תביעה נגד סוכנות נסיעות בגין שירות לקוי

תביעה שהגיש רוכש חבילת נופש נגד סוכן הנסיעות, אשר הגיש הודעה לצד שלישי נגד הספק.

כתב התביעה בכתב התביעה פורטה המסכת העובדתית הבאה: התובע רכש מהנתבע - סוכן נסיעות שעוסק במתן שירותי תיירות - חבילת נופש לזוג עם שני ילדים, הכוללת כרטיסי טיסה ובית מלון לשישה ימים בתאריכים 17.4.2017 - 22.4.2017 בעיר מרמריס בטורקיה.

האחריות לתנאי החבילה הוא של הספק בלבד ואין לסוכנות אחריות על שינויים וליקויים שנובעים מרשלנות או מחדל של הספק.

...

התוצאה לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

הנני מחייב את התובע לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

משנדחתה התביעה העיקרית, הנני מורה על מחיקת ההודעה לצד השלישי ללא צו בהוצאות.

תביעות נגד סוכנויות נסיעות, דוגמאת הנתבעת, הפכו דרך של שגרה (רענן בר טוביה נ' רגו'אן נסיעות בע"מ, [פורסם בנבו] פ"מ תשס"א (1)).

בפסק הדין המנחה של בית הדין לחוזים אחידים, ח"א (חוזים אחידים) 804/07 דיזנהויז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ [פורסם בנבו] (13.10.2009) (להלן – "עניין דיזנהויז") - נקבע מערך הזכויות והחובות בין הלקוח-המזמין לבין סוכן נסיעות הנמצא בתווך בין המזמין לבין ספק השרות, כדלקמן: "[... הקונסטרוקציה המשפטית הנראית הולמת את מרבית המצבים היא של חוזה לטובת אדם שלישי, על פיו ספק השירותים מחוייב הן כלפי סוכנות הנסיעות (שהתחייבה לשלם לו) והן כלפי הלקוח (שהמבקשת הורתה לספק להעניק לו את השרות) במתן השרות, כנגד ההיתחייבות שהמבקשת נטלה כלפיו. במקרים מסויימים, ניתן להניח כי מדובר בהמחאת הזכות לקבלת השרות ללקוח (כך, למשל, כשהזכות מגולמת במסמך למוכ"ז, כגון כשמדובר בכרטיס להופעה). מכל מקום, אף לעניין זה אין לומר כי המבקשת יוצאת מהתמונה מרגע שהיא יוצרת את החבות המשפטית של ספק השרות כלפי הלקוח, אלא רק שבכך היא מממשת חבות מרכזית שלה על פי הסכם ההזמנה. המהלך השני בבצוע ההזמנה הוא מתן השרות ללקוח על ידי ספק השרות. בשלב זה תפקידה של המבקשת הוא אומנם משני, אולם לא חסר נפקות משפטית. מחויבויותיה הן בעיקר בהעברת מידע ללקוח מספק השירותים, ובטיפול בתלונות שיש ללקוח אל מול ספק השירותים. ודוק, היתחייבותה המשפטית של המבקשת היא להקנות ללקוח זכות משפטית לקבלת השרות מספק השירותים, ולהבטיח כי שירות כזה אכן יינתן. אין היא נוטלת על עצמה אחריות לאיכותו של השרות האמור, ואף לא לליקויים העלולים ליפול בו (למעט כאלה בהם ניתן לייחס לה אשם)" (שם, בפיסקה 18(ג)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות וכן שמעתי את הצדדים, סבורני כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

לצד זה, לא ניתן להסיר אחריות מהנתבעת, וסבורני כי על הנתבעת, היה לציין בפרטי ההזמנה, כי יכול שיהיו שינויים באופי פעילות המלון כמו גם העסקים באזור, ועל מזמין הנופש לקחת זו בחשבון.

יתר עתירות התובעים נדחות.

מהי אחריותה של סוכנות נסיעות לניזקי לקוח בגין אי קבלת מידע וטפול באשר לבקשה שהגיש באמצעותה למתן אשרת כניסה למדינת היעד שאליה ביקש הלקוח לנסוע? זו השאלה העומדת על הפרק במסגרת פסק דין זה. טענות הצדדים בתמצית התובעים הגישו לבית המשפט לתביעות קטנות תביעה כספית על סך של 33,800 ₪ כנגד הנתבעים, בעילה לנזקים שנגרמו להם כתוצאה מביטול חופשתם המתוכננת לדובאי שבאיחוד האמירויות, ולנוכח אי קבלת אשרת כניסה למדינת היעד עד למועד הטיסה המתוכננת.

בין שירותים אלו מוגדרים בסעיף קטן (4) "טפול בהשגת אשרות כניסה, שהייה או יציאה לצורכי סיור או נסיעה כאמור" ובסעיף (5) "מתן ייעוץ מקצועי בכל עניין כאמור בפסקות (1) עד (4)". צריך להבהיר, כי שאלת הגדרתה של סוכנות נסיעות עלתה אך ביחס לנתבעת 3, שכן, אין מחלוקת כי הנתבעות 1 ו-2 משמשות כסוכנות נסיעות המעניקות שירותים מאלו המוגדרים בסעיפי המשנה של סעיף 1 לחוק, שהרי מהן הוזמנו כרטיסי הטיסה ושרותי הלינה בבית מלון.

והשניה, כי הנתבעת 3 הנה בגדר סוכנות נסיעות שלא זו בלבד שטיפלה בהשגת אשרת הכניסה לצורכי הנסיעה של התובעים לדובאיי, אלא אף מעניקה ייעוץ מקצועי וסיוע ללקוחותיה בעיניין זה, ומשכך, אלו רכשו ממנה חבילת תיור כהגדרתה בתקנות, ומכוחה חבה היא בחובה לגלות מידע בכתב לתובעים, בכל הנוגע לשירותים שנרכשו ממנה, כנדרש בתקנה 2 לתקנות.

טענותיו כי הנו לקוי שמיעה, לא דובר השפה האנגלית ולא ביצע חופשה לבד מעולם, אינם טענות ממין העניין שכן היה עליו לקחתם בחשבון סיכוניו במידה שאשרת הכניסה של יתר חבריו התובעים תידחה מטעמים כלשהם.

...

האמור לעיל אך מחזק ומאשש את המסקנה כי התובעים הם לקוחותיה של הנתבעת 3 והיא זו שחבה כלפיהם בחובות שהתחייבה בהם כלפיהם ובהתאם לדין.

אלא שכאמור לעיל, לתובע 1 ניתן זיכוי מחברת האשראי בגין הוצאותיו אלו, ומכאן שזה לא ניזוק כטענתו שלו, ואילו לנתבע 2 לא ניתן זיכוי זה בסופו של דבר.

סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה כנגד הנתבעות 1 ו-2 נדחית, ואילו כנגד הנתבעת 3 מתקבלת בחלקה.

.2 אדריאן מרכוס פסק דין – נגד הנתבע 2 לפני בית המשפט שתי תביעות שהדיון בהן אוחד.

הנתבע 2 מר אדריאן מרכוס (להלן: "מרכוס" או "הנתבע 2") הנו סוכן נסיעות, המתנהל תחת שם מסחרי "אדריאן מ. שירותי תיירות ונסיעות". ביום 16.1.17 הנתבעים הגיעו בינם לבין עצמם להסכם לשיתוף פעולה.

באותו פסק דין נקבע ביחס לנתבע 2 כלהלן: "עם זאת, סבורה אני שהתנהלות הנתבע 1 (מרכוס – י.ר) מול הנתבעת 2 (לסקוב – י.ר.) הייתה לקויה מיסודה, ואין להתפלא שאופן ההתנהלות איפשר לנתבעת 2 לפעול כפי שפעלה ולמעשה לרמות אותו ואת התובע. הנתבע 1 הסביר, שמשרדו היוה "מיסלקה או בנק מאגר כסף של גב' לריסה" (עמ' 3 שורות 9-10), ושלא בהכרח היה קשר בין חיוב שבוצע לבין הזמנה שבוצעה ובלשונו - "כאשר בא לה כרטיס מסוים הוא לא קשור לאיש שבעדו היא משלמת על אותו כרטיס... נותנים כרטיס אשראי היא משתמשת בכרטיס האשראי ואומרת תחייב ככה וככה כסף" (שורות 12-13).

...

דין התביעה להתקבל באופן חלקי.

תוצאה אני מורה לנתבע 2 לשלם לתובע 1 את הסכומים הבאים: 20,237 ₪.

אני מורה לנתבע 2 לשלם לתובע 2 את הסכומים הבאים: 32,052 ₪.

רקע עובדתי בין התובעת, מפעילה סוכנות נסיעות, לבין הנתבעת 2 (להלן:"הנתבעת"), באמצעות הנתבע 1 (להלן גם:"הנתבע"), נחתם בחודש נובמבר 2015, הסכם לפיתוח אתר אינטרנט לתובעת (להלן: "ההסכם").

החל מחודש אוגוסט 2017, שילמה התובעת תשלום חודשי בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ, בגין שרותי פיתוח נוספים, זאת בנוסף לתשלום חודשי בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, בגין שירותי תיחזוקה וסה"כ 30,000 ₪ לחודש.

ביום 16.1.2018, פנתה התובעת לנתבעים 1 ו-2, באמצעות בא כוחה, במכתב התראה, במסגרתו נטען, כי התובעת שילמה לנתבעים סכומים העולים על המוסכם, "האתר אמנם פעיל באופן חלקי, אך קיימים ליקויים ותקלות בפעילותו". נטען, כי הודעת הנתבעים על כוונתם לסיים את היתחייבותם לתחזוקת האתר, חרף הליקויים בפעילותו, יוצרת תחושה שמדובר בניסיון להלך אימים על התובעת, מתוך כוונה לקבל כספים שהנתבעים אינם זכאים להם.

בכל הנוגע לעילת התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-3, טוענת התובעת, כי איש הקשר היחיד מטעם הנתבעים, היה הנתבע 1- שהיה הרוח החיה מטעם הנתבעים ובהתאם להנחיותיו הועברו הכספים לחשבון הנתבעת.

...

אלא שטענה זו של התובעת כנגד הנתבע 3, נזנחה בסיכומים ואין להידרש לה ומכאן שדין התביעה כנגד הנתבע 3 להידחות.

סוף דבר התביעה כנגד הנתבעת מתקבלת בחלקה.

התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-3, נדחית.