רק ביום 24.11.16, לאחר שהסתיים ההליך המשפטי הקודם, הועבר לחשבונו סכום של 40,493 ₪ בגין פצויי פיטורים חלקיים, תוך הבהרה כי יתרת הכספים הנותרת בחברת הביטוח, תשולם לאחר שיחתום על הצהרה בטופס 161א', שהוכן עבורו ע"י הנתבעים, ובו מועד כוזב של סיום יחסי העבודה, המתייחס לתקופה מוקדמת הרבה יותר מאשר המועד האמיתי.
כאשר ארע לו הארוע הבטוחי, גילה כי לא קיים ביטוח בגין אובדן כושר עבודה, וכי אין בידו פוליסה ברת תוקף בסוגיית אובדן כושר עבודה, שכן זו סולקה בשל מחדליהם של הנתבעים לפני הארוע התאונתי.
טענות הנתבעת
הנתבעים הקדימו וטענו, כי יש לסלק את התביעה כולה, ולמצער, כנגד ליאור, על הסף, וזאת מהטעמים הבאים: לא הוגשה חוות דעת רפואית ולא ברור על סמך מה טוען אריאל כי כושר עבודתו נפגע; אריאל אינו מיפרט מה הנזק הרפואי שניגרם לו, האם נשארה לו נכות ומהו שיעורה, ככל שהיא קיימת; אריאל לא הצביע על קשר סיבתי בין הארוע התאונתי לבין עבודתו; אריאל קיבל אישור לעבוד מרופא תעסוקתי אך החליט שלא לשוב לעבודה וכן, אריאל ביקש להפעיל פוליסה בחברת הראל, בה כלל אין סעיף של אובדן כושר עבודה, ולכן, הדיון מתייתר מאליו.
ראו בעיניין זה עדותו של ליאור: "שאמיר חתם על הזה עם הרואה חשבון, עם הסוכן ביטוח והוא חתם והוא החתים לו את זה, אני החזרתי לו, הוא נתן לי את זה, הכל היה אצלי במשרד. כל הטפסים האלה. כשאריאל הגיע למשרד בימי רביעי וחמישי שהוא היה מגיע ועולה לצפון, הוא היה קודם מגיע למשרד ואחרי זה עולה לצפון, נתתי לו את הטפסים" (עמ' 81 לפרוטוקול מול שורות 25-29).
...
בע"ע 35231-02-18 יד שירותי ייעוץ וליווי חברות בע"מ ואח' נ' אלעד סטפנסקי (17.3.22), פסק בית הדין הארצי לעבודה, כי במסגרת שיקולי הצדק עשויים להתקיים מקרים בהם ימצא בית הדין לנכון לעשות שימוש חלקי בסמכות הרמת המסך, ואולם, "הרמת מסך – מלאה או חלקית – אינה ענין טכני, אלא היא פרי הפעלת שיקול דעת פרטני, ואין מקום לצאת מנקודת מוצא גורפת בדבר עילות המצדיקות או שאינן מצדיקות זאת". במקרה שהובא בפני בית הדין האיזורי, הוא הורה הרמת מסך ההתאגדות באופן חלקי ביחס לחוב הנובע מאי העברת הניכויים וההפקדות לגמל ולפיצויים ביחס לשתי תקופות העסקה ונימק זאת בכך שבתקופת ההעסקה השניה החברה ניכתה משכרו של העובד את חלקו כביכול בדמי הגמולים אך לא העבירה את אלה לקופת הגמל.
אחרית דבר
התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת בחלקה ואני מחייב אותה לשלם לתובע את הסכומים הבאים:
(1) בגין השלמת פיצויי פיטורים – 28,690 ₪;
(2) בגין פיטורים ללא שימוע – 4,000 ₪;
(3) בגין הודעה מוקדמת – 9,614 ₪
טענות הקיזוז שהעלו הנתבעים נדחות, באשר אריאל תבע בגין רכיבים שהוחרגו בהסכם הפשרה, ולא כפי שנטען בסעיף 103 לכתב ההגנה.
כמו כן, בהיעדר ראיה כלשהי שתתמוך בטענת הקיזוז שהועלתה בסעיף 104 לכתב ההגנה, גם טענת קיזוז זו נדחית.
התביעה כנגד הנתבע 2 – נדחית.