(א) היתגלע סיכסוך בנוגע לסכום המכס או לשעור המכס המשתלם על טובין מסויימים, או בנוגע לחבות הטובין במכס לפי דיני המכס, רשאי בעל הטובין לשלם אגב מחאה את הסכום הנידרש על ידי גובה המכס, וסכום ששולם בדרך זו ייחשב לגבי בעל הטובין כשיעור המכס הנכון המשתלם על הטובין, כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת בתובענה שהוגשה לפי סעיף זה.
(ב) בעל הטובין רשאי, תוך שלושה חודשים מיום התשלום, להגיש תובענה נגד הממשלה להחזרת הסכום ששילם כאמור, כולו או מקצתו.
...
מאחר והתביעה הוגשה בחלוף שלוש שנים מיום התשלום ואף מיום החלטת וועדת הערר, הרי שדין התביעה להידחות.
אפנה לעניין זה לפסה"ד בעניין גסטטנר לעיל, בו נדונה השאלה, תוך שנקבע כדלקמן:
" אינני מקבל טענת המערערת לפיה באשר לשני הרשימונים עליהם לא צויין "שולם אגב מחאה" לא חלה תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 154 לפקודת המכס שכן הוראת סעיף 154 מהווה חקיקה ספציפית המתייחסת למי שסבר במועד תשלום המס כי מדובר בחיוב מוטעה, אך ביקש לשחרר את הטובין ושילם את המס תחת מחאה, גם אם לא רשם זאת במפורש על גבי הרשימון.
נוכח כל המפורט לעיל, משתביעת ההשבה הוגשה שלא במסגרת הזמן הקצוב בסעיף 154 לפקודת המכס, דינה להידחות על הסף מחמת התיישנות.
