בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי תיקנה בדירה כהלכה את כל הליקויים שבאחריותה וכי בפתיחת ההליך כנגדה מבקש התובע לעשות שימוש בנתבעת כאספלנית מפני תביעה שהגישו ה"ה סופר כנגד התובע והנתבעת יחדיו שעניינה אותה רטיבות בדירתם שמקורה במרפסת הדירה ובמחדלי התובע [ת"א 27539-12-16 – להלן – "תביעת ה"ה סופר"].
כך עברו השנים ורק ביום 3.2.20, לאחר דחיית דיונים רבים על יסוד בקשות משותפות של הצדדים, וזאת בשל עיכובים ביישום חוות דעת המומחה שנגרמו בין היתר בשל הצורך לתאם בדיקות ותיקונים עם בעלי דירה 41 המצויה מעל לדירת התובע, הוציא מומחה בית המשפט חוות דעת משלימה שנראה היה כי היא מסוגלת לברכה על המוגמר, ועד ליום 19.10.20 אף המשיכו הצדדים להגיש בעקבותיה הודעות עידכון מוסכמות המציגות שתוף פעולה להשלמת יתרת התיקונים והבדיקות הנדרשות.
תקנה 21 לתקנות הישנות מורה כי "מותר לצרף בחזקת תובעים בתובענה אחת את כל הטוענים לזכות סעד – בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין – בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עיסקאות או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הגישו תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית.". תקנה 24 לתקנות הישנות מוסיפה כי "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.". לשון תקנה 24 לתקנות הישנות מתנה צירוף בעל דין להליך בכך שנוכחותו נידרשת להכרעה ביעילות ושלמות בפלוגתות המפורטות בכתב התביעה [ראו רע"א 5861-15 עריית תל אביב- יפו נ' שומוביץ ואח' (2016) ורע"א 1895-21 Verso America LLC נ' פי.איי.אי פרודקשן אדם אינבסטמנט בע"מ (2021)].
הבקשה לפיצול סעדים:
בבקשתו עתר התובע לפיצול סעדיו הן בגין "נזקים נוספים שנגרמו לתובע כתוצאה מהליקויים שבאחריות הנתבעת, לרבות בגין הפסד דמי שכירות ותשלומי ועד בית, חשמל, מים, ארנונה מיום 18.4.2019 שבו פינו השוכרים שאז את דירה 42 בגין ליקויי הרטיבות והתמשכות הבדיקות והתיקונים" והן "בגין ירידת הערך של דירה 42". בסירובה לבקשה זו הצביעה הנתבעת על כך שפיצול סעדים יינתן במשורה שכן הוא מהוה חריג לכלל שעל התובע לכלול בתביעתו את כל הסעדים המבוקשים בגין אותה עילתה תביעה, וכי יש לדחות את הבקשה מחמת שהוי שכן הבקשה הוגשה למעלה מחמש שנים לאחר הגשת כתב התביעה, שכבר כלל סעד כספי בסך 22,574 ₪ עקב ליקוי בניה נטענים שבאחריות הנתבעת.
בסעיף 24.2 לבקשה תאר ב"כ התובע כי "כתוצאה מהתמשכות הבדיקות והעבודות לתיקון הליקויים, שבוצעו על ידי הנתבעת מבלי להודות באחריותה, נאלץ התובע לתת לשוכרי דירה 42 דאז זכות לקיצור תקופת השכירות, והם עשו בה שימוש ופינו את הדירה כבר ביום 18.4.2019 ומאז דירה 42 עמדה ריקה כ"אבן שאין לה הופכין" ולתובע נגרמו לאחר הגשת כתב התביעה נזקים עצומים, לרבות הפסד דמי שכירות ותשלומי ועד בית, חשמל, מים, ארנונה וכן ירידת ערך של דירה 42 וסבל נפשי רב.". בתשובת ב"כ התובע לתגובת הנתבעת שב ותיאר הלה כיצד הבדיקות והעבודות לתיקון הליקויים לא נעשו כראוי ולא פתרו את את בעית הרטיבות, ו"כתוצאה מהתמשכות הבדיקות והעבודות לתיקון הליקויים השוכרים פינו את דירה 42 ביום 18.4.19". פרשה עובדתית קצרה זו שנתמכה באופן שיש להשתאות עליו דוקא בתצהיר של ב"כ התובע, תחת תמיכתה בתצהיר של התובע עצמו, נותרה כאזמל קהה.
...
הבקשה לפיצול סעדים:
בבקשתו עתר התובע לפיצול סעדיו הן בגין "נזקים נוספים שנגרמו לתובע כתוצאה מהליקויים שבאחריות הנתבעת, לרבות בגין הפסד דמי שכירות ותשלומי ועד בית, חשמל, מים, ארנונה מיום 18.4.2019 שבו פינו השוכרים שאז את דירה 42 בגין ליקויי הרטיבות והתמשכות הבדיקות והתיקונים" והן "בגין ירידת הערך של דירה 42". בסירובה לבקשה זו הצביעה הנתבעת על כך שפיצול סעדים יינתן במשורה שכן הוא מהווה חריג לכלל שעל התובע לכלול בתביעתו את כל הסעדים המבוקשים בגין אותה עילתה תביעה, וכי יש לדחות את הבקשה מחמת שיהוי שכן הבקשה הוגשה למעלה מחמש שנים לאחר הגשת כתב התביעה, שכבר כלל סעד כספי בסך 22,574 ₪ עקב ליקוי בניה נטענים שבאחריות הנתבעת.
מהלכה למעשה:
אני מורה על צירוף הרוכשים לתביעה.
הבקשה לפיצול סעדים נדחית.
