דיון והכרעה
אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובעים נטל השיכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתם, על פי הדרישה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובעים להוכיח הן את עובדות הארוע, הן את הנזק שניגרם ואת הקשר בין הנזק לבין אותו ארוע, והן את אחריות הנתבעת העולה מאותן עובדות שהוכחו.
התובעים ביססו תביעתם על האמור בסעיף 5א' לחוק המכר (דירות), תשל"ג 1973 (להלן: "חוק המכר") הקובע כך:
"(א)לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר (בסעיף זה – המועד החוזי), זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו, או לפיצויים בסכום שהוסכם עליו בחוזה המכר בשל איחור במסירת הדירה, לפי הגבוה:
הנתבעת הפניתה ל"המלצות הצוות לבחינת השפעות משבר בקורונה על קיום חוזים – חוזי מכר דירות" שנועד לבחון את השלכות משבר הקורונה על התקשרויות שבין רוכשי דירות למוכרי דירות לפי חוק המכר.
...
בנסיבות אלה עתרו התובעים לחייב את הנתבעת בסך של 5,000 ₪ בגין ראש נזק זה.
לטענת הנתבעת דין התביעה להידחות שעה שהאיחור במסירת הדירה נבע מחמת מגיפת הקורונה ובתמיכה לטענתה הפנתה להמלצות "הצוות לבחינת השפעות משבר הקורונה על קיום חוזים – חוזי מכר דירות". על פי אותן המלצות, לתקופת האיחור של 60 הימים יתווספו 60 ימים נוספים.
אין בידי לקבל טענת התובעים בעניין הדיווחים לחברת אתגר אשר ריכזה חסמים/עיכובים בבניה שנוצרו בעקבות משבר הקורונה ובהתאם לכך נמסרו הדיווחים על ידי הנתבעת כמו גם חברות בניה אחרות, שגם דיווחיהן נכללו באותן הודעות דוא"ל. מדובר בדיווחים שנמסרו בזמן אמת לגורם מוסמך ולא בנתונים שנערכו לצורך תביעה זו.
הגם שענף הבניה הוחרג מחלק מהמגבלות בתקופת הקורונה, בפועל הענף נפגע גם הוא מהעדר כח אדם.
אין בידי לקבל גישה זו של התובעים.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.
