מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה נגד עיזבון אדם שנפטר והמשך תביעה נגד יורשיו

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

אף לאחר פטירתו של יגאל, המשיכה התובעת הן בעצמה והן באמצעות בתה, לפנות לנתבעים באמצעות אימם בדרישה לקבל דיווח אודות ההכנסות מן הנכס, העתק הסכמי השכירות ותשלום מחצית דמי השכירות ודמי הוון.
מנגד, טוענים הנתבעים כי דין התובענה להדחות על הסף מטעמים הבאים: היתיישנות ושיהוי קצוני בגין עילות תביעה שבחלקן נוגעות לתקופה שטרם פטירתו של יגאל ובחלקם האחר לאחר פטירתו של יגאל אך בטרם ניתן צו קיום צוואה; קיומם של הליכים משפטיים נוספים אשר מתנהלים בבית המשפט לעינייני מישפחה בפתח תקווה בפני כב' השופטת רבקה מקייס לעזבונו של יגאל בין ילדיו האחרים של יגאל לבין הנתבעים שלפניי; הואיל ועסקינן בתביעה כנגד עזבון מוטל על התובעת חובת הוכחה מוגברת ותמיכה בראיות משמעותיות.
אין מדובר בתקופה השלישית לתביעה כנגד העזבון אלא תביעה כנגד היורשים מול התובעת – כולם בחיים.
...
יש לקבל את התביעה הכספית בנוגע לתקופה השלישית החל מיום 12.4.2018 כדלקמן: הנתבעים ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, 50% מן הסכומים שנקבעו בהסכמי השכירות בגין שתי היחידות יחדיו (23א ו- 23ב), המפורטים גם בחוות דעת השמאי (עמ' 12-14), כאשר לסכומים אלה יוצמדו ריבית והצמדה לכל תשלום מיום התשלום על פי המועד הקבוע בהסכמי השכירות ועד היום.
הנתבעים ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, את כלל הוצאותיה בגין ניהול ההליך, כפי שהוצגו על ידי בא כוחה במסגרת הסיכומים, בסכומים הבאים: אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכר העד המתווך בסך 800 ₪, שכ"ט עו"ד בסך 45,000 ₪, והוצאות התובעת ובתה בגין התייצבותה לדיונים בסך כולל של 3,000 ₪.
ב"כ התובעת, עו"ד גד חלד, מ.ר. 12711, ממונה בזאת ככונס נכסים לטיפול בנכסים ובהשכרתם וחלוקת דמי השכירות מן הנכסים בהתאם לרישום הזכויות בפנקסי המקרקעין עד לתשלום מלוא התשלומים והסעדים המגיעים לתובעת על פי פסק דין זה. ככל ולא ישלמו הנתבעים את סכום פסק הדין בתוך 30 יום מהיום, ומבלי לגרוע מזכותה של התובעת לאכוף את פסק הדין כנגד הנתבעים, הרי שמלוא התשלומים המגיעים לתובעת על פי פסק הדין, לרבות הוצאות שיגרמו לאכיפתו, יועמדו לגביה וינוכו מחלקם של הנתבעים מקופת הכינוס, כשלכל תשלום יצורפו ריבית והצמדה עד לפירעון מלא של הסכומים האמורים לעיל, בשים לב לתשלומים העתידיים שייגבו בגין השכירות אל מול פסיקת ההוצאות כעת.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

ההליך ופסק הדין בבית הדין האיזורי טענות הצדדים בהליך בכתב התביעה שהגיש העובד בסיוע עמותת קו לעובד כנגד היורשים, מתוקף היותם "בניו של המנוח ויורשיו על פי דין וכן מעסיקיו של התובע", נטען כי במהלך כל תקופת עבודתו אצל המנוח לא שולמו לעובד זכויותיו הסוציאליות ובכלל זאת הפקדות פנסיוניות, דמי הבראה ופדיון ימי חופשה.
כן נטען כי חבותם של היורשים נובעת "אם מכוח היותם יורשים; אם מכוח היותם מעסיקים במשותף; ואם מכוח היותם מעסיקים אשר המשיכו להעסיק את התובע לאחר פטירת אביהם וערבים לחובותיו בהתאם לדין". פסק הדין בפסק הדין נקבע כי היורשים לא היו מעסיקיו של העובד, או מעסיקיו במשותף, וכי לא די במעורבות טיפולית ובהשגחה של בני מישפחה על עבודתו של מי שמטפל בקרוב נזקק כדי לקבוע כי מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד ומעסיק.
אכן, "כאשר מדובר בתביעה נגד עזבון, רובץ על התובע נטל הוכחה גבוה מזה המוטל על תובע בהליך אזרחי רגיל", מאחר שיתכן שהנפטר יכול היה להעלות טענות ולהביא ראיות שהיה בהן כדי להכשיל את התביעה (ע"א 2556/05 זלוטי נ' אינדיבי.
...
דין הטענה להידחות.
דין טענות הקיזוז להידחות.
סוף דבר הערעורים נדחים בעיקרם בכפוף לשני אלה: החיוב בגין דמי הבראה יעמוד על סכום של 17,041 ש"ח חלף האמור בפסק דינו של בית הדין האזורי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בפני תביעה חוזית, כספית על שכר טירחת עו"ד בסך 300,000 ₪ + מע"מ. כתב התביעה התובעת מפרטת בכתב התביעה כי ייצגה את מר דב הנמן ז"ל (להלן – "המנוח") במשך שנים רבות במאות הליכים, ולאחר שהמנוח הלך לעולמו נאלצת להגיש תביעה זו כנגד יורשיו.
בסיס התביעה הנו הסכם שכר טירחה עליו חתם המנוח אשר לאחר מכן היתכחש לו ולאחר שהמנוח הלך לעולמו עומדת זכות התביעה כנגד עיזבונו.
הלכה זו נשנתה בפסיקה ופורשה במספר פסקי דין כמתייחסת לכספים שנפסקו בהליך ההוצל"פ ונגבו בפועל ע"י עורך הדין, או במקרה בו שילם החייב את מלוא החוב לזוכה שאז יהיה רשאי עורך הדין להמשיך בגביית שכר הטירחה שנפסק בתיק ההוצל"פ. משכך, איפוא, גם אם נפסק בתיק ההוצל"פ שכ"ט עו"ד במהלך השנים הרי שכל עוד לא נגבו הכספים מהחייבים עומדת לתובעת זכות ערטילאית לקבלת שכר הטירחה הפסוק לאחר שהחייבים ישלמו את מלוא החוב למנוח ויוותר חוב שכר טירחה בלבד (השוו: ת"א (חיפה) 17161/04 וינשטיין ארז, עו"ד נ' גרומן שירותי דלק בע"מ (27.08.2007)).
...
סעיף 3 להסכם קובע כהאי לישנא: "מוסכם כי כל שכר טירחה שנפסק או שייפסק לחובת הנתבעים, ילדי הנמן, אם במסגרת במסגרת [כך במקור] הליכי הוצאה לפועל, ישולם לינקוביץ כמו גם כל שכר טירחה שייפסק בגין מימוש נכס או נכסים או שכ"ט כונס נכסים ישולם לינקוביץ". מעיון בהוראה זו אני סבור כי מדובר בלשון ברורה וחד משמעית.
הצדדים נתנו דעתם לשכר הטרחה לו תהא זכאית התובעת בהתחשב בנסיבות עריכת ההסכם, ועל כן ההסכם נוקט באופן מפורש בלשון: "שנפסק" או "שייפסק" בתחילתה של ההוראה ופעם נוספת בהתייחס לנאמר בסיפא, על שני חלקיה המופרדים במילה "או". אני סבור כי פירוש המונח "או" הנסמך לתיבה "שכ"ט כונס נכסים" מובנו חיבור לחלקה הראשון של הסיפא, כך שיש לקוראו שכ"ט כונס נכסים שייפסק.
לאור האמור אני דוחה רכיב תביעה זה. מכל הטעמים המפורטים לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

בע"א (מחוזי חי') 30625-01-21 עליזה סוזביץ נ' דיאנה זוהר (פורסם בנבו, 27.01.2021) (להלן – עניין סוזביץ), לאחר שבית המשפט עמד על הכלל העקרוני לפיו כאשר בעל הזכויות נפטר, ההליך חייב להתנהל נגד יורשיו לאחר שאלה קיבלו צו ירושה או צו קיום צוואה, הוא מצא לחרוג מהכלל ולהורות על המשך תביעת הפרוק נגד יורשיה המנוחה גם ללא צו ירושה.
בהקשר זה, בת"א (מחוזי מרכז) 20661-12-15 רשות מקרקעי ישראל נ' יורשי המנוח מחמוד עבד אל קאדר (פורסם בנבו, 24.07.2018), פס' 21, מציין בית המשפט את הדברים הבאים: "אומנם במות אדם עובר עזבונו ליורשיו על פי עקרון הנפילה ואולם בעלותם בשלב זה הנה ערטילאית שכן זהותם וחלקם בנכסי העזבון אינה ידועה. אלו יקבעו רק לאחר שיקבע מי הם היורשים ומה חלקם בעזבון. לפיכך אין כל טעם בהגשת התביעה כנגד היורשים על פי דין כאשר כלל לא ברור האם לבסוף יקבע כי אלה אכן יורשים את עזבון המנוחים. במקרה מעין זה לא רק שלא תהיה כל תועלת בפסק הדין שינתן, כנגד "היורשים הפוטנציאלים"  אלא גם ימצא כי בית המשפט שיחת את זמנו לשוא כאשר קבע ממצאים בסכסוך שעה שהנתבעים הנכונים כלל לא נטלו חלק בהליך (ראה בעיניין זה פסק דינו של כב' השופט ג'יוסי  בעמ"ש (מחוזי חי') 7197-09-13 ע' א' מ' ח' נ' א' ח' (2.2.2014); וכן פסק דינה של כב' השופטת פלאוט בתא"ק (מחוזי מרכז) 5717-08-07 בנק הפועלים בע"מ נ' הבי (6.10.2015)).
...
דיון אקדים ואטעים, כי לאחר עיון במכלול טענות הצדדים, אני סבור כי הטענה היחידה שיש לברר במסגרת הבקשות לסילוק על הסף, היא הטענה המשותפת לבקשת הנתבע 2 והנתבעת 3, ולפיה אין יריבות בין הצדדים, והנתבעים אינם בגדר "שותף" כל עוד לא הושלם הליך רישום הזכויות.
הרציונל המונח בבסיס עמדה זו הוא בקיומו של חשש שמא בסופו של דבר יתברר כי התביעה התנהלה נגד חלק מהיורשים או נגד "יורשים" שאינם יורשים כדין.
סוף דבר אשר על כן, ומהטעמים האמורים לעיל, לא מצאתי, בשלב זה, להורות על מחיקת התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

רקע: מר שאול לניאדו ז"ל (להלן: "המנוח"), ירש מהוריו, יחד עם אחיו ואחיותיו (התובעים/הנתבעים שכנגד) (להלן: "האחים"), דירת מגורים בבית משותף ברחוב הכלניות בטירת הכרמל (להלן: "הדירה").
לאחר פטירתו של המנוח, בשנת 2018, הגישו האחים תביעה נגד עזבון המנוח ונגד הנתבעת/התובעת שכנגד, לתשלום דמי שימוש ראויים בגין השמוש שעשה המנוח בדירה ממועד פטירתה של האם ביום 11.10.1999 ועד למועד פטירתו של המנוח ביום 21.5.18 (ת.א. 33041-10-18) (להלן: "התביעה לתשלום דמי שימוש").
התובעת תודיע, בתוך 30 יום מהיום, אם היא עומדת על המשך בירור תביעתה.
...
אני מקבל לפיכך את טענת האחים כי קמה להם טענת קיזוז, אשר לא התיישנה, וכי הם זכאים לקזז מהתביעה שכנגד את דמי השימוש שהיה על המנוח לשלם בגין השימוש שעשה בדירה מחודש 10/1999 ועד חודש 9/2011.
סוף דבר על יסוד כל המפורט לעיל, התוצאה היא שעומדת לאחים זכות הקיזוז מול התביעה שכנגד.
אני מחייב את התובעת שכנגד בהוצאות האחים (הנתבעים שכנגד) בסך 2,500 ₪ בלבד, אשר ישולמו לנתבעים שכנגד באמצעות בא כוחם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו