אלא, שכבר בסמוך למסירת המפתח לנתבעים לשם ביצוע עבודות אחרות משלהם (אשר אינן קשורות לשיפוצים), ולאור ליקויי בניה שהתגלו בנכס - הוסכם כי התובע לא יבצע את השיפוצים וכי הנתבע יבצעם בעצמו, מן הטעם שזהו תחום עסוקו.
כן נטען, כי בס' 59 להסכם אישרו הצדדים כי הוצע להם לפנות למהנדס בניה, אדריכל מומחה בתחום, או למחלקת מידע והיטל השבחה ברשות המקומית לשם בדיקת זכויות הבניה וכל מידע אחר הרלוואנטי לנכס, וכי הנתבעים הסכימו לרכישת הנכס במצבו AS IS. לפיכך נטען, כי יש לדחות כל טענה מצידם ביחס לליקויים או אי התאמה, מה גם שהנתבע הוא קבלן שיפוצים בעל ניסיון ולבטח בדק את הנכס בדיקה יסודית ומעמיקה טרם חתימתו על ההסכם.
אמנם, בס' 19 להסכם אכן הצהיר והתחייב הקונה (הנתבעים) כי ביקר בדירה בעת חתימת החוזה, ראה אותה ובדק אותה ואת סביבתה, אף מבחינה משפטית, פיזית ותכנונית, ובכפוף לנכונות הצהרות המוכרים בחוזה מצאה במצב טוב ותקין ולשביעות רצונו המלאה, ומאשר שהוא רוכש את הדירה במצבה AS IS.
על אף האמור, בס' 20 להסכם סוכם, כי "בכפוף לשלמות ונכונות הצהרות המוכר, וכן בכפוף להשלמת הבניה ולקיום התחייבויות המוכר על פי הסכם זה לא תהיינה לו טענות ו/או תביעות כנגד המוכר באשר לטיב הנכס ו/או הזכויות בו ו/או בגין אי התאמה מכל מין וסוג שהוא, למעט לעניין תיקון ליקויים כמפורט בהסכם זה ובכפוף להוראות כל דין." מכאן, שויתור הנתבעים על טענות ביחס לתיקון הליקויים, הוחרג בסעיף זה.
ראו גם הסיפא לס' 11 להסכם; וכן ס' 25 להסכם, אליו הפנו התובעים, לפיו: "המוכר מוכר בזאת לקונה והקונה קונה בזאת מהמוכר את הדירה וכל זכויות המוכר בדירה במצבה הנוכחי (AS IS) במועד חתימת חוזה זה, והכל בכפוף לבצוע ומילוי הוראות חוזה זה על ידי הצדדים.".
זאת ועוד, טענת התובעים כי הנכס נמכר במצבוAS IS אף אינה יכולה לחלוש על עבודות שפוץ נוספות שבוצעו בנכס לאחר החתימה על ההסכם.
...
סוף דבר
אשר על כן, דין התביעה העיקרית ודין התביעה שכנגד - להתקבל באופן חלקי.
הנתבעים ישלמו לתובעים סך כולל של 31,933 ₪ - הוא סך ההפרש בין חובם של הנתבעים (145,000 ₪), לבין עלות תיקון הליקויים על פי חוות דעת מומחה בית המשפט (113,067 ₪).
בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 15,000 ₪.