תביעה נגד קבלן, אדריכל ומהנדס בגין ליקויי בנייה

הקבלן טען, כי מאותה עת לא היתה לו שליטה על הבניין או ידיעה בדבר המתרחש בו. לטענתו, בעלי הדירות בבניין ונציגות הבית המשותף הם הגורמים האחראים על פי כל דין על הרכוש המשותף ומהוים את הגורם הרלוואנטי לתביעה זו. לטענתו, הוא התקין את כל האמצעים הנדרשים למניעת החלקה, לרבות ריצוף מיוחד המונע החלקה, פסים למניעת החלקה ומעקה בטיחות, על פי הנחיות ופקוח של מומחה הנדסי, שאישר את ביצוע העבודה בסיומה.

לאור הפערים בין חוות דעת המומחים מטעם הצדדים בתחום ההנדסי, מונה האדריכל - שמאי אסא זוהר כמומחה בית המשפט והוטל עליו לחוות את דעתו באשר למחלוקות המקצועיות העולות מכתבי הטענות, לרבות חוות דעת הצדדים.

במהלך שנת 2012 הגישו בעלי בדירות בבניין תביעה כנגד הקבלן, בגין ליקויי בניה, במסגרת תיק 19133-01-12 בבית משפט השלום בחיפה.

...

התובע ישלם לנתבעת מס' 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪.

אני מחייב את הנתבעת מס' 2 לשלם לתובע פיצוי בסך של 293,589 ₪.

בנוסף, תשלם הנתבעת מס' 2 לתובע את אגרת התביעה, שכ"ט המומחים מטעמו, חלקו בשכ"ט המומחה מטעם בית המשפט (הכל בשערוך) וכן, שכ"ט עו"ד בסך של 45,000 ₪.

שתי התביעות הוגשו כנגד הנתבעת 1, שהנה חברה יזמית אשר הקימה את שני הבניינים נשוא התביעות וכן כנגד הקבלן המבצע, הנתבעת 2.

בשתי התביעות הגישו הנתבעות הודעת צד ג' כנגד אדריכלית שני הבניינים, היא גב' רחל יגלום דוקוב.

לצורך הבחינה האם יש לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש בתביעה של ליקויי בנייה, יש לשקול מספר שיקולים, לרבות אופי הליקויים, אי ההתאמות ועלות תקונם, היתנהלות הנתבעת בטרם הגשת התביעה ולאחריה ועוד – כך נקבע בע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ (1.12.08): "בקביעת גובה הפצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים (ראו: עניין סגל, פסקה 16; אביחי נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) 421). אשר לשיקול האחרון – עלות תיקון הליקויים – נפסק כי אין לידרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפצוי שיש לפסוק בשל עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת את עוגמת הנפש שנגרמה בעטיו (ראו עניין סגל, שם; ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מו(2) 60, 65 (1992) (להלן: עניין דרוקר). עם זאת, על הפצוי בגין עוגמת נפש לעמוד במבחן של סבירות (עניין סגל, שם)." הציפייה של רוכש דירה חדשה מקבלן הנה לקבל דירה שאינה רוויה פגמים ואי התאמות ואולם, לא בכל מקרה בו מתגלים ליקויים, יש מקום לפסוק פיצוי בגין נזק לא ממוני.

כמו כן, אני מחייבת את הנתבעות לשלם לה"ה טסלר סך כולל של 6,175 ₪ בגין שכ"ט מומחי התובעים (המהנדס בן רצקר-1,500 ₪ והשמאי סידאווי- 2,925 ₪), חלקם בשכר טירחת מומחה ביהמ"ש ברלינר- 1,500 ₪ וחלקם בשכר עדותו- 250 ש"ח. אשר להודעות לצד ג' שהוגשו בשתי התביעות, הרי שבשים לב לכך שההודעות התקבלו בסכום זניח לחלוטין, אני רואה לנכון שלא לפסוק הוצאות ו/או שכ"ט עו"ד לטובת הנתבעות.

...

סוף דבר תביעת ה"ה אורנשטיין הנתבעת 1 תשלם לתובעים סך של 41,788 ₪.

הנתבעות תשלמנה לתובעים, הוצאות משפט כמפורט לעיל, בסך כולל של 10,404 ₪ (אגרה ועלויות מומחים) וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

הנתבעות תשלמנה לתובעים הוצאות משפט כמפורט לעיל בסך כולל של 8,100 ₪ (אגרה ועלויות מומחים) וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

עסקינן בתביעה כספית, חוזית ונזיקית אשר הגישו התובעים, נגד הנתבעת ונתבעים אחרים, בגין ליקויי בנייה, ירידת ערך, איחור במסירה של דירה שהם רכשו מהנתבעת, ועל כן הם תובעים פיצוי בסכום של 500,000 ₪ , הכולל, בין היתר, הוצאות נילוות ועוגמת נפש.

  בבקשה שלפניי, עותרת הנתבעת לסילוק התביעה נגדה על הסף, או, לחילופין, לעכב את ההליכים כאשר, הנימוק העקרי שבפיה, מתבסס על הסכמת הצדדים במסגרת החוזה ביניהם, למנגנון שקבעו ליישוב הסיכסוך ביניהם ובפרט לסעיף 18 להסכם המכר (להלן: "סעיף 18"), הקובע: "18.1 מוסכם בזאת בין הצדדים כי כל סיכסוך או חילוקי דיעות בין המוכרת לבין הקונה בקשר לליקויי בנייה, טיב הבנייה, אי התאמה ותיקונים בתקופת הבדק ובתקופות האחריות והנובעים מהסכם זה, וכן מחלוקות מקצועיות אחרות (להבדיל ממחלוקות משפטיות) בעלות אופי מקצועי, טכני, הנדסי וכיוב', לרבות טענות בדבר איחורים במסירת הממכר ובדבר זכות המוכרת לתקן בעצמה את הליקויים, יימסרו להכרעתו של מהנדס מוסכם ובהיעדר הסכמה, ימונה לצורך כך מהנדס שימונה ע"י יו"ר לישכת המהנדסים האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל על פי פניית מי מהצדדים (לעיל ולהלן: 'הפוסק').

לשיטת הנתבעת, המומחה המקצועי ניטראלי, אין לו נגיעה למי מהצדדים , לכן אין הסבר בפיהם של התובעים, כיצד ההתניה הנ"ל מנוגדת לחוק המכר דירות, כן כיצד זו פועלת כנגד הקונה ודוקא, לטובת הקבלן.

...

 "בהסכמה לבוררות כרוכה פגיעה משמעותית בזכות הגישה לערכאות של כל אחד מן הצדדים המתקשרים... מכאן אף נובע כי המבחן המשפטי העיקרי להבחנה בין הסכמי בוררות לבין מנגנוני הכרעה מוסכמים אחרים נעוץ בשאלה אם כוונתם המשותפת של צדדים שיצרו מנגנון הכרעה מוסכם – כפי שהיא נלמדת מן החוזה שביניהם או מן הנסיבות – הייתה להגביל את יכולתם לפנות לערכאות לבירור הסכסוך שביניהם, בדומה להגבלות המוטלות בחוק הבוררות... זאת ועוד מחשיבות מעמדה של זכות הגישה לערכאות מתחייבת המסקנה כי להוכחת הכוונה להתקשר בהסכם בוררות תדרשנה ראיות ברורות. בהעדר ראיות משכנעות לקשירתו של הסכם בוררות תתחייב המסקנה כי הסכם כזה לא נקשר". אכן במקרה דנן, לשאלה אם כוונתם המשותפת של הצדדים שיצרו מנגנון הכרעה מוסכם , כפי שהיא נלמדת מן החוזה ו/או מן הנסיבות , הייתה להגביל את יכולתם לפנות לערכאות לבירור הסכסוך שביניהם , ויש לערוך בירור עובדתי כדי ללמוד מהתנהלותם של הצדדים אם הייתה כוונה לחסום את דרכו של מי מהם מלפנות לערכאה המוסמכת, היא בית המשפט, ולעתור לקבלת הסעדים להם הוא טוען.

לסיכום, מטעמי יעילות דיונית, וחיסכון זמן שיפוטי, זו לא העת לתת לצדדים לצאת לבד לדרכם לנהל את ענייניהם לבד.

סוף דבר- הבקשה לסילוק  על הסף ועיכוב הליכים , נדחית.

מר משה ישראל הנו מנהל של משרד "עידן אדריכלית הנדסה ופקוח" לשם ביצוע עבודות תיכנון, בנייה ופקוח.

בפגישה זו הביע ישראל את הסכמתו לבצוע תיקון הליקויים בהתאם לחוות הדעת, כי קבלן חדש ומורשה מטעמו ימשיך בעבודות הבנייה, והוסכם כי המהנדס אלכס גולדנברג יפקח על עבודות התיקון ושכרו נקבע לסכום של 750 ₪ לכל ביקור באתר, כאשר ישראל התחייב לשאת בתשלומים.

טענות הצדדים מר אוחיון ריכז תביעתו בשני ראשים, האחד, פיצוי בגין ליקויי בניה; והאחר, פיצוי בגין בניית הבית בשינויי כיוון ממה שהוסכם.

בנוסף, מר ישראל ישלם למר אוחיון הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪, הוצאות בגין שכר עדים מטעם אוחיון כמפורט בפרוטוקול הדיון, החזר עלות שכ"ט מומחים ובכלל זאת המומחה מטעם בית המשפט כנגד הצגת חשבונית מס כדין, והחזר המחצית הראשונה של האגרה ששולמה (בשים לב לפער בין סכום כתב התביעה לבין הסכום שנפסק).

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאחר עיון במסמכים השונים שהוגשו ובעדויות, מצאתי כי לא עלה בידי ישראל להוכיח את תביעתו וכי דין התביעה להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי דין התביעה של מר אוחיון להתקבל חלקית וכי דין התביעה של מר ישראל להידחות.

על כן, אני מחייב את מר ישראל לשלם למר אוחיון סך של 300,709 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (11.4.2016) ועד למועד התשלום בפועל.

הובהר כי היתר הבניה הוצא ע"י התובע עצמו (ע"י אדריכל/מהנדס מטעמו) ועבר ביקורת של ועדות התיכנון ובניה וכל טענה כלפי בניה בהתאם להיתר הבניה אמורה להיות מופנית כלפי האדריכל/מהנדס ו/או ועדות התיכנון שאישרו את התכניות וחתמו על ההיתר.

יצויין כי הנזקים בגין תביעה זו, בגינה הגיש התובע הודעת צד ג' נגד הקבלן וחברת בנויה, הוחרגו הסכמה מהתביעה דנן, בהחלטה בפרוטוקול הדיון.

ברי כי היתה הסכמה של שני הצדדים לכך שהתביעה דכאן – שכאמור הוגשה טרם קיומו של הדיון בתביעה הקטנה ואף הוגש כתב הגנה מטעם הקבלן ביום 26.3.19, שעיקרה הטענות לליקויים בבניה, תמשיך להתברר בפני ערכאה זו. הדבר בא לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון, מפי התובע (עמ' 1 ש' 19-20) ולא נסתר ע"י הנתבע.

על כן, אני מחייבת את הקבלן בתשלום פיצוי עבור ליקויי הבניה שנגרמו בעבודתו בהתאם למימצאי חוו"ד המומחה בסך 8,500 ₪ בתוספת מע"מ. אני מאמצת את מימצאי חוו"ד המומחה לפיה יתר הליקויים בעבודות השלד שנכללו בחוו"ד מומחה התובע, ואלה שנטען כי תוקנו ע"י קבלן הגמר, אינם מבוססים כיאות (לא נימצאו ליקויים, או שלא היה ברור לתובע עצמו בסיור שנערך, למה היתה הכוונה) ו/או לא הוכח כי נגרמו כתוצאה מעבודת הקבלן ו/או אינם באחריותו של הקבלן אלא באחריות המהנדס מטעם התובע שהוא זה שתיכנן את תכניות הבצוע.

סיכום בהיתחשב בסכום הנזק שנימצא כמוכח (8,500 ₪ + מע"מ) לעומת סכום התביעה המקורי בגין ליקויי הבניה בסך 196,086 ₪, לא מצאתי לפסוק פיצויים בגין עגמת נפש בגין ליקויי הבניה שנמצאו.

...

היות שאין חולק כי המהנדס מטעם התובע אישר את מידות הביצוע בטרם תחילת היציקות ע"י הקבלן ולאחר שבחנתי את תכניות הבניה בהתאם להיתר הבניה וצילום החזיתות כפי שבוצעו בפועל, שצירף המומחה, הגעתי למסקנה כי ההיתר חייב בניה בקו אחד עם הקומה התחתונה לפי מידות החזיתות של המבנה, חרף העובדה כי היתר הבניה התיר לכאורה לתובע להרחיב את החדר מעבר לקו הבניין הקיים, שאחרת היתה נוצרת חריגת בניה הבולטת מעבר לקו הבניה, כאמור.

לאור העדר תמיכה לביסוס הטענה כי הקבלן אחראי להעלמות דוד השמש של התובע ובהעדר פירוט וביסוס ראייתי בדבר עלותו, אני דוחה את הטענה כבלתי מוכחת.

בנוסף, בשל הפער הניכר בין סכום התביעה לבין הסכום שהתקבל בפסק הדין, אני קובעת כי הקבלן ישא חלקית בעלות האגרה, רק כגובה האגרה בתביעה בסך 30,000 ש"ח. כן ישא הקבלן בעלות חוו"ד המומחה ששילם התובע, בהתאם לקבלות, וכן בעלות חוו"ד מומחה התובע בסך 1,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 6,500 ₪.