תביעה נגד עורך מקומון בגין הוצאת לשון הרע

על רקע הפירסום הגיש המשיב בבית משפט השלום בכפר סבא תביעה כנגד המבקש וכנגד העתון לתשלום פיצוי בסך של 200,000 ₪, בשל הוצאת לשון הרע.

עוד טען המשיב כי הפירסום השפיל אותו בעיני ציבור רחב של קוראי המקומון, אשר לו 66,000 קוראים, וזאת במטרה לעשותו לבוז, שנאה ולעג ולהוביל לבידודו, וזאת בציירו את המשיב כ"תפוח רקוב שצריך לסלק אותו מהעבודה".

כן נטען כי אין מדובר בתשלום שכר או פצויי פיטורים המהוים מקור פרנסה או הכנסה קיומית, ומכל מקום המשיב הצהיר שבכוונתו לתרום את הפצוי, ככל שיזכה בו. עוד צוין כי המבקש הנו עורך דין עצמאי ודוקטורנט למשפטים המסוגל לשאת בסכום הפסוק ואין כל חשש מקשיי גבייה ממנו ככל שידחה העירעור.

...

להשלמת התמונה יצוין כי בסמוך לאחר פיטוריו, הגיש המבקש תביעה לבית הדין האזורי, אשר סולקה בסופו של דבר, בהסכמת הצדדים (עב' 352612/98).

נוכח האמור, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש ומצדיק עיכוב ביצוע פסק הדין.

משאלה פני הדברים, דין הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין להידחות, וזאת בלא צורך להידרש לסוגיית סיכויי הערעור.

5129371סוף דבר - הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

נשאלת השאלה האם יש בפירסום משום הוצאת דיבתו של נריז'ני? לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי עלי להשיב על שאלה זו בחיוב לגבי חלק מהפרסומים.

נריז'ני בכתב תביעתו טען כי ההודעות שפורסמו במקומון והוציא את דיבתו כללו התבטאויות חריפות כנגדו ובין היתר נטען בהן כי הוא "מגעיל, שתיין, סופר קשקשן, בן אדם אנטישמי ועו"ד (כך ממש הטעות במקור – א.כ.)" (סעיפים 5+6 לכתב התביעה).

            "במסגרת פרשנות ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע ויישומן בכל מקרה לגופו, עשויה מלאכת האיזון השיפוטית להיות מושפעת, בין היתר, מן השאלות הבאות: עד כמה עוסק הפירסום בדמות ציבורית ובקשר לנושא המעורר עניין צבורי, מהי התועלת הציבורית שבפרסום, עד כמה הפירסום ברבים תוך פגיעה בשמו הטוב של הנפגע היו רלוואנטיים ונחוצים להשגת התועלת הציבורית, והאם התועלת שבפרסום גוברת על הנזק הצפוי לשמו הטוב של הנפגע (ראו: ר' גביזון, "איסור פירסום הפוגע בפרטיות - הזכות לפרטיות וזכות הציבור לדעת" זכויות אזרח בישראל- קובץ מאמרים לכבוד חיים ה' כהן (תשמ"ב, ר' גביזון עורכת) 204-219).

חזוק לקביעה זו אני מוצא בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בע"א 13-10 שמעון גפסו נ' רונן פלוט (פורסם בנבו) ניתן ב-13.9.10, אשר דן אף הוא במערכת הבחירות בעיר נצרת עילית בשנת 2008 שבה התמודדו הנתבע מס' 2 והמועמד רונן פלוט ושם נתבע הנתבע מס' 2 ואחרים בתביעת לשון הרע בגין פירסום שהופיע במקומון (הנתבעת 1 בתביעה דנן) ואשר היה בו משום לשון הרע כנגד מר רונן פלוט.

...

במכלול נסיבות העניין ועל רקע המפורט לעיל, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע פיצוי בסך של 45,000 ₪ .

סוף דבר בשים לב לאמור כנ"ל, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 45,000 ₪.

בנוסף אני מחייב את הנתבעים לשאת בשכר טרח עו"ד בסך של 18,000 ₪ והוצאות משפט בסך של 5,000 ₪.

הנתבעת 1 הנה עורכת ראשית במקומון "ידיעות ראשון" (להלן- "העתון"); הנתבע 2 גם הוא עורך העתון; הנתבע 3 הנו כתב בעתון ומי שכתב את הכתבה נשוא תביעה זו; הנתבעת 4 היא המו"ל של העתון.

טענות הצדדים: התובע הגיש לבית המשפט נגד הנתבעים תביעה כספית על הסך 100,462 ₪ לפי ראשי נזק כדלקמן: פיצוי בגין פגיעה בפרטיותו בסך 50,000 ₪, פיצויים בגין לשון הרע בסך 50,000 ₪ והוצאות מכתב התראה בסך 462 ₪.

מאחר שמדובר במי שמתנדב באגף התנועה של המישטרה ולאור העובדה שנדרשה היתערבות של שוטרים על מנת להוציא את פרטיו, סבר שמדובר בידיעה הראויה לדווח וסיקור עתונאי וכי יש בה עניין צבורי רב. בנוסף הפירסום הוא נכון ואין בו כל לשון הרע או פגיעה בפרטיות התובע.

" הפירסום אכן עשוי להוות לשון הרע שכן מדובר בכתבה מודפסת מלווה בתצלום, אשר הופצה במקומון.

...

בכתב ההגנה טענו הנתבעים שיש לדחות את התביעה כנגדם מכיוון שהידיעה עסקה בתובע, בשל היותו מתנדב באגף התנועה של המשטרה וסירובו למסור פרטים לפקחית העירייה, בשל נסיבות אלו היה לציבור עניין בכך.

לאור כל האמור אני סבור כי חלה בעניינו הגנת סעיף 18(2)(ה) לחוק הגנת הפרטיות.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובע כנגד הנתבעים.

לאור כל האמור לעיל, עלך התובע לשלם לנתבעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: 1) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 2) שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

לפני תביעה בעילה של לשון הרע בגין פרסומים במקומון בפתח תקווה בקשר עם התובע, עורך דין במקצועו.

ביום 27.7.11 פורסמה הכתבה הראשונה במקומון תחת הכותרת הראשית: "מיתב נגד מיתב" וכותרת המשנה: "יאח"ה חוקרת תלונות חמורות בגין הוצאת כספים במירמה, שהוגשו כנגד יועץ משפטי לשעבר של תאגיד המים והביוב העירוני מיתב, וכנגד חבר בדירקטוריון התאגיד. מגיש התלונות: מנכ"ל התאגיד". בגוף הכתבה נכתב, בין היתר: "היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) חוקרת בימים אלה תלונות שהוגשו לאחרונה כנגד שני בכירים, הקשורים לתאגיד המים והביוב העירוני מיתב.

ביום 16.11.11 פורסמה הכתבה השנייה במקומון תחת הכותרת "מיתב תבע את מיתב" וכותרת המשנה: "תאגיד המים והביוב העירוני מיתב הגיש תביעה כנגד יו"ר הדירקטוריון המכהן וכנגד יועצו המשפטי לשעבר. השניים נדרשים להשיב כספי נאמנות בגובה כ- 400 אלף שקל, שהוצאו לכאורה בחוסר סמכות". כן נכתב בגוף הכתבה השנייה: "לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה בשבוע שעבר תביעה להשבת כספי נאמנות בסכום נאמד בכ- 400 אלף שקל.

אשר לתביעה שבכותרת (ורק בעיניינו של מילוא) קבע הבורר בסעיף 123 לפסק הבוררות: "מה שנאמר לעיל לגבי אותו חלק של תביעת לינצר נגד עברון שעסק בפרסומי לשון הרע, נכון גם כאן. הפירסום שבו מדובר, בין שהוא לשון הרע ובין שלא, ובין שחלה עליו אינו מההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע (ככל שבלשון הרע מדובר) אינו אלא אחד המעשים שעליהם מבוססת התביעה בגין הפגיעה במוניטין שגם בה היה מילוא אחד הנתבעים. תביעה זו התקבלה (אף שבחלקה הקטן מבחינת סכומה ואף שמילוא עצמו לא חויב לשלם בגינה דבר נוכח הגיבוי המלא שקבל ממילא), ולא ניתן לפסוק בגין מעשה שהיה חלק מעילתה גם פיצוי נוסף "ללא הוכחת נזק". היא נדחית לפיכך מטעם זה, ומבלי להדרש לכל שאר השאלות שהיא מעוררת".

...

אשר לתביעה שבכותרת (ורק בעניינו של מילוא) קבע הבורר בסעיף 123 לפסק הבוררות: "מה שנאמר לעיל לגבי אותו חלק של תביעת לינצר נגד עברון שעסק בפרסומי לשון הרע, נכון גם כאן. הפרסום שבו מדובר, בין שהוא לשון הרע ובין שלא, ובין שחלה עליו אינו מההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע (ככל שבלשון הרע מדובר) אינו אלא אחד המעשים שעליהם מבוססת התביעה בגין הפגיעה במוניטין שגם בה היה מילוא אחד הנתבעים. תביעה זו התקבלה (אף שבחלקה הקטן מבחינת סכומה ואף שמילוא עצמו לא חויב לשלם בגינה דבר נוכח הגיבוי המלא שקיבל ממילא), ולא ניתן לפסוק בגין מעשה שהיה חלק מעילתה גם פיצוי נוסף "ללא הוכחת נזק". היא נדחית לפיכך מטעם זה, ומבלי להידרש לכל שאר השאלות שהיא מעוררת".

פסיקתא לאור כל האמור לעיל, נדחית התביעה נגד הנתבעים 2 ו- 3.

התובע ישלם לנתבעים 2 ו- 3 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

הוא הדין גם לגבי הטענה, כי משנמחקה התביעה נגד מערכת העתון, הרי שעל בית המשפט לדחות את התביעה נגד הנתבע, זאת גם לאור טענת הנתבע, כי הכתבה שהנתבע הכין והעביר לעורך המקומון, נערכה מחדש על ידי האחרון ופורסמה לאחר מכן.

האם בכל זאת ניתן לקבוע כי יש בפירסום משום הוצאת לשון הרע נגד התובעים? חופש הביטוי – זכותו של נבחר ציבור ששמו הטוב לא ייפגע זכותו של אדם לשמו הטוב, הינה זכות המוכרת בשיטתנו המשפטית מימים ימימה.

מחיקת התביעה נגד המקומון האם יש מקום לפטור את הנתבע מקום שבו נמחקה התביעה נגד המקומון? הנתבע טוען, כי הפטרת העתון מאחריות מחייבת גם את הפטרתו וזאת מכוח סעיף 55(ג) לחוק החוזים (חלק כללי), תלש"ג-1973, שחל גם על תביעה לפי חוק איסור לשון הרע וזאת מכוח סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע.

...

מן המקובץ לעיל, מתקבלת המסקנה כי אין לראות בפרסום נשוא התביעה כהוצאת לשון הרע נגד התובעים.

המסקנה המתבקשת היא, שמחיקת התביעה כנגד המקומון אינה מביאה למחיקת התביעה כנגד הנתבע.

סיכום לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.