הנתבע נסע לכפר מושירפה ליפגוש את התובע, ובהגיעו למקום, חיכה לו התובע ברחוב המוביל אל בית המרקחת, במרחק מספיק שבו אנשים אחרים לא יבחינו בהם, התובע אותת לו, וניכנס לרכבו כדי לשוחח עמו ביחידות.
במסקנותיו, כתב המומחה כי: "עפ"י אישור ההתקנה של מערכת גילוי האש מתאריך 02/03/15, כשנה וחודשיים לפני הארוע, ממצאינו בשטח ואירועי זכרון מערכת האזעקה, מערכת האזעקה וגילוי האש ככל הנראה היו תקינות לפני הארוע, הנ"ל נותרו מחוברות לחשמל ולסוללות הגיבוי ולכן ניתן להסיק כי היו במצב תקין בימי הארוע". המומחה כתב כי לדברי התובע, ביום שבת 14/5/16, יום לפני הארוע, בסביבות השעה 21:30 סגר את בית העסק בסיומו של יום העבודה, ולא זכור לו אם דרך את מערכת האזעקה בצאתו מהעסק.
לשאלת בית המשפט האם הוא חולק על זה שביום הארוע מערכת האזעקה לא נדרכה, ניסה אולי וזה לא נקלט, אבל התוצאה היא שהמערכת לא הופעלה, האם הוא מסכים עם זה, שמבחינה עובדתית, טכנית המערכת לא הופעלה, והוא השיב כך: "אם הם אומרים שזה לא הופעל אז.. אם לפי הדוחות רואים שהמערכת לא הופעלה אז אני לא יכול להיות נגד כי הם המומחים, לא אני" (ראה: עמ' 45, שורות 15-19).
בחקירתו, נישאל התובע: "אם אנחנו מקבלים את העובדה שהמערכת לא הופעלה, מדוע בכל זאת אתה תובע את הנתבע מס' 2?", והוא השיב כך: "כי הוא היה צריך להיתקשר ולשאול מדוע המערכת לא הופעלה. כי הוא מקבל התראה שהעסק עדיין פתוח בשעה 00:00, או שאני שם או שיצאתי ולא דרכתי. אני מכיר את זה מתחום העבודה שלי כשאנחנו סוגרים בלילה את הסניף אנחנו דורכים ומחכים שהדריכה תיתקבל אצל המוקד ואז הולכים, ובמידה והדריכה לא מתקבלת מתקשרים אלינו בחזרה להכנס לסניף, לעשות דריכה ולצאת שוב פעם". שילוב של שני נתונים אלה בדבר תקינות המערכות שהתקין הנתבע בבית העסק, יחד עם סוגיית שעות הפתיחה והסגירה של בית העסק, מביאים למסקנה כי הנתבע אינו חב באחריות כלשהיא כלפי התובע בשל ארוע השריפה שארע.
...
לאור כל האמור, עתר התובע לפיצוי בסך של 700,000 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לבית העסק בהתאם לחוות דעת השמאי מטעמו, והוסיף שיש לחייב את הנתבעת בריבית מיוחדת עונשית בהתאם לסעיף 28(א) לחוק חוזה הביטוח.
בחקירתו, נשאל התובע: "אם אנחנו מקבלים את העובדה שהמערכת לא הופעלה, מדוע בכל זאת אתה תובע את הנתבע מס' 2?", והוא השיב כך: "כי הוא היה צריך להתקשר ולשאול מדוע המערכת לא הופעלה. כי הוא מקבל התראה שהעסק עדיין פתוח בשעה 00:00, או שאני שם או שיצאתי ולא דרכתי. אני מכיר את זה מתחום העבודה שלי כשאנחנו סוגרים בלילה את הסניף אנחנו דורכים ומחכים שהדריכה תתקבל אצל המוקד ואז הולכים, ובמידה והדריכה לא מתקבלת מתקשרים אלינו בחזרה להיכנס לסניף, לעשות דריכה ולצאת שוב פעם". שילוב של שני נתונים אלה בדבר תקינות המערכות שהתקין הנתבע בבית העסק, יחד עם סוגיית שעות הפתיחה והסגירה של בית העסק, מביאים למסקנה כי הנתבע אינו חב באחריות כלשהי כלפי התובע בשל אירוע השריפה שאירע.
נוכח כל האמור, יש לפטור את הנתבעת מחובתה על פי הפוליסה מלשלם לתובע כל תגמולי ביטוח בגין השריפה, ואת הנתבע מכל אחריות לאירוע משלא הוכחה כל רשלנות או מחדל מצדו.
אשר על כן, אני דוחה את התביעה, ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת מס' 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ ולנתבע מס' 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪.
