תביעה על פי חוק האחריות למוצרים פגומים

ואולם, הטענה שבסיס התביעה, לפיה על הנתבעת לפצות את התובעים בשל נזק גוף שניגרם להם כתוצאה מפגם בכמוסות ויטמין D שיצרו, המהוה בסיס להטלת אחריות על הנתבעת, הנה עניין שברפואה, אשר ללא חוות דעת רפואית, לא ניתן להוכיחה, שכן גם על פי חוק אחריות למוצרים פגומים , נדרשים התובעים להוכיח, שכמות פחותה מהמוצהר של ויטמין D בכמוסות מהוה פגם, וכי כתוצאה מהפגם נגרם להם נזק גוף המזכה אותם בפיצויים מהנתבעת.

...

" בכתב התביעה הוגדרה מהות התביעה כ"נזק גוף, ע"פ חוק אחריות למוצרים פגומים, תש"ם -1980". כתב תביעה שבו שאלת קיומו של נזק, תלויה בעניינים שברפואה ולא צורפה אליו חוות דעת רפואית (ללא שבית המשפט פטר את אותו התובע  מצירוף חוות דעת), יהיה נעדר עילה, שכן על פי תקנה 137א לתקנות, לא יזקק בית המשפט להוכחת עניין שברפואה מטעם אותו התובע. ואולם אין בכך כדי להוביל, מניה וביה, למסקנה לפיה יש לסלק על הסף את התביעה, שכן תקנה 100 ותקנה 101 לתקנות , אינן דנות בסילוק על הסף מחמת אי צירוף חוות דעת רפואית. ולכן, אי צירוף חוות דעת רפואית אינו מהווה טעם מספיק לסילוק התביעה על הסף.

  לאור כל האמור – הבקשה נדחית.

אני מורה לתובעים לתקן את כתב התביעה באופן שתצורף לכתב התביעה המתוקן חוות דעת רפואית כנדרש על פי התקנות, וזאת תוך 45 ימים.

זאת הפעם, כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה החדשה, שונה בתכלית מכתבי התביעה שקדמו לו. כתב התביעה אינו מזכיר כלל את חוק האחריות למוצרים פגומים, ונטען בו לאחריות על פי דיני הנזיקין הכלליים מכוח עוולת הרשלנות, אשר מיוחסת לנתבעת 1 בלבד.

...

בתשובה לטענות הנתבעות שב ב"כ התובעת והעלה על נס את ערך בירור האמת, והודה לנתבעת 2 ולצדדי ג' "על עמדתם הראויה וההגיונית בנסיבות העניין". לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי להתיר את תיקון כתב התביעה בכפוף להוצאות.

בגין תיקון כתב התביעה, תשלם התובעת לנתבעת 1 הוצאות בסך 7,500 ₪ עד ליום 25/2/20.

התביעה נגד הנתבעת 2 נדחית, ואגב כך נמחקת ללא צו להוצאות ההודעה לצדדים שלישיים שהגישה נתבעת זו. התובעת תשלם לנתבעת 2 הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪, ובסך הכול 10,000 ₪ עד ליום 25/2/20.

תמצית טענות הצדדים וסיכומיהם עילות התביעה בסיכומים הנן: רשלנות – ארוע התאונה נגרם כתוצאה מהרכבה רשלנית של הספרייה על־ידי הנתבע 2; הפרת חובה חקוקה – כנקבע בסעיף 63 לפקודת הנזיקין, אך לא נטען סעיף החוק הרלוואנטי; היפוך נטל הראיה – יש להחיל את הכלל הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין, שכן לתובעת אין ידיעה או יכולת לדעת מה גרם להתפרקות הספרייה שגרמה לנזקיה, ויש להניח כי ארוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע 2 לא נקט זהירות.

לחילופין, הרכבתה של הספרייה מהוה "ידיעה בלעדית" ו/או "ידיעה מיוחדת" שהייתה ברשותו של הנתבע 2, ולפיכך ראוי שנטל הראיה יעבור לכתפיו; נזק ראייתי – הנתבע 2 לא תעד ולא מסר הסבר או מידע לתובעת כיצד הרכיב את הספרייה ומדוע הספרייה התמוטטה; עוולה על־פי חוק האחריות למוצרים פגומים, כאשר הנתבע 2 נתפס בהגדרת "יצרן". התובעת מבקשת כי בית־המשפט יקבע עובדתית כי: התובעת לא לקחה כל חלק בהזזת הספרייה.

הנתבע 2 מפנה את תשומת לב בית־המשפט לטעות קולמוס שנעשתה בפרוטוקול בעמ' 44 לפרוטוקול, שורות 13-12, שם צריך להיות כתוב מפיו כפי שנאמר בדיון כי "אני לא רואה שעל פי חומר הראיות בתיק הוכח שהמרכיב היה אמור להתריע בפני התובעת על אזשהו פגם" ומציין כי הנתבע מעולם לא טען כי הבחין בפגם כלשהוא במוצר וגם התובעת לא טענה כך. לאור אלה, ביקש ב"כ הנתבע 2 לקבוע את הקביעות המשפטיות הבאות: קשר סיבתי – הנתבע 2 מכחיש כל קשר לנזק הנטען וטוען כי התובעת לא הוכיחה קשר סיבתי בין עבודתו של הנתבע 2 לבין ארוע הנפילה של הספרייה ולא הוכיחה כל קשר סיבתי בין נפילת הספרייה לבין הנזק שנטען על־ידי התובעת.

...

תוצאות והוצאות לאור האמור לעיל, בהיעדר הוכחה של הפרה של חובת הזהירות ומשלא הוכח קשר סיבתי עובדתי ומשפטי – התביעה נדחית, והודעה לצד שלישי נמחקת בהיעדר רלוונטיות.

בית המשפט מצא לנכון להוסיף רכיב של מע"מ לחישוב, מאחר ואין יסוד להניח כי הצד הנתבע רשאי לקזז מע"מ מהוצאותיו נוכח היותו "עוסק פטור" על פי עדותו.

באיזון בין השיקולים נקבע כי התובעת תשלם לנתבע הוצאותיו בסך 9,171 ש"ח וכן את שכר העדים ושכר המומחה מטעם בית־המשפט.

התובע טען בסיכומיו להיפוך נטל הראיה על פי סע' 2 לחוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם-1980 (להלן: "החוק") והן לפי סע' 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") התובע טען, כי עסקינן במוצר פגום, כמשמעותו בסע' 3(א) ו-3(ב) לחוק, וכי הנתבעות לא הרימו את הנטל להוכיח כי הדיסק לא היה פגום.

(1) הפגם שגרם לנזק נוצר אחרי שהמוצר יצא משליטתו; הוכיח היצרן שהמוצר המסויים עבר בדיקות בטיחות סבירות לפני שיצא משליטתו, חזקה שהנזק נגרם לנפגע על ידי פגם שנוצר לאחר מכן" הנתבעת לא טענה ולא הוכיחה כי הדיסק נשוא התביעה נבדק לאחר ייצורו ועובר לאריזתו בקופסה.

...

9.6 סע' 3(ב) - האם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה כי הדיסק היה פגום מאשר עם המסקנה כי היה תקין? אין מחלוקת בין הצדדים כי הדיסק נשוא התביעה יוצר ונמכר ע"י הנתבעת לצורך שימוש בעבודות חיתוך חומרים קשים, אפילו יותר מן הפח המגלוון בעובי 0.5 מ"מ אשר אותו חתך התובע בעת התאונה (עמ' 14 ש' 4,5).

לסיכום: נזקי התובע בגין התאונה עומדים על סך כולל של 506,248 ₪, כמפורט לעיל ולהלן: הפסד שכר לעבר -                                     1,059 ₪ הפסד שכר לעתיד -                                       305,189 ₪ עזרת הזולת לעבר ולעתיד -                                              70,000 ₪ הוצאות לעבר ולעתיד -                                                   30,000 ₪ כאב וסבל -                                                                     100,000 ₪ _____________________ 506,248 ₪ לאחר ניכוי אשם תורם בשיעור של 30%                          354,374 ₪ תקבולי מל"ל, לפי חוו"ד אקטוארית 517,940 ₪ יוצא, כי התביעה נבלעת בתקבולי המל"ל והתובע זכאי אם כך ל-25% מנזקו, דהיינו לסך 88,593 ₪.

אשר על כן, הנתבעות תשלמנה לתובע 1 פיצוי בסך של 88,593 ₪ בתוספת שכר-טרחת עו"ד בסך של 21,000 ש"ח, אגרה ויתרת האגרה השנייה.

הנתבעות תשלמנה לתובע 2 (מל"ל) סך 362,558 ₪ (70%), שכר-טרחת עו"ד בסך של 53,000 ש"ח, אגרה ויתרת האגרה השנייה.

לעניין זה, מוסיפה הנתבעת 2 וטוענת כי סעיף 8 לחוק הפלת"ד משמש בבחינת חסם מהותי בין התובע לבית החולים, כשולל מן הנפגע אשר לו עילת תביעה לפי חוק הפלת"ד כל עילה אחרת על פי פקודת הנזיקין, נגד האחראים על הטיפול הרפואי שהוביל להחמרת הנזק.

עוד במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה ביקש התובע להוסיף עילות תביעה נוספות כנגד הנתבעת 1 (עילות של מיטרד לציבור לפי סע' 42 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ובהתאם לסעיף 2(א) לחוק האחריות למוצרים פגומים, התש"מ-1980 כנגד הנתבעת 1) ועילה נוספת בגין הפרת חוזה בנגוד לסעיף 39 לחוק החוזים (כללי), התשל"ג-1973 כנגד הנתבעות 1 ו-2.

...

מן הפרט אל הכלל לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי לקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה לעניין מועד מתן המרשם לאוקסיקונטין- 1/2015.

סוף דבר הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת.

הבקשה לסילוק על הסף מחמת התיישנות נדחית.