תביעה קטנה בגין אי עלייה לטיסה בשל הגעה מאוחרת והקדמת שעת הטיסה

לפיכך, לא חל עליהם התנאי המקדים למתן "פיצויים לדוגמא" וזאת לפי נוסח סעיף 2(א) לחוק שירותי טיסה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב – 2012 (להלן: החוק) לפיו מתן הפצוי מותנה ב"אם התייצב במועד לדלפק הבידוק".

המבקשת קובלת על כך שנדחו טענותיה המשפטיות לעניין הבסיס לחובת הפצוי בחוק, הן נוכח העובדה כי מדובר ב"כוח עליון" והן משום אי התייצבות המשיבים למועד הבידוק שנקבע.

בין השאר, קובלת המבקשת על כך שבית המשפט לתביעות קטנות ציפה מהחברה להביא לישראל לעדות נוסע מאוקרינה, כדי להוכיח את טענת הבידוק המאוחר, וזאת למרות שמדובר בבית המשפט לתביעות קטנות.

כך, דוקא בבית המשפט לתביעות קטנות אשר אינו כפוף לדיני הראיות הרגילים, ניתן וראוי היה להסתמך על הרישום של המבקשת, לפיו היתקבל נוסע בטיסה, בשעה 20:47.

בנסיבות אלה, כאשר המבקשת לא הייתה מוכנה לקבל את המבקשים אשר הגיעו במועד הנכון לשדה התעופה, הרי שבכך מנעה היא מהם לעלות על המטוס.

...

נוכח כל האמור, הטענה העיקרית אשר בערעור - נדחית.

סיכומו של דבר – הערעור נדחה.

המבקשת תשלם למשיב 1 (שהתייצב לדיון בשם משפחתו) 1400 ₪ הוצאות.

בית משפט לתביעות קטנות בקריות ת"ק 20191-07-14 זגורי ואח' נ' אייטרוול בע"מ ח.פ. 513930230 ואח' בפני כב' השופטת פנינה לוקיץ' תובעת רבקה זגורי נתבעת אייטרוול בע"מ ח.פ. 513930230 צד שלישי אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ פסק דין

ביום חמישי ה-20.6.13 בשעות אחר הצהרים, הודיע נציג הנתבעת לתובעת כי הטיסה, שהוזמנה באמצעות חברת אל-על (להלן: "אל-על") הוקדמה בשעתיים, ולאחר כשעה הודיע הנציג כי בשל אילוצים הקשורים לחשש משביתה בשדה התעופה באיטליה, למעשה הטיסה באל-על הוסבה לחברת סנדור וכי במטוס המיועד לבצע את הטיסה לא קיימת מחלקת עסקים, ולפיכך תיאלץ התובעת לטוס במחלקת תיירות.

מאחר וטיסת אחר הצהריים מגיעה מאוחר מדי לרומא המשמעות היא שהתובעת תפספס את ההופעה.

כמו כן הודגש באותה שיחה כי אין אפשרות לבטל את החבילה בשלב זה מאחר ואין אפשרות לקבל החזר של עלויות הטיסה, המלון וההופעה, אולם צויין בפניה כי אל-על תפצה אותה על "שנמוך" רמת הטיסה בהחזר ההפרש במחיר כרטיס הטיסה.

השאלה אם כן היא: האם זכאית התובעת לפצוי בסכומים הנתבעים על ידה, או בסכום אחר, בשל אי ניצול החבילה על ידה? אקדים ואומר כי ביחס לפצוי הנידרש בגין איחור להופעת סטרייסנד ופצוי בגין עלות נסיעות שהוזמנו ברומא, אני דוחה דרישות אלו (ללא קשר להכרעה בשאלת האחריות לאובדן החבילה) מאחר והוכח כי מדובר בתביעות סרק שרק נועדו להגדיל את סכום התביעה.

אלא שבמקרה זה אינני סבורה כי יש לכך השלכה כלשהיא על התוצאה הסופית, שכן משיחת התובעת עם הנתבעת עולה בבירור שלתובעת לא היתה כל כוונה לטוס שלא במחלקת עסקים, כך שגם הצעה כזו, לו היתה מועלית, סביר להניח שהיתה נדחית על ידה.

...

אמנם אל-על לא טענה לקיומו של "כוח עליון" מבחינתה (וטוב שכך) אולם שוכנעתי מטיעוניה כי היא פעלה במסגרת חוק שירותי תעופה והדרישות ממנה, והעמידה לרשות התובעת מספר פתרונות.

נוכח כל האמור דין תביעת התובעת להידחות, אולם את יתרת הכספים העומדת באל-על אני מוצאת לנכון להורות להעביר לידי התובעת שכן הנתבעת כבר קיבלה את מלוא עלות החבילה.

לפיכך אני מורה לצד השלישי להעביר לתובעת את יתרת הכספים בשווי של 1,123.78$ וזאת בשווים בש"ח נכון להיום.

בית משפט לתביעות קטנות בעכו ת"ק 49579-02-20 ברבי נ' תלמה נסיעות ותיירות בע"מ לפני כב' השופטת אביגיל זכריה התובע: יצחק ברבי הנתבעת: תלמה נסיעות ותיירות בע"מ פסק - דין

התובע יצר קשר עם נציגת הנתבעת משדה התעופה ועקב הנסיבות שנוצרו הוזמן לו כרטיס טיסה חלופי לטיסת אל על בשעה מאוחרת יותר מהטיסה המקורית אליה היה רשום וכך התאפשרה עלייתו לטיסה מוושינגטון לניו יורק.

בכתב ההגנה נטען כי הקונקשן המקורי בין הטיסות חזרה היה אמור לעמוד על 4 שעות באופן שלא היה מעורר כל קושי ואולם ימים ספורים לפני הטיסה הקדימה חברת אל על את שעת ההמראה של הטיסה מניו יורק לישראל כך שזמן הקונקשן החדש עמד על שעה וחמישים ואחת דקות.

לעניין העלויות הנוספות שנגרמו לתובע, טענה הנתבעת כי התובע הוא שעמד על כך שהוא מעוניין לנסוע עם מזוודתו ועל כן לא ניתן היה להעלותו על הטיסה המקורית וכי את התשלום עבור המלון יכול היה לקבל התובע במסגרת החזר הוצאותיו ואולם הוא לא תבע זאת מחברת רפא"ל. תאור ההליכים ותמצית ההכרעה בדיון שהתקיים בפניי ביום 29/6/20 העידו בפניי התובע בעצמו ושני נציגי הנתבעת: מר איל כרמלי וגב' איווה הר חול.

גם לעניין עלות המונית (שהתובע בהגינותו לא תבע אלא ציין כנסיבה נוספת המדגימה את היתנהלות הנתבעת) הרי שלא נגרם נזק כספי לתובע אלא לחברת רפא"ל אשר יש להניח שיש בידה את האמצעים המתאימים לפעול אל מול הנתבעת ככל שתימצא היא לנכון לעשות כן. משכך, ראשי הנזק הרלבאנטיים לפצוי התובע הם: · התשלום שביצע עבור השידרוג לטיסה המקורית כפי שעולה מנספח ה' לכתב התביעה אשר לא נסתר ולא הופרך ועומד על 1,210 ₪ במעוגל; · פיצוי כללי בגין עוגמת הנפש, זמן השהייה הנוסף, ההגעה באיחור לארץ ויתר הנסיבות הכרוכות בטיסה חזרה שהנו פיצוי על דרך האומדנא.

...

אזכיר כי הבעיה החלה כבר עם הטיסה הראשונה מוושינגטון לניו יורק ולא הוברר מה לחברת אמריקן אייר ליינס ולשדרוג המושב בחברת אל על. שוכנעתי כי הסירוב הראשוני נגע לאורך הקונקשן ללא קשר לסוג המושב בטיסת ההמשך שאינו מעניינה של חברת אמריקן איירליינס.

כל הקישור שביקשה הנתבעת לעשות בין שדרוג המושב ויתר המחדלים שתוארו לעיל לא בוסס בשום צורה ואף נסתר מההתכתבויות שהוצגו בעניין זה ומועדן, ואני דוחה את כל טענות הנתבעת בעניין זה. כמו כן לא מצאתי לתת משקל לטענת הנתבעת לכך שהתובע יכול היה לטוס ללא כבודתו.

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא ת"ק 51550-06-17 פרץ נ' איירליינס בפני כבוד השופטת עמיתה אביבה טלמור תובע חן פרץ נתבעת בריסל איירליינס פסק דין

פניתי לשירות הלקוחות של הנתבעת והם חזרו בהם שהטיסה מבוטלת ואמרו לי שהטיסה לא מבוטלת אבל יש תקלה בשדה התעופה בן גוריון ולכן הטיסה לא תוכל לצאת בזמן והיא תאחר במס' שעות.

אני טוען לכן שמגיע לי סך של 600 אירו כשוויים בש"ח ביום הגשת התביעה – 2,373 ₪ בגין אי העלת נוסע לטיסה".

לפיכך, כך הוסיפה הנתבעת, ועפ"י תוכניות הטיסה של התובע, עמד לרשותו "זמן קישור" בן 55 דקות בלבד וצפוי היה כי יחמיץ את טיסת ההמשך שלו למדריד אם יטוס בטיסת הנתבעת לבריסל כמתוכנן ולכן, מתוך מחויבות לתובע על מנת שיגיע ליעדו ללא עיכוב, רכשה הנתבעת עבורו מקום בטיסה ישירה של חברת אל על מנתב"ג למדריד שאמורה הייתה להמריא מנתב"ג בשעה 17.25 ולנחות במדריד בשעה 22.00 כך שהתובע אף הקדים את שעת נחיתתו במדריד.

בהגיע התובע לשדה התעופה בנתב"ג התברר לו כי הטיסה אותה הזמין לא בוטלה כלל וזאת בנגוד למה שצוין בפניו, אלא שיש עיכוב במועד ההמראה והטיסה תצא באיחור של מספר שעות בשל תקלה בשדה התעופה בנתב"ג. התובע, אשר קיבל הסבר זה, הופתע לגלות שהטיסה אותה הזמין מתבצעת, ושנוסעים עולים לטיסה שהוא אמור היה להמריא בה באמצעות הנתבעת, בעוד שהנתבעת, בנגוד למחויבותה כלפיו, אינה מאפשרת לו לעלות לטיסה המוזמנת על ידו.

הנתבעת, כך הופתע לגלות התובע, פעלה על דעת עצמה מבלי לפנות אליו ולשאול את דעתו ו/או לשוחח עימו ו/או לקבל את הסכמתו, רכשה עבורו כרטיס טיסה בחברת אל-על, לטיסה ישירה היוצאת מנתב"ג לנמל התעופה במדריד בשעה 18.00 דהיינו לטיסה שיצאה שעה מאוחר יותר מאשר טיסת הנתבעת בה אמור היה הוא לטוס על פי בחירתו, והזמנתו מנתב"ג דרך בריסל למדריד, טיסה שיצאה ליעדה בשעה 17.00.

...

משכך, אני קובעת כי על הנתבעת מוטלת אחריות לפיצוי התובע בגין הפרת התחייבויותיה כלפיו ובגין עוגמת הנפש, האכזבה והטרחה שנגרמו לו. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את עדויות הצדדים ואת השתלשלות האירועים כפי שעולה מהעדויות שנשמעו ועל דרך של האומדנה המסורה לבית המשפט, אני סבורה כי באיזון הראוי יש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי כספי לתובע בסכום המוערך בסך של – 1,000 ₪.

אשר על כן, נוכח כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של – 1,000 ₪.

התפרצות מגיפת הקורונה בעולם, לרבות בישראל והשפעותיה המאוחרות, כפי שהדבר מתבטא כיום בכל שדות וחברות התעופה בעולם, גרמו לפגיעה קשה ומתמשכת בענף תעופת הנוסעים המסחרית.

מאידך, התובעים לא הרימו את נטל ההוכחה באופן התומך בטענתם העיקרית בכתב התביעה, ולפיה בהגיעם לשדה התעופה מספר שעות לפני מועד ההמראה לטענתן, מצאו את דלפקי הנתבעת לא מאוישים.

חשש זה אף מתגבר שכן במשרד הנציג המשפטי לא נתקבלה ולו תלונה אחת נוספת של מי מנוסעי הטיסה, על כך שנציגי הנתבעת בשדה התעופה הקדימו את סגירת דלפק הצ'ק אין לטיסה.

משכך, לטעם הנתבעת, הסתמכותן של התובעים על הוראות סעיף 5 לחוק שירותי תעופה בתביעתם, אינה מן העניין, שכן הנתבעת לא הפרה כל הוראה שהיא בחוק שירותי תעופה, וככל ולא יוכח אחרת, אי עליית התובעים לטיסה נבעה אך ורק בשל נסיבות שהיו תלויות בהם.

להלן נימוקיי לכך; במסגרת סעיף 2 (א) לחוק שירותי תעופה, שעניינו תנאים לזכאות הטבות בחוק שירותי תעופה נכתב כדלקמן; "נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שמתקיימת לגביה עילה מזכה, זכאי להטבות, כולן או חלקן, אם התייצב במועד בדלפק הבידוק (Check-in Counter) של מפעיל הטיסה בשדה התעופה, ואם לא הוקצה דלפק בידוק כאמור לאותה טיסה – התייצב במועד לפני אדם שמונה מטעם מפעיל הטיסה לפי סעיף 8ג(א1) לחוק רשוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963, ואולם נוסע אינו מחויב להתייצב במועד כאמור, אם הטיסה בוטלה; בסעיף קטן זה, "התייצבות במועד" – התייצבות במועד שנקבע לכך והובא לידיעת הנוסע על ידי מפעיל הטיסה, המארגן או נותן שירותי סוכנות נסיעות, ובילבד שהנוסע לא יידרש להתייצב יותר משלוש שעות לפני המועד המתוכנן להמראת הטיסה, ואם לא נקבע מועד כאמור – 90 דקות לפחות לפני מועד ההמראה האמור.

התובעים העלו השערה כי היה רישום יתר בטיסה ולכן ניסגר הדלפק מוקדם.

סבורני שכאשר הגיעו לשדה התעופה סגרה חברת התעופה את דלפק הצ'ק אין, ועל כן אין משמעות לסגירת השער המוביל למטוס שכן ללא ביצוע צ'ק אין, לא ניתן להכנס למטוס ולהצטרף לטיסה.

...

לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות.

מכל האמור לעיל, מסקנתי היא שהתובעים איחרו לטיסה.

סבורני שכאשר הגיעו לשדה התעופה סגרה חברת התעופה את דלפק הצ'ק אין, ועל כן אין משמעות לסגירת השער המוביל למטוס שכן ללא ביצוע צ'ק אין, לא ניתן להיכנס למטוס ולהצטרף לטיסה.

מכל המקובץ, מורה כי התביעה תידחה.