תביעה נגד פלאפון בגין שימוש בחו"ל

ביום 2.9.2018 ארעו שבושם ברשת התיקשורת של פלאפון וכבר יומיים לאחר מכן, ביום 4.9.2018, הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד פלאפון בקשר עם אותם שבושם.

על כן, הגם שרוח חכמים אינה נוחה מהתוצאה משמדובר אך ב-2 דקות ודומה כי היה מוטב שהנתבעת תפעל במישור של "ועשית הישר והטוב" ולפנים משורת הדין תזכה באופן יחס את התובע משעל פניו נראה כי נפלה טעות בחיוג עת הכוונה הייתה להיתקשר מחו"ל אולם לעקוף זאת באמצעות שירותי אינטרנט וכך לחסוך את הצורך בשימוש בחבילה (והנתבעת אכן ציינה כי לו הייתה זו מהות התביעה כולה כי אז היו מגיעים לפיתרון ביניהם) – אין מנוס אלא לדחות את טענת התובע.

...

בסופו של דבר הוא תיקן את הנייד בתשלום אולם בחר במעבדה אחרת ולא אצל הנתבעת.

התובע לא הציג לעיוני כל מסמך חשבונית או דף חשבון בנק בחודש עוקב ממנו ניתן ללמוד על כי לא זוכה בפועל בסופו של דבר.

מקום בו נראה כי זוכה אולם מנגד לא מוצגת ראיה כי לא זוכה (למשל על ידי הצלבת הנתונים עם חשבון הבנק או פירוט אשראי) ובשים לב לראיית המסמך כראיה לאמיתות תוכנה משהיא מהווה רשומה מוסדית בהתאם לסעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 – הרי שאין מנוס אלא לדחות טענתו זו. על כן, ולנוכח האמור, הנתבעת תשלם לתובע סך של 120 ₪ תוך 30 יום מהיום.

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 27729-11-13 בן סלים נ' פלאפון תיקשורת בע"מ בפני כב' הרשמת הבכירה נעמה פרס התובע: דוד בן סלים ת"ז 056153786 הנתבעת: פלאפון תיקשורת בע"מ ח"פ 511076572 פסק דין

נציג הנתבעת חידד והדגיש בדיון, כך: "פרטי העסקה ותנאיה הוסברו לקטינה. האבא שמע על העסקה מפי הבת. לתובע לא הובהר בטלפון על עסקה בסך של 300 ₪. ככל שאין עסקה הלקוח משלם 12.90 ₪ לדקת שיחה נכנסת או יוצאת מחו"ל. אנחנו ביקשנו כרטיס אשראי ולשם כך הייתה הקטינה צריכה לדבר עם אביה. ... האב עלה לקו הטלפון כדי לאשר את פרטי האשראי". הקטינה העידה בדיון כך: "לא אמרתי לאבא שלי את פרטי השיחה. לא זוכרת". דיון והכרעה דין התביעה להיתקבל בחלקה, ואנמק.

כמו כן, לאור כך שמדובר בעיסקה שבוצעה מול קטינה, אשר מן ההאזנה לשיחה הטלפונית שנערכה עימה, עולה, כי אין היא מבינה, כלל וכלל, בנושא חבילות היתקשרות לשימוש במכשיר נייד לחו"ל, אני מוצאת כי גם האמור בסעיף 3 לחוק הגנת הצרכן רלבאנטי לענייננו: 3(א) לא יעשה עוסק, כדי לקשור עסקה, דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה, או בכל דרך אחרת, שיש בו ניצול (1) חולשתו השכלית או הגופנית של הצרכן; (2) אי ידיעת השפה שבה נקשרת העסקה.

...

אני סבורה, כי הנתבעת לא יצאה ידי חובתה, עת הסבירה את פרטי העסקה ותנאיה לקטינה בלבד.

אני סבורה, כי במקרה דנן, הפרה הנתבעת את הוראות סעיפים 2(א), 4 ו-3 לחוק הגנת הצרכן, כלפי התובע.

אני סבורה, כי יש מקום להיענות לעתירות התובע, בכפוף לזקיפת אשם תורם לחובתו, בשיעור של 65%.

הודעת חדילה המדינה השתמשה בזכותה לפי סעיף 9(ב) בחוק תובענות ייצוגיות, והודיעה ביום 25.10.2011 כי חדלה מגביית מע"מ בגין "שירות שיחות call back/ "חו"ל מוזל", הניתן למנוי תושב ישראל בשהותו מחוץ לישראל, בגין שיחה שהוא מוציא ליעד בישראל", ובגין "שירות קבלת שיחה מישראל, הניתן למנוי בשהותו מחוץ לישראל". מאותה עת פירסמה המדינה הנחיות חדשות לגביית המע"מ, וכמובן אינה גובה מע"מ בגין השירותים שלעיל.

ממילא מדובר בתושבי ישראל שהם מנויים של פלאפון שיקבלו את השרות בחו"ל. לדעתי, בנסיבות השימוש בטלפון סלולארי בחו"ל, טענה זו לאו טענה: אדרבא, אותם מנויים יכולים לפעול בחו"ל באמצעות מפעיל אחר, אם גם בחוסר נוחות הנובע משינוי במספר המנוי וכד'.

הקושי בפרשנות נובע מהגדרתו השיורית של המונח "שירות" ולכן השימוש בו שונה ממשמעותו הלשונית הפשוטה.

גם בקשת האישור נגד סלקום נדחית למעט העילה היחידה של גביית מע"מ על מחיר מסרונים שנשלחו מחו"ל. עילת התביעה נגד סלקום שעניינה משלוח מסרונים מחו"ל מתקבלת: הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא לקוחות סלקום אשר שלחו מסרונים מחו"ל, שלא במסגרת חבילה שנרכשה מראש, החל מ- 13.7.2003 ועד 1.1.2011.

...

גם בקשת האישור נגד סלקום נדחית למעט העילה היחידה של גביית מע"מ על מחיר מסרונים שנשלחו מחו"ל. עילת התביעה נגד סלקום שעניינה משלוח מסרונים מחו"ל מתקבלת: הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא לקוחות סלקום אשר שלחו מסרונים מחו"ל, שלא במסגרת חבילה שנרכשה מראש, החל מ- 13.7.2003 ועד 1.1.2011.

בהתחשב בתוצאת הדיון ובכל האמור, החלטתי לחייב את המבקש דוד רזניק לשלם לפלאפון סכום של 10,000 ₪ ולמדינת ישראל – 5,000 ₪.

על כן תשלם המבקשת לסלקום 5,000 ₪, ולמדינת ישראל – 5,000 ₪.

הסדר הפשרה בסיומו של הליך הגישור, בפני המגשר, עורך הדין אופיר צברי (להלן: "המגשר"), גיבשו הצדדים הסדר פשרה, ואלו עיקריו: "קבוצת התובעים" הוגדרה בהסכם הפשרה: "מנויי פלאפון אשר קיבלו מידע שיווקי לאחר שהצטרפו לשירות של פלאפון באתר האנטרנט שלה, לרבות בעת רכישת חבילת חו"ל; מנויי פלאפון אשר קיבלו מידע שיווקי לאחר שעשו שימוש באפליקציית "פלאפון שלי"; וכן מנויים אשר קיבלו מידע שיווקי לאחר שהצטרפו לתוכנית הכוללת קבלת מידע שיווקי מפלאפון; למעט מנויים שהגישו תביעות אישיות נגד פלאפון עובר למועד הקובע".

...

תיקון לעתיד - תבוצע הפרדה בין אישור תנאי השירות, מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש לבין מתן הסכמה לקבל מידע שיווקי, כך שכל אחד יופיע בשורה נפרדת וידרוש סימון נפרד, באופן הבא: " אני מאשר כי קראתי את תנאי השירות, מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש למנוי [כאן יופיע מס' הטלפון הנייד של המנוי] _______.

אישור הסכם הפשרה אני סבורה כי הסדר הפשרה המתוקן בכפוף לתיקונים שיפורטו להלן הינו ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

מקובלת עלי המלצת הצדדים באשר לגמול למבקשת ושכר הטרחת באי כוחה.

סוף דבר 22.1.

בקשה שניה לאישור תובענה ייצוגית נגד פלאפון הוגשה ביום 13.1.2020 בת"צ 30636-01-20, על ידי אלי גרביץ (להלן: בקשת גרביץ או בקשת האישור המאוחרת), בטענה כי לקוח אינו יכול לרכוש מפלאפון חבילת תיקשורת לחו"ל, באנטרנט או באפליקציית פלאפון שעל גבי הטלפון הסלולארי שלו, מבלי לתת אישורו לקבלת פירסומות מטעם פלאפון, וכי הסכמה לקבל דברי פירסומת צריכה להיות מפורשת ומודעת מתוך יכולת בחירה, ולא בדרך של התניית שירות בשירות.

בתגובתו טוען גרביץ, כי יש לנהל את שתי התובענות במקביל, וזאת מן הטעם שבקשת הס כוללת את מי שקבל דבר פירסומת "מבלי שהסכים" וופלאפון ממשיכה לעשות כן גם לאחר שקבלה בקשות להסרה מהרשימה, בעוד שבקשת גרביץ כוללת את מי שהסכים לקבל דבר פירסומת בכתב, תוך אילוץ במסגרת שירות מכירות חבילות שימוש בחו"ל, ובנגוד להוראות הדין.

...

] לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את בקשת פלאפון ובקשת הס, באשר בקשת גרביץ המאוחרת "נבלעת" בבקשת הס המוקדמת יותר.

בקשת הס רחבה יותר וכוללת את הקבוצות בבקשת גרביץ המתייחסת בקבוצה הראשונה רק למי שהזמין מהמשיבה חבילת תקשורת לחו"ל. לאור כל האמור לעיל נמצא כי יש להורות על מחיקת בקשת גרביץ אשר "נבלעת" בתוך בקשת הס. גרביץ ישא בהוצאות ושכ"ט ב"כ פלאפון בסך כולל של 7500 ₪.