התובעת נזקקה לשירותי הנתבעת, לצורך איטום גג הבניין המשותף ופנתה אליה לאחר שצפתה בפירסום הנתבעת באתר "המקצוענים".
ביום 18.7.16 התקשרו הצדדים בהסכם לפיו כנגד תשלום הסך של 19,000 ₪ (כולל מע"מ) שתשלם התובעת לנתבעת, תידאג הנתבעת לאיטום גג הבניין של התובעת ביריעות ביטומניות.
בעוד שהתובעת טענה כי קיימים בגג כשלי איטום, שבאחריות הנתבעת, הגורמים לנזילות בדירות בקומה העליונה של הבניין, טען נציג הנתבעת כי ישנם סדקים בקירות החיצוניים של הבניין ובמעקות הגג, שאינם מושא העבודה שנעשתה על ידי הנתבעת, והם מקור הנזילות הנטענות בדירות בקומה העליונה.
לא מצאתי לנכון לפסוק לטובת התובעת סכומים נוספים שנתבעו בכתב התביעה, שלא הוכחו, בגין "הוצאות תיקונים נלווים" ובגין "עגמת נפש וטרדה".
כמו כן, בהעדר סמכות בית המשפט לתביעות קטנות ליתן צו עשה כדוגמת זה המבוקש בכתב התביעה, ואף לאור קביעותי דלעיל, אינני נעתרת לעתירת התובעת לחייב את הנתבעת לתת אחריות לעבודות האיטום שנעשתה על ידי צד ג', למשך 15 שנים מיום ביצוע העבודה מושא התביעה.
...
באשר לסכום התביעה, אין בידי לקבל את טענת התובעת כי על הנתבעת לשלם לה את מלוא הסכום ששילמה לבעל המקצוע האחר, בסך כולל של 21,500 ₪, שכן אין חולק כי אותו בעל מקצוע ביצע עבודות נרחבות יותר מעבודת איטום הגג ביריעות, מושא התביעה, הוא לא הובא לעדות מטעם התובעת ולא הוצגה בפני כל ראיה ממנה ניתן לשום את עלות העבודות הנוספות, מתוך הסכום הכולל ששולם לאותו בעל מקצוע.
כפועל יוצא מהאמור לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת, כדלקמן:
סך של 1,200 ₪ בתוספת מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן חוות דעתו של המהנדס – 29.12.19 ועד היום.
לא מצאתי לנכון לפסוק לטובת התובעת סכומים נוספים שנתבעו בכתב התביעה, שלא הוכחו, בגין "הוצאות תיקונים נלווים" ובגין "עגמת נפש וטרדה".
כמו כן, בהיעדר סמכות בית המשפט לתביעות קטנות ליתן צו עשה כדוגמת זה המבוקש בכתב התביעה, ואף לאור קביעותי דלעיל, אינני נעתרת לעתירת התובעת לחייב את הנתבעת לתת אחריות לעבודות האיטום שנעשתה על ידי צד ג', למשך 15 שנים מיום ביצוע העבודה מושא התביעה.
