה הייתה התובעת למזער את נזקיה.

...

לאחר ששמעתי את התובעת התרשמתי כי הסיבה היחידה בגינה עזבה את המושכר קודם לסיום תקופת השכירות נעוצה במצבו של המושכר.

לאחר שעיינתי בראיות שצורפו על ידי התובעת וקראתי את ההתכתבויות בין הצדדים מצאתי כי אכן הדירה לא הייתה ראויה למגורים ומשזו לא הוסדרה למגורים בפרק זמן סביר, בצדק עזבה התובעת את המושכר.

בסיכומו של דבר, לאחר שצפיתי בראיות והאזנתי לראיות ושמעתי את הצדדים, מצאתי כי מצב הדירה לא אפשר לתובעת להמשיך ולהתגורר בה. ניסיונות הנתבעת לא נשאו פרי וניכר כי לא די במציאת פתרון מקומי אלא היה מקום למצוא פתרון כולל, אשר ימנע כניסת חולדות נוספות לגג, תוך ניקוי הגג כולו ללא הותרת צואה וחולדות מתות, לאחר הרעלתן.

טענה נוספת של הנתבע, כי חתימתו על סעיף הויתור התייחסה אך ורק לתיקונים קטנים שיש לבצע בדירה ולא לתיקונים משמעותיים (טענה שאוזכרה בפסקה ו' לפסה"ד של בימ"ש מחוזי) נדחתה גם היא על ידי ביהמ"ש המחוזי שקבע: " ...(ש)כנגד הפחתת דמי השכירות מקבל המערער את מצב המושכר as is , ואין לו טענות לגבי תיקון ליקויים או כל פגם במושכר.

באשר לרכיבי הפינוי, היתייחס המומחה בחוו"ד לצורך לפנות כורסא מחצר הבית, ריהוט מהחצר העורפית, מערכת ישיבה מהחצר, ריהוט נוסף מהחצר, מבנה עץ המשמש לגידול יונים, תא מתכת מהחצר העורפית, מבנה מתכת, פינוי חלל החניה בחזית הבית, כולל טרמפולינה, וכן פירוק מבנה מהקיר וניקיון צואת יונים בסך 200 ₪.

לאור כל האמור יש לחייב את הנתבע לפצות את התובעת בגין נזקים שנגרמו לדירה, וכן נזקים שהיה עליו לתקן במסגרת השבת המוכר ופינוי פסולת וחפצים (לפי סעיף 7 לחוזה השכירות) ולחייבו לשלם לתובעת סכום כולל של 10,880 ₪.

יש לדחות טענה זו - בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, תביעת לפינוי מושכר: "לא תכיל סעדים נוספים" מלבד תביעת הפינוי ו"התובע רשאי לתבוע בהליך נפרד, בלא צורך בקבלת רשות מבית המשפט, סעדים נוספים בשל אותה עילה" כלומר ללא צורך בבקשה לפיצול סעדים (ר' תקנה 81(א) לתקנות סד"א התשע"ט – 2018, אציין כי הוראה דומה הייתה קיימת גם בתקנות סד"א הקודמות, שחלו במועד בו הוגשה תביעה הפינוי – תקנה 215ז(ב) לתקנות סד"א , תשמ"ד – 1984) זאת ועוד, מדובר בנזקים שנגרמו לאחר תביעת הפינוי, לאחר ההליכים הקודמים, בחודש אוגוסט 2018, נזקים שלטענת התובעת נגרמו במכוון במועד הפינוי וכן פסולת שנותרה בדירה, לאחר פסק הפינוי, ומשום כך ממילא לא חל מעשה בית דין.

...

הפרש ואובדן דמי שכירות התובעת טענה כי יש לחייב את הנתבע בדמי שכירות עבור חודש ו-7 ימים בהם לא שילם הנתבע את דמי השכירות שכן בסופו של דבר פינה את הדירה רק ב-07.08.2018, ועל כן בהתאם להערכת השמאי מטעמה יש להעמיד את דמי השכירות על סכום 5,332 ₪ ובנוסף אובדן דמי שכירות של חודש בסך 5,950 ₪, בהתאם להערכת השמאי בשל המצב בו נותרה הדירה שלא איפשר את השכרתה מיד לאחר הפינוי.

לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות התנהלות הנתבע מצאתי לחייבו בפיצוי התובעת בעוגמת נפש בסך 4,000 ₪, זאת גם בשים לב לחוה"ד ולמצב בו הותיר את הדירה במועד הפינוי ומנגד טענותיו לליקויים שהיו בדירה עוד קודם לכן.

התוצאה: אני מקבל את התביעה באופן חלקי, ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 10,880 ₪ - עלות תיקון נזקים ועלויות פינוי.

בית משפט לתביעות קטנות בצפת ת"ק 12220-05-20 ברששת ואח' נ' אלידן ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת בכירה עביר גבריס תובעת/נתבעת שכנגד אתי רחל ברששת נתבע/תובע שכנגד שלי אלידן פסק דין

התובעת טענה כי נתבע הפסיק לשלם את דמי השכירות בגין הבית והחוב שלו בגין דמי השכירות עומד על סכום של 20,000 ₪ וכי בהיותה אם חד הורית, חוב זה גורם לה מחסור כלכלי וחוסר אפשרות לשלם את דמי השכירות בגין הדירה בה היא גרה בכפר סבא.

עוד ביקש הנתבע לחייב את התובעת בגין עוגמת נפש שנגרמו לו ולמשפחתו בשל הנזקים שעברו בחורף, וההתמודדות מול האיומים של התובעת בסכום של 8,500 ₪.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והראיות שהוצגו בפני, ולאחר ששמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה העיקרית להיתקבל ודין התביעה שכנגד להיתקבל בחלקה ולהלן אנמק: באשר לתביעה העיקרית, בדיון התובעת טענה כי אכן השיקים בסך 5,600 ₪ שולמו אולם, הנתבע לא שילם דמי שכירות בסך 4,000 ₪ במשך חמישה חודשים מחודש ינואר 2020 ועד חודש מאי 2020.

גם הגרוש של התובעת , מר דודו חדד העיד כי עלה לגג, מצא כי הייתה סתימה בגלל הצואה של היונים במעבר המים והוא סידר את המצב.

...

תביעת הנתבע לתשלומי הארנונה בגין יחידת הדיור מיום סיום החוזה 30.6.2019 נדחית.

להוכחת טענת רטיבות, הנתבע לא צירף חוות דעת מקצועית ואין די בסרטון או בתמונות להוכחת טענה זו ועל כן, אני קובעת כי הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה ולא הוכיח את טענת הרטיבות.

סוף דבר: בתביעה העיקרית: אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את הסכום של 20,000 ₪ וכן, אגרת בית משפט בסך 240 ₪.

לדבריהם, אדם מקורב לועד הבית יצק בטון לתוך מערכת הביוב, מתוך כוונה להסיט את מקור הסתימה, ובכך הציף את הדירה פעמיים בצואה ובשתן.

דיון והכרעה ראש הנזק של פיצויים בגין איחור בפנוי המושכר למעשה אין מחלוקת עובדתית על כך שהנתבעים נותרו להתגורר בנכס ממועד תום תקופת השכירות הראשונה על פי ההסכם ועד יום 5.12.2022, ללא ששלמו דמי שכירות בגין תקופה זו. על פי סעיף 15.1 להסכם, בגין כל יום איחור בפנוי הדירה, נקבע פיצוי מוסכם בסך 300 ש"ח. התובעים תבעו בגין רכיב זה סך של 28,500 ש"ח בגין 95 ימי איחור בפנוי.

שנית, וחשוב מכך, התובעים הגישו תביעה קטנה בגין נזקים אלה, אשר נדחתה בהמלצת בית המשפט.

...

יוצא אפוא כי על הנתבעים לשלם לתובעים, בגין רכיב זה, סך של 18,500 ש"ח. ראש הנזק של אי-תשלום דמי וועד גם בעניין זה, אין הכחשה מצד הנתבעים לכך שלא שילמו את דמי הוועד הנתבעים, אלא שלטענתם נמנעו מלשלם לוועד את הסכום האמור בשל נזק לצנרת אשר גרם להצפה בדירה.

אשר על כן, גם לו היה מקום - מבחינת סדרי הדין - לקבל לתיק את כתב התביעה שכנגד (ואין הדבר כך), הרי שדין הטענות להידחות לגופן, בשל מעשה בית-דין.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, עולה כי על הנתבעים לפצות את התובעים בסך כולל של 19,860 ש"ח (סך של 28,500 ש"ח בגין פיצוי מוסכם, בניכוי 10,000 ש"ח שכבר מומשו, ובתוספת 1,360 ש"ח בגין דמי וועד שלא שולמו).

גם את הנזק שניגרם לתובע, לעמדתו, הוא מחלק לשלושה: (א) נזק ויזואלי ואסתטי, כפועל יוצא מ-"זרם בלתי פוסק של לשלשת יונים ושאריות בוץ, אדמה וממטרים שונים" (ס' 9(א) לתצהיר העדות הראשית של התובע); (ב) נזק רטיבות בתיקרת דירת התובע, כתמי לשלשת על אבן החיפוי של אדן החלון וכתמי רטיבות על אבן החיפוי; (ג) נזק תברואתי, כפועל יוצא מהמצע שנוצר על ידי לשלשת היונים.

טענות הנתבע: משנת 2017 מושכרת הדירה לנתבעת ומבדיקה שנערכה (על ידי אשת הנתבע), לאחר קבלת התביעה, נמצא כי הנתבעת תלתה על אדן המרפסת כשש אדניות סטנדרטיות.

הרגל הראשונה שעליה מבקש התובע להעמיד תביעתו הן הטענות לעניין היונים והנזקים הנגרמים כתוצאה מכך שהן, לטענתו, מקננות באדניות הנתבעת – שבפעולותיה מעודדת קינון זה. לעניין זה מופנים הצדדים, בין היתר, לת"ק (תביעות קטנות צפת) 57264-12-16 פרדי שמעוני נ' אסתר גרניבץ (נבו 21.02.2017) (פס"ד שאושר במסגרת רת"ק (מחוזי נצ') 24072-03-17 פרדי שמעוני נ' אסתר גרניבץ (נבו 14.03.2017).

...

מכאן, כי גם את הטענות לעניין נזקי הרטיבות ככל שהם נובעים מהשקיה מוגזמת ומשימוש לא מידתי בצמחי הנוי שבדירת הנתבעים אין בידי לקבל.

די בכך על מנת שייקבע, כבר עתה, כי דין התביעה להדחות.

סיכומו של דבר – משלא הוכח על ידי התובע כי ניתן לבסס זיקה בין הנתבעים או מי מהם למטרדים ולנזקים שבקשר אליהם הגיש את התביעה, ולא הוכח כי הפרו הוראת חובה חוקית או חדלו במחדלים אחרים ביחס לתובע – נדחית התביעה.