תביעה נגד סוכן ביטוח בגין הצהרת בריאות כוזבת

לאור טענות התובעת לזיוף חתימתה על טופס אישור התנאים ולהבטחות סוכנת הביטוח, הגישה הנתבעת כאמור הודעה לצד שלישי כנגד סוכנת הביטוח במסגרתה עתרה לשיפויה ככל שיוכחו טענות התובעת בהקשר זה. הצד השלישי טענה במסגרת הגנתה, כי הובהר לתובעים על ידה כי הפוליסה לא תכסה תרופות לטפול בסרטן השד וכי לא ניתן יהיה לקבל את התובעת לביטוח אצל הנתבעת ו/או אצל כל מבטח סביר ללא החרגה זו. הוכחש כי הצד השלישי חתמה בשם התובעים או מי מהם על טופס אישור התנאים.

ודוק: על התובעת היה להוכיח שלא רק חתימתה זויפה כטענתה אלא גם שהחתימה זויפה על ידי הצד השלישי תוך כוונה לבצע עבירה פלילית על מנת להוציא פוליסה כוזבת.

לאחר שהתרשמתי מגב' גרבר בעדותה ולאור האמור לעיל איני סבורה, כי הטענה שגב' גרבר פעלה בנגוד לנוהג הקיים אצלה ובחרה על דעתה לזייף את חתימות התובעת ובעלה רק על מנת להפיק את הפוליסה מושא התביעה כשמדובר בסוכנת ביטוח ותיקה מאוד ללא מקרים ידועים של זיוף ולסכן בכך את קשרי העבודה שלה עם הנתבעת, אינה נראית לי סבירה.

הלכה היא כי יש בפעולות זיוף ומרמה שביצע סוכן ביטוח משום חריגה חמורה מהרשאת חברת הביטוח, ולפיכך אין לחייבה בגין מעשים אלה והיא אינה נושאת באחריות שילוחית לפעולות אלו (ראו רע"א 7662/00 כנעאן מחמוד נ' הסנה חברה לביטוח, (27.6.2002); ע"א 1286/90 בנק הפועלים בע"מ נ' ורד הלבשה ואח', פ"ד מח(5) 799).

טופס אישור התנאים אין מחלוקת כי לאחר שהתקבלו אצלה הצעת הביטוח, הצהרת הבריאות והשאלונים חתומים על ידי התובעת ובעלה, הועברו אלה למחלקת החיתום של הנתבעת ובעקבות החלטתה, נשלח אל התובעים, לחתימתם, טופס אישור פרטים בו צוינה הסכמת הנתבעת לקבלת התובעת ובעלה לביטוח בכפוף להחרגות בכיסוי "תרופות מיוחדות", כאשר ביחס לתובעת הוחרג כסוי תרופות לטפול בסרטן השד ואוסטאופורוזיס.

...

לסיכום, לא עולה מהקלטת או מכל ראייה אחרת שניתנה הבטחה כלשהיא על ידי גב' גרבר בזמנים הרלבנטיים להנפקת הפוליסה.

סוף דבר לאור מכלול הראיות מצאתי לדחות את התביעה.

לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה.

התובענה הוגשה כנגד מר רונן חכמון, סוכן ביטוח אשר נטען שבאמצעותו בוטח רכב התובעים אצל הנתבעת 2 (להלן: חכמון או הסוכן), שלמה חברה לביטוח בע"מ (להלן: המבטחת או שלמה), וכנגד שלמה.

לטענת הסוכן, דחיית דרישת התובעים לקבלת תגמולי ביטוח בשל הארוע אינה כדין, ובנגוד לתנאי הפוליסה.

שלמה ציינה, כי המידע שנימסר לה, על אודות העבר הבטוחי, על ידי הסוכן – הוא מידע כוזב.

כך, בשיחת ניר עם חכמון, מציין ניר כי העברת הבעלות נעשתה לבקשת חכמון, תוך שחכמון מאשר זאת ומציין, כי הסיבה לכך: "העברנו בעלות על הפוליסה בכוונה כי העבר שלך לא מזהיר" (עמוד 1, שיחה 10.32.12, שורות 20-23), ובהמשך: "... אז עשינו מצב שאם תעביר את הבעלות על גורם שני, שאין לו עבר בטוחי כמו ברכה, נוכל לקבל אותך תחת הצהרה שאף פעם לא היו לך תביעות... ראשון, לא משנה, עשיתי את זה. השגנו לך כסוי" (שם, עמוד 2, שורות 10-13).

הגם שייתכן שבמקרים מסוימים פגיעה זו לגיטימית ואף רצויה, הרי ששעה שנימסר מידע לחברת הביטוח – אין לידרוש ממנה לבדוק מידע זה, תוך חקירה והתחקות אחר המבוטח, במיוחד כאשר מדובר על מידע "קשה" שהוא בידיעה ברורה וחד משמעית של המבוטח (בנגוד, למשל, למידע "רך" אשר דורש הסקת מסקנות של המבוטח, כגון מצב בריאותו האמיתי בהנתן נתונים רפואיים כלשהם.

...

משכך, סברו התובעים, לא יכולה עתה שלמה להיבנות מאותו "עבר ביטוחי". בחינת טענות אלה, לצד הראיות המונחות לפני בית המשפט, מביאה למסקנה, כי דינן להידחות.

בהינתן שכך, יש לקבל את תביעת כלל.

סיכום ומסקנות תא"מ 66314-09-19 נוכח האמור, תביעת התובעים, משפחת נעים, כנגד שלמה – נדחית.

תא"מ 19458-07-19 תביעת כלל מתקבלת כנגד ברכה נעים, ונדחית כנגד שלמה.

רק ביום 24.11.16, לאחר שהסתיים ההליך המשפטי הקודם, הועבר לחשבונו סכום של 40,493 ₪ בגין פצויי פיטורים חלקיים, תוך הבהרה כי יתרת הכספים הנותרת בחברת הביטוח, תשולם לאחר שיחתום על הצהרה בטופס 161א', שהוכן עבורו ע"י הנתבעים, ובו מועד כוזב של סיום יחסי העבודה, המתייחס לתקופה מוקדמת הרבה יותר מאשר המועד האמיתי.

כאשר ארע לו הארוע הבטוחי, גילה כי לא קיים ביטוח בגין אובדן כושר עבודה, וכי אין בידו פוליסה ברת תוקף בסוגיית אובדן כושר עבודה, שכן זו סולקה בשל מחדליהם של הנתבעים לפני הארוע התאונתי.

טענות הנתבעת הנתבעים הקדימו וטענו, כי יש לסלק את התביעה כולה, ולמצער, כנגד ליאור, על הסף, וזאת מהטעמים הבאים: לא הוגשה חוות דעת רפואית ולא ברור על סמך מה טוען אריאל כי כושר עבודתו נפגע; אריאל אינו מיפרט מה הנזק הרפואי שניגרם לו, האם נשארה לו נכות ומהו שיעורה, ככל שהיא קיימת; אריאל לא הצביע על קשר סיבתי בין הארוע התאונתי לבין עבודתו; אריאל קיבל אישור לעבוד מרופא תעסוקתי אך החליט שלא לשוב לעבודה וכן, אריאל ביקש להפעיל פוליסה בחברת הראל, בה כלל אין סעיף של אובדן כושר עבודה, ולכן, הדיון מתייתר מאליו.

ראו בעיניין זה עדותו של ליאור: "שאמיר חתם על הזה עם הרואה חשבון, עם הסוכן ביטוח והוא חתם והוא החתים לו את זה, אני החזרתי לו, הוא נתן לי את זה, הכל היה אצלי במשרד. כל הטפסים האלה. כשאריאל הגיע למשרד בימי רביעי וחמישי שהוא היה מגיע ועולה לצפון, הוא היה קודם מגיע למשרד ואחרי זה עולה לצפון, נתתי לו את הטפסים" (עמ' 81 לפרוטוקול מול שורות 25-29).

...

בע"ע 35231-02-18 יד שירותי ייעוץ וליווי חברות בע"מ ואח' נ' אלעד סטפנסקי (17.3.22), פסק בית הדין הארצי לעבודה, כי במסגרת שיקולי הצדק עשויים להתקיים מקרים בהם ימצא בית הדין לנכון לעשות שימוש חלקי בסמכות הרמת המסך, ואולם, "הרמת מסך – מלאה או חלקית – אינה ענין טכני, אלא היא פרי הפעלת שיקול דעת פרטני, ואין מקום לצאת מנקודת מוצא גורפת בדבר עילות המצדיקות או שאינן מצדיקות זאת". במקרה שהובא בפני בית הדין האיזורי, הוא הורה הרמת מסך ההתאגדות באופן חלקי ביחס לחוב הנובע מאי העברת הניכויים וההפקדות לגמל ולפיצויים ביחס לשתי תקופות העסקה ונימק זאת בכך שבתקופת ההעסקה השניה החברה ניכתה משכרו של העובד את חלקו כביכול בדמי הגמולים אך לא העבירה את אלה לקופת הגמל.

אחרית דבר התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת בחלקה ואני מחייב אותה לשלם לתובע את הסכומים הבאים: (1) בגין השלמת פיצויי פיטורים – 28,690 ₪; (2) בגין פיטורים ללא שימוע – 4,000 ₪; (3) בגין הודעה מוקדמת – 9,614 ₪ טענות הקיזוז שהעלו הנתבעים נדחות, באשר אריאל תבע בגין רכיבים שהוחרגו בהסכם הפשרה, ולא כפי שנטען בסעיף 103 לכתב ההגנה.

כמו כן, בהיעדר ראיה כלשהי שתתמוך בטענת הקיזוז שהועלתה בסעיף 104 לכתב ההגנה, גם טענת קיזוז זו נדחית.

התביעה כנגד הנתבע 2 – נדחית.

מדובר בנאשם שעבד כסוכן משנה בסוכנות ביטוח, הציג בפני המתלונן מצג כוזב כאילו ביטח את רכבו, נטל ממנו שיקים דחויים בסך כולל של 2,400 ₪, הציג בפניו תעודת ביטוח הנושאת חתימה מזויפת של בנק הדואר.

בנגוד לנטען לא מדובר במעשים שנושאים אופי אזרחי, אלא במנגנון מרמתי מובהק, מלווה בתכנון וזדון, כשהנאשמת פועלת בשתי חזיתות, האחת מול אבי הפעוטות, כשהיא מקבלת ממנו המחאות ומבקשת ממנו להותיר אותן "פתוחות", כשהיא יודעת שרק ככה היא תוכל להמשיך ו"לגלגל" אותן הלאה להרטמן בעל הצ'יינג; ובחזית השנייה פעלה מול הרטמן, היא הציגה בפניו מצג כוזב כאילו היא רשאית לנכות את ההמחאות, וקיבלה ממנו, כנגדן, כסף מזומן.

עוד הוא מציין, כי בגלל מצבו הבריאותי הוא לא יכל להתייצב לדיון בבית משפט ולכן שלח את ההצהרה.

פיצוי למתלוננים – הנאשמת תשלם פיצוי בסך של - 24,000 ₪ לעד תביעה מס' 1, ופצוי בסך של - 18,000 ₪ לעד תביעה מס' 2.

...

מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג (ב) לחוק העונשין): בנסיבות העניין, בהינתן מכלול השיקולים אני קובע מתחם עונש הולם שנע בין 4 ל-12 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים, מאסר מותנה קנס ופיצוי למתלוננים.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בעבודות שירות.

עוד טען הנתבע כי כל מערכת היחסים העסקת שבינו לבין התובע ארעה בשטחים, וכן שטר החוב נשוא התביעה הנו שטר חוב בערבית אשר נערך בטול-כרם ביום 30.07.2019, ובכך אין לישראל כל זיקה לתביעה זו. עוד טען הנתבע כי טענת התובע כפי שזו הועלתה בבקשת הבצוע המקנה לשיטתו את הסמכות לבית המשפט דנן מכוח ההצהרה כי: "השיק/ים נימסרו לזוכה באיזור סמכות בית משפט זה", הנה טענה כוזבת מאחר שעולה בבירור משטר החוב כי זה נערך בטול-כרם ואף מושא ההיתנגדות השיקים נימסרו שם. עוד טען הנתבע כי בינו לבין התובע קיימים מספר הליכים נוספים המתנהלים בבית המשפט ברשות הפלסטינאית.

לעניין זה ראו דברי בית המשפט ברע"א 2387/13 ‏ ‏איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נגד לישכת סוכני ביטוח בישראל (26.12.2013): "קבלת בקשה לסילוק תביעה על הסף מובילה לדחייתה או מחיקתה מבלי לבררה לגופו של עניין. משכך, נקבע בהלכה שהשימוש באמצעי זה ישמר למקרים חריגים בהם ברור שאין אפשרות, ולו קלושה, כי יוכיח התובע את עילת תביעתו (ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (4.6.07))". סילוק התביעה על הסף ייעשה רק לאחר שהוברר כי גם אם יוכיח התובע את כל העובדות המנויות בכתב התביעה, לא יהא זכאי לסעד הנתבע (ראה לעניין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מ"א (1) 577; ע"א 642/89 עיזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עריית חיפה, פ"ד מו (1) 470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה (4) 18; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב -יפו, פ"ד מ (2) 668).

לעניין זה ניתן לראות את פסק דינו של בית המשפט העליון בתיק רע"א 3144/03 אלביט הדמייה רפואית בע"מ ואח' נ. Harefua Servicos de Saude s/c Ltda, בו נקבע כדלקמן: "10. דוקטרינת הפורום הבלתי נאות מאפשרת לבית-המשפט שלא להפעיל את סמכותו אם שיכנעו הנתבע כי ישנו פורום זר שהוא "הפורום הטבעי" לידון בתובענה.

...

טענות הצדדים: הנתבע טען בבקשתו כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת העדר פורום נאות, שכן הפורום הנכון לדון בתביעה הינו בית המשפט ברשות הפלסטינית.

מכל האמור, בבחינת ציפיותיהם הסבירה של הצדדים ושיקולי יעילות הדיון, נראה שלא היה מקום להגיש את השטר לביצוע בישראל רק מהטעם שהתובע הינו תושב ישראל וזאת בשים לב כי התובע אינו אזרח ישראל ושקלול כלל האסמכתאות שבשפה הערבית ונסיבות ביצוע העסקה מובילות למסקנה שהציפייה הסבירה של הצדדים הייתה להתדיינות בפורום שברשות הפלסטינית.

חשוב לציין כי עצם צירוף אסמכתאות רבות בערבית הקשורות לתביעה מחזקת את המסקנה כי הפורום הטבעי לדיון בתבוענה הינו הפורום שברשות הפלסטינית.

סיכום: מכל האמור לעיל, מצאתי שדין הבקשה שלפניי להתקבל ובכך דינה של התביעה להידחות על הסף מחמת פורום לא נאות, שכן לאחר שקלול כלל השיקולים ובחינת נסיבות המקרה בהתאם להלכות נמצא כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתובענה.