מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה נגד עסק להתקנת מערכות אזעקה לרכב

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע הוא עסק להתקנת אזעקות ומערכות מיגון אלקטרוניות (עוסק מורשה) המצוי בבעלותם של מר מרווין סליט (להלן – סליט) ומר יעקב שליט, בנו.
ביחס לעדותו של שבתאי, ראוי לציין שמדובר בעד המצוי בסכסוך עסקי עם הנתבע ואף הגיש נגדו תביעה בבית דין זה (ס"ע 49716-03-12).
את הנכויים משכרו של התובע בתקופה שלאחר מכן, סליט הסביר בכך שהתובע עשה שימוש חריג בטלפון וברכב שהועמדו לרשותו לצרכי עבודה, וזאת לצרכי עסקו הפרטי, (עמוד 19 לפרוטוקול, שורות 10-24, עוד בעיניין זה ר' גם עדות בנו, יעקב שליט, בעמוד 14 לפרוטוקול שורות 20-22).
...
בנסיבות אלה, מצאנו שדין התביעה ברכיב זה להתקבל, כך שהניכויים משכרו של התובע, המפורטים בתלושי השכר, יוחזרו לו. שי לחג - ברכיב זה נתבעו 450 ₪ בטענה כי התובע פוטר שלושה ימים לאחר ראש השנה וכי הוא זכאי לשווי השי לחג, ככל עובדי הנתבע.
כיוון שהתובע כלל לא התייחס לרכיב תביעה זה בתצהירו, למעשה לא הובאה כל ראיה בתמיכה לטיעונו זה של התובע ומשום כך דין התביעה ברכיב זה להדחות.
סוף דבר - התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. 3,097 ₪ כהפרשי תמורת הודעה מוקדמת; ב. 525 ₪ בגין חלק המעביד לדמי גמולים לפנסיה; 8,254 ₪ החזר ניכויים שלא כדין משכרו של התובע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לפני תביעה כספית נגד הנתבעים שעניינה עסקה לייבוא אישי של רכב יוקרה מארה"ב. הצדדים ועובדות שאינן שנויות במחלוקת התובע, מר עוזי כהן (להלן: "התובע"), חפץ לייבא רכב יוקרה מארה"ב מסוג מרצדס דגם ML350, שנת 2014 (להלן: "הרכב").
.". בסעיף 4 להסכם נרשם: "היועץ יציג קבלה לשביעות רצון המזמין, בגין התשלום לדילר האמריקאי". בסעיף 5 נרשם: "תנאי התשלום יהיו באופן בו לא ישולם כל תשלום, מעבר לסך של 290,000 ₪ אלא לאחר שהרכב הגיע לנמל בישראל והתקבלה דרישה לתשלום מכס. שאר התשלומים ישולמו, במידת האפשר, ישירות לידי הזכאים (היינו – לידי מכס, מסים, עמיל מכס, מתקין אזעקות ומערכות אבטחה, שמאי לחברת הביטוח וכיוצ"ב)". ( 175,000 ₪ = 290,000 ₪- 465,000 ₪ - חישוב שלי – הח"מ).
התובע קונה רכב בארה"ב ולא מעניין אותו כמה עולה הרכב וכמה עמלה מקבלים שאר האנשים המעורבים בעיסקה?? ברשות המיסים, כאשר נישאל התובע במה הוא עוסק, ענה: "ת. אני עובד בפאנל מטבחים בתור נגר.." (עדות מיום 14.07.14 עמוד 2 למעלה).
...
לפיכך נשאלת השאלה איזה נזק נגרם לתובע בכך שבסופו של דבר שילם לרשויות המכס מיסים בשווי האמיתי שהיה עליו לשלם להם? (ראה בעניין זה סעיף 23 לתצהירו של מר בן בסט).
לסיכום דין התביעה נגד שני הנתבעים להידחות.
התובע ישלם לב"כ הנתבעת 2 שכ"ט בסך של 21,060 ₪ (3,000 ₪ יותר מהתעריף המינימאלי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2014 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

הנתבעת 1 הנה חברה המאוגדת כדין בישראל ועיסוקה שיווק, התקנה ומתן שירותי תיקון ואחזקה של מערכות מיגון, גלאים ואזעקות לבתי עסק.
ככל הנראה השומר מטעם הנתבעת 3 נרדם ברכבו, הסייר והשומר לא ניכנסו למבנה, ואילו היו השומרים או מערכת האזעקה ממלאים תפקידם כנדרש הייתה נמנעת הפריצה.
התובעת טענה מנגד שהפוליסה הייתה בתוקף וכי נקבע בפסיקה כי הנחת היסוד היא שחב' הביטוח אינה נוהגת לשלם מ"רצון טוב", אלא לאחר שמצאה לנכון לעשות זאת, וכי די בכך שחברת הביטוח שילמה תגמולי ביטוח בתום לב ובמהלך העסקים הרגיל כדי להקנות לה זכות לתביעת תיחלוף, אלא אם הוכח שמדובר במירמה או קנוניה.
סבור אני שיש לדחות טענה זו, שכן הגלאי שהותקן בחדר הכספת מצוי היה בידי המבוטח, התובעת יכלה להביאו כראיה ולבדקו באמצעות מומחה, אך לא עשתה כן. כפי שאמרנו לעיל חסר ראייתי זה פועל כנגד התובעת, וספק רב את הטענה להעברת נטל הראיה יכול לרפא את החסר הראייתי.
...
אשר על כן, סבור אני שיש לדחות את התביעה כנגד הנתבעת 2.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תביעת התובעת נגד הנתבעות 1 ו-2 נדחית.
התובעת תשלם לכל אחת מהנתבעות 1 ו-2 כדלקמן: 1) את הוצאות המשפט בתוספת הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 2) שכ"ט עו"ד בסך 9,000 ₪ בתוספת הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

הנתבע נסע לכפר מושירפה ליפגוש את התובע, ובהגיעו למקום, חיכה לו התובע ברחוב המוביל אל בית המרקחת, במרחק מספיק שבו אנשים אחרים לא יבחינו בהם, התובע אותת לו, וניכנס לרכבו כדי לשוחח עמו ביחידות.
במסקנותיו, כתב המומחה כי: "עפ"י אישור ההתקנה של מערכת גילוי האש מתאריך 02/03/15, כשנה וחודשיים לפני הארוע, ממצאינו בשטח ואירועי זכרון מערכת האזעקה, מערכת האזעקה וגילוי האש ככל הנראה היו תקינות לפני הארוע, הנ"ל נותרו מחוברות לחשמל ולסוללות הגיבוי ולכן ניתן להסיק כי היו במצב תקין בימי הארוע". המומחה כתב כי לדברי התובע, ביום שבת 14/5/16, יום לפני הארוע, בסביבות השעה 21:30 סגר את בית העסק בסיומו של יום העבודה, ולא זכור לו אם דרך את מערכת האזעקה בצאתו מהעסק.
לשאלת בית המשפט האם הוא חולק על זה שביום הארוע מערכת האזעקה לא נדרכה, ניסה אולי וזה לא נקלט, אבל התוצאה היא שהמערכת לא הופעלה, האם הוא מסכים עם זה, שמבחינה עובדתית, טכנית המערכת לא הופעלה, והוא השיב כך: "אם הם אומרים שזה לא הופעל אז.. אם לפי הדוחות רואים שהמערכת לא הופעלה אז אני לא יכול להיות נגד כי הם המומחים, לא אני" (ראה: עמ' 45, שורות 15-19).
בחקירתו, נישאל התובע: "אם אנחנו מקבלים את העובדה שהמערכת לא הופעלה, מדוע בכל זאת אתה תובע את הנתבע מס' 2?", והוא השיב כך: "כי הוא היה צריך להיתקשר ולשאול מדוע המערכת לא הופעלה. כי הוא מקבל התראה שהעסק עדיין פתוח בשעה 00:00, או שאני שם או שיצאתי ולא דרכתי. אני מכיר את זה מתחום העבודה שלי כשאנחנו סוגרים בלילה את הסניף אנחנו דורכים ומחכים שהדריכה תיתקבל אצל המוקד ואז הולכים, ובמידה והדריכה לא מתקבלת מתקשרים אלינו בחזרה להכנס לסניף, לעשות דריכה ולצאת שוב פעם". שילוב של שני נתונים אלה בדבר תקינות המערכות שהתקין הנתבע בבית העסק, יחד עם סוגיית שעות הפתיחה והסגירה של בית העסק, מביאים למסקנה כי הנתבע אינו חב באחריות כלשהיא כלפי התובע בשל ארוע השריפה שארע.
...
לאור כל האמור, עתר התובע לפיצוי בסך של 700,000 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לבית העסק בהתאם לחוות דעת השמאי מטעמו, והוסיף שיש לחייב את הנתבעת בריבית מיוחדת עונשית בהתאם לסעיף 28(א) לחוק חוזה הביטוח.
בחקירתו, נשאל התובע: "אם אנחנו מקבלים את העובדה שהמערכת לא הופעלה, מדוע בכל זאת אתה תובע את הנתבע מס' 2?", והוא השיב כך: "כי הוא היה צריך להתקשר ולשאול מדוע המערכת לא הופעלה. כי הוא מקבל התראה שהעסק עדיין פתוח בשעה 00:00, או שאני שם או שיצאתי ולא דרכתי. אני מכיר את זה מתחום העבודה שלי כשאנחנו סוגרים בלילה את הסניף אנחנו דורכים ומחכים שהדריכה תתקבל אצל המוקד ואז הולכים, ובמידה והדריכה לא מתקבלת מתקשרים אלינו בחזרה להיכנס לסניף, לעשות דריכה ולצאת שוב פעם". שילוב של שני נתונים אלה בדבר תקינות המערכות שהתקין הנתבע בבית העסק, יחד עם סוגיית שעות הפתיחה והסגירה של בית העסק, מביאים למסקנה כי הנתבע אינו חב באחריות כלשהי כלפי התובע בשל אירוע השריפה שאירע.
נוכח כל האמור, יש לפטור את הנתבעת מחובתה על פי הפוליסה מלשלם לתובע כל תגמולי ביטוח בגין השריפה, ואת הנתבע מכל אחריות לאירוע משלא הוכחה כל רשלנות או מחדל מצדו.
אשר על כן, אני דוחה את התביעה, ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת מס' 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ ולנתבע מס' 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע החל לעבוד אצל הנתבעת בהתקנת מערכות, החל מחודש ינואר 2003, כנגד חשבונית מס. בשנת 2004 נחתם הסכם למתן שירותים שלפיו סיפק לנתבעת שירותים של התקנת מערכות במתח נמוך.
הפן השלילי של מבחן ההישתלבות בהתאם לראיות שהוצגו, לתובע עסק עצמאי בשם "סהר מערכות". באתר האנטרנט של העסק, נכתב כי העסק הנו: "בעלת ניסיון של 22 שנים בהתקנת מערכות מיגון באלפי בתים". התובע אישר בעדותו שהקים את העסק משנת 2001, לדבריו "שנה וחצי שנתיים לפני שהתחלתי לעבוד בנתבעת". באשר לאופי הפעילות בעסק, טען התובע בתצהירו שמרבית הפעילות היתה עם הנתבעת וכי לעיתים היו לו לקוחות אקראיים מחוץ לשעות העבודה אצל הנתבעת, בעיקר בימי שישי.
מהראיות עולה שהתובע ניהל עסק עצמאי לאורך שנים, דיווח לרשויות המס, ניכה הוצאות במסגרת העסק בסכומים ניכרים, לרבות הוצאות בגין רכבים.
מה זה מלאי? אזעקה, מצלמה, כבל, תעלות, מה שמשמש להתקנות פרטיות שהיו לי מיד פעם.
מהראיות כי במהלך שנת 2015 התובע היה מושבת למשך כחצי שנה, אולם לא חל שינוי בהכנסותיו ומכן עולה שהעסיק עובד או עובדים בתקופה זו. ועוד, בשאלון שמילא במסגרת תביעה שהגיש נגד גלובל שילד, נישאל התובע "מי החליט מהי כמות העובדים עימה אתה מגיע לצורך ביצוע העבודה?" והשיב: "אני מחליט, בהתאם למהות וגודל העבודה אשר עלי לבצע". סיכומו של דבר, הוכח שהתובע העסיק עובדים במסגרת עיסקו, לאורך השנים, בהיקפי העסקה שונים אך אין מדובר בהעסקה ספורדית כפי שטען.
...
מהראיות כי במהלך שנת 2015 התובע היה מושבת למשך כחצי שנה, אולם לא חל שינוי בהכנסותיו ומכן עולה שהעסיק עובד או עובדים בתקופה זו. ועוד, בשאלון שמילא במסגרת תביעה שהגיש נגד גלובל שילד, נשאל התובע "מי החליט מהי כמות העובדים עמה אתה מגיע לצורך ביצוע העבודה?" והשיב: "אני מחליט, בהתאם למהות וגודל העבודה אשר עלי לבצע". סיכומו של דבר, הוכח שהתובע העסיק עובדים במסגרת עיסקו, לאורך השנים, בהיקפי העסקה שונים אך אין מדובר בהעסקה ספורדית כפי שטען.
לאור כל האמור, טענת התובע לקיומם של יחסי עובד ומעסיק בינו לבין הנתבעת – נדחית.
סוף דבר תביעת התובע נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו