קיימת זיקת הנאה לטובת המיגרש הפנימי, לפיה החוכרים וכל הבאים ברשותם זכאים לזכות מעבר בחלקו המזרחי של המיגרש החצוני, וזאת בהתאם לפסק דין שניתן (ביום 4.11.2012) על ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופט דני צרפתי), במסגרת ת"א 7288-10-11 (נ/2).
ראשית, בפניי הוכח כדין, כי התובע אינו הבעלים של המקרקעין ואין לו זכות קניין כלשהיא בהם, והכל בסתירה קוטבית ומוחלטת הן לגירסתו כאמור בכתב התביעה וכתב הסיכומים(, כתב התביעה- סעיפים 2, 3 ו- 7; כתב-הסיכומים: רקע עובדתי- סעיפים 1, 4; טענות התובע - סעיפים 8-1; פרק סיכום- סעיף 1) והן לעדותו בכתב ובעל פה (ת/1, סעיפים 2 ו- 12 ; עמ' 5 ש' 15).
שנית, הסעד של סילוק יד נגד מסיג גבול בתביעה פוססורית לפי הוראת סעיפים 16 ו- 17 לפקודת הנזיקין - בשונה מתביעה פטיטורית המבוססת על זכות קניין - הוא סעד שביושר, ובית המשפט קונה שיקול דעת רחב בתביעה מעין דא ובמתן הסעד המבוקש.
...
מכאן, התביעה בעילה הקניינית (התביעה הפטיטורית), לפי הוראת סעיף 16 לחוק המקרקעין, מחוסרת כל יסוד עובדתי ומשפטי ודינה להידחות.
התוצאה
א. התוצאה היא, אפוא, כי אני דוחה בזה את התביעה.
וכן, אני מורה על פיצול סעדים, כך שהתובע רשאי להגיש תביעה כספית נפרדת בגין שימוש הנתבע במקרקעין, והכל בכפוף להוראת כל דין שלעניין.
