תביעה נגד נטלי ניידת טיפול לב ישראל

בית משפט השלום בחיפה ת"א 17979-12-11 גולדנברג נ' וייצמן ואח' תיק חצוני: בפני כב' השופטת כאמלה ג'דעון תובע אלון גולדנברג, ת.ז מס' 028489425 ע"י ב"כ עוה"ד ו. זועבי ואח' נתבעים 1.נטלי וייצמן, ת.ז מס' 034036962 ע"י ב"כ עוה"ד י. בלומוביץ ואח' 2.מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז חיפה פסק דין

בכתב התביעה טוען התובע כי נתבעת מס' 1 אשר חסמה ברכבה את הכביש לטענתו, סילפה את עובדות המקרה, והגישה נגדו, בחוסר תום לב ובזדון, תלונה שקרית במישטרה תוך שהיא מייחסת לו ארוע של תקיפה.

התביעה הוגשה גם כנגד מדינת ישראל (להלן "המדינה") בטענה כי המישטרה התרשלה בגביית התלונה וטפול בה, ופעלה משיקולים זרים ובלתי עינייניים בניהולה.

לאחר חלוף זמן, היתקשר התובע פעם שניה למישטרה לברר לגבי הגעת הניידת, ונענה כי "העניין בטיפול". לאחר שיחה זו, נכנסה הנתבעת לרכבה והתחילה בנסיעה.

...

נתבעת מס' 1 (להלן "הנתבעת") הכחישה מכל וכל את טענות התובע וטענה כי התלונה שהוגשה על ידה למשטרה היתה תלונת אמת אשר תיארה את התרחשות האירוע כהווייתו, ומשכך דין התביעה נגדה להידחות.

המדינה אף היא הכחישה את טענות התובע וטענה כי היא מילאה את חובתה על פי דין במיומנות, בסבירות ובתום לב, ומשכך דין התביעה נגדה להידחות.

בטרם אחתום פסק הדין, ולמעלה מן הצורך אעיר כי התובע אשר טען כי נגרם לו נזק כתוצאה מהתנהלותם של הנתבעים, שהתבטא בפגיעה בכושר השתכרותו, פיטוריו ממשרתו כרב"ש היישוב יקנעם המושבה, ושלילת האפשרות לעסוק במקצועו כמהנדס אלקטרוניקה ומתכנן בחברה הביטחונית רפאל, לא הוכיח נזקים נטענים אלה ו/או קיום קשר סיבתי בינם לבין התנהלות הנתבעים, וגם מסיבה זו דין התביעה היה להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל הנני מורה על דחיית התביעה.

אי לכך, במצב דברים זה, הנני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

הנתבעת הפניתה לת"ק 33218-12-16 שניר נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח (9.6.2017) שאף הוא דן באותו עניין ממש במסגרת תביעה שהוגשה כנגד אותה נתבע, כאשר באותו מקרה פנתה הנתבעת 18 פעם לתובע: 4 הודעות SMS, הודעת דואר אלקטרוני ו-13 שיחות טלפון קוליות של נציגה מטעם הנתבעת אל התובע.

איני מסכימה עם התובע כי מדובר בחוסר תום לב מצד הנתבעת ה"מצרפת פרוטוקול דיון וקובעת מסמרות הנוגעות לפסק הדין כאשר קבוצת התובעים הסתלקה מהתביעה" – משעולה בבירור מפרוטוקול הדיון ופסק הדין שניתן בסופו, כמו בעיניין התובענה הייצוגית שהוגשה על ידי התובעת הייצוגית נטלי בן ארוש דלעיל – כי התובעים הסתלקו לנוכח עמדת בית המשפט כי בקשתם לאישור תובענה ייצוגית לא צפויה להיתקבל ובזאת חסכו בהוצאות.

משנשלחו הודעות רבות באמצעות הדואר האלקטרוני או המסרונים (9 הודעות לכתובת המייל ו-13 הודעות SMS למכשיר הנייד, אולם אשר למסרונים אין מדובר בהודעות בדבר סיום הפוליסה אלא שניסו להשיגו ללא הצלחה או שהמסמך הועבר לטפול) יש לבחון האם התובע זכאי לפצוי לפי חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.

בכל הנוגע להודעות "לקוח/ה יק/ה בהמשך לפנייתך אלינו בוצע ניסיון ליצור עמך קשר ללא הצלחה. נודה לחזרתך לטלפון 03-9272300 בין השעות 08:00-16:00 בברכה AIG איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ – אין מדובר בהודעת פירסומת כלל ועיקר, כאמור. להיפך. מפרסם ששולח הודעות כאלו בכוונת מכוון משיג בדיוק את ההיפך, מקום בו אדם לא פנה ואיזה מידע יקבל כשיתקשר עימה? הרי ישאלוהו מדוע היתקשר ולאיזו מחלקה, והרי התובע עצמו מציין כי זמן ההמתנה ממושך ולא עונה מיד נציג אנושי. גם קיים קושי להכניס זאת תחת הטרדה לפי חוק הגנת הפרטיות, בשים לב לכך שההודעה איננה נושאת תוכן ממשי ונראה כי מדובר בטעות אנוש נגררת, שלא העמידו את הנתבעת על טעותה, היה ואכן לא יצר התובע כל קשר קודם עם הנתבעת בטלפון לשיחה חוזרת (שהרי טען שכן ביקש שיתקשרו אליו אולם לטענתו לא התקשרו אליו בחזרה בפועל). מה גם, שאלו הן חלק מההודעות השירותיות שהתובע הצטרף במסגרת הסכמתו לקבלת השרות הדיגיטאלי (כפי שאישר בתימלול)– משאין כל תוכן פירסומי בהן, כך גם ההודעה שצרף בדבר "מבוטח/ת יקר/ה, המסמך ששלחת היתקבל בחברתנו והעובר לטפול הגורם הרלוואנטי...". שהרי, כך יש למבוטח תעוד כי המסמך היתקבל ואם ביקש שיחזרו אליו טלפונית ולא חזרו, יטען כי לא חזרו.

...

על כן, אין מנוס אלא לדחות את התביעה כשכל צד נושא בהוצאותיו.

הנתבעת הסכימה לוותר על הוצאות למעט התמלול ע"ס של 229 ₪, אולם נראה לי כי בשים לב להודעות, גם אם מותרות על פי דין, אולם חוזרות על עצמן כתוצאה מטעות של הנתבעת – בין אם התקשרה ולא השיגה אותו במענה לפנייה שלו, הרי שיש שלב בו יש להניח לו לאדם, ולכן יש לערוך מערכת מעקב משזה בוודאי לא תורם לנוחות בכל קונסטלציה שהיא, ושירותיות היתר יכולה להוות אי נוחות של ממש.

סעיף 30 א (י) (1) לחוק קובע כי בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק אלא שהוראות החוק אינן תקפות למקרה דנן אלא סבורני כי השתשלות העניינים ראויה להיבחן אל מול חוק הגנת הפרטיותץ ניתן היום, ל' סיוון תשע"ט, 03 יולי 2019, בהעדר הצדדים.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע עמ"ת 12029-11-15 מדינת ישראל נ' צ. ל. (עציר) בפני כבוד השופט אלון אינפלד העוררת מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד שרית אלישע אל עמי, תביעות מחוז הדרום המשיב צ.ל. (עציר) ע"י ב"כ עו"ד נטלי פוריאן אלמקייס החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות היזק לרכוש במזיד, תקיפת בן זוג (10 עבירות), ניסיון לתקיפת בן זוג, איומים (3 עבירות) והפרת הוראה חוקית.

זאת, בשים לב לדבריה שלה, בחקירה במישטרה, כאשר עיקר הטרוניה שלה על המשיב הוא לגבי בגידתו בה. בהקשר זה, הסנגורית הפניתה למסרונים מתוך הטלפון של המשיב, מהם עולה כי היא כועסת על המשיב, מביעה שנאה כלפיו, מאיימת בבגידה ואף מאיימת להביאו לידי מעצר.

למותר לציין, כי החלטה זו של העורר תיצור קושי של ממש, אם העורר ינסה לסמוך על דברים, שיטען בהמשך כי הם אותנטיים, מתוך הטלפון הנייד שלו.

כך לדוגמא, המשיב מבטא עמדה ערכית בדבר זכותו להכות, בביטוי "אישה סוררת תקבל מכות". ביטוי לעליונות עליה בא בתגובתו לדבריה, כאשר אומרת שהיא רוצה או טפול זוגי או גירושין, והמשיב אומר כי הוא אינו מוכן, לא לזה ולא לזה, ורק היא צריכה טפול זוגי, לא הוא.

...

זאת, כביטוי לא סמוי, לכך שהוא יכול להגיע לביתה, אם רק יחפוץ בכך, על מנת שלא תחשוב ששבט שליטתו סר. סיכומו של דבר הראיות טובות מאוד, ומלמדות על מסוכנות רבה.

התסקיר יבדוק אם אכן אין מנוס ממעצר מאחורי סורג ובריח, או שמא ניתן להסתפק ב"חלופה מוסדית" או אולי אפילו ב"חלופה משפחתית" בריחוק גיאוגרפי, ערבים מעולים והפקדות גבוהות במיוחד.

הערר מתקבל אפוא.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"פ 13618-11-15 מדינת ישראל נ' אזרד לפני כבוד השופט שמאי בקר המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד מיטל סטי, תביעות תל – אביב הנאשם חנניה חן אזרד ע"י ב"כ עו"ד רוי גבריאל, סנגוריה ציבורית ה כ ר ע ת ד י ן

רוזמן העידה כי נטלי ביקשה ממנה לאתר את בתה באזור התחנה המרכזית בתל אביב, ולעזור לה כי היא בוכייה ו"נימצאת בחוץ בלי בגדים חמים".

תמונה אחת מהתמונות שצלמה רוזמן נותרה במכשיר הטלפון הנייד שלה, והוצגה לבית המשפט (תמונה בה נראית המתלוננת עם בליטה במצחה וסימנים אדומים על עיני הימנית).

שאלת ב.ה. מה קרה לך מכל הארוע? פיזית? היו נשיכות, נשארתי בלי ציפורניים, הילכת לקבל טפול רפואי? לא, אבל באותו יום אחרי שפגשתי את סבתא היא לקחה אותי לאיכילוב, אם אני לא טועה.

הדבר גם לא עולה בקנה אחד, או לפחות מעלה סימן שאלה, ביחס לטענה לפיה היתה זו אמה של בראילקו, אשר הפניתה אותה למעון לנשים מוכות; אותה אם שמפנה את בתה למעון לנשים מוכות מתלווה לבתה למישטרה, על מנת לסגור תלונה נגד מי שמתנכל ונוהג באלימות כלפי בתה? יתכן כי מכתב זה לא היה מונח בידי התביעה במהלך פרשת התביעה, וממילא שאלות אלו נותרו פתוחות.

בעדותה בבית המשפט, התקשתה המתלוננת להסביר מה הסב את תשומת ליבו של מר לסרי; המתלוננת העידה כי בעת שעבר לסרי "הכל היה די רגוע" אולם הוסיפה "בן אדם שעובר מבחוץ שם לב שמשהו לא נורמלי... אני מדברת הרבה עם הידיים אז אולי דברתי ככה... ". לאחר ריענון זיכרונה, אישרה המתלוננת כי היא זו שדפקה על חלון הרכב והוסיפה "אני באמת לא זוכרת". התביעה ביקשה לראות בעובדה שהמתלוננת סימנה לעובר האורח "סימני מצוקה" כתומכת בגירסתה.

...

המתלוננת השיבה בשלילה והוסיפה: "גם פעם שעברה לא ציינתי שנעקרו לי הציפורניים מהידיים. אני לא זוכרת הרבה דברים. לא התעמקתי בדברים האלה". לשאלה כיצד נזכרה המתלוננת בפרט זה רק בעדותה בבית המשפט, כשלוש שנים לאחר המקרה נשוא כתב האישום, השיבה בראילקו כך: "נראה לי שביממה הזו שאתה היסטרי ואתה לא נוח, נראה לי שנזכרתי בעוד הרבה דברים עוד כמה שבועות אחרי.". בתמונות החבלות שצולמו בתחנת המשטרה (ת/1) אכן נראתה המתלוננת חבולה במצחה.

לכך מצטרפת עובדה נוספת, לפיה הוברר כי המתלוננת לא חששה מפניו של אזרד, וזאת אף לדבריה, הרי שעיון בנ/5 העלה כי המתלוננת פנתה לנאשם במהלך שלושת החודשים האמורים, וניסתה ליצור עימו קשר; כך לדוגמא ביום 11.11.2015 כתבה בראילקו לנאשם: "אפשר שתתייחס כבר!!!! אני לא אוויר בבקשה בבקשה כבררררר", "יש לי חלום אחד שכל ככוכב שנופל, אני מביעה את אותה המשאלה לחזור לידיים שלך הכי קרוב שאפשר!... אתה אהבת חיי. איך המשכת הלאה? הייתי החיים שלך". לסיכום נקודה זו: הליכתה של כל אשה למעון לנשים מוכות, לרבות המתלוננת, הוא אות וסימן – כמעט חזקה ממש – כי היא סובלת מאלימות.

על כן, אני מורה על זיכויו של אזרד, ולו מחמת הספק.

בית משפט השלום ברחובות ת"פ 25337-07-19 מדינת ישראל נ' אייטגב לפני: כבוד השופטת זהר דיבון סגל המאשימה: מדינת ישראל – תביעת שלוחת מרכז הנאשם: מקואננט אייטגב ת"ז 327319265 בשם המאשימה: עוה"ד הדר פרשר בשם הנאשם: עוה"ד מירי פרידמן הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו חבלה חמורה עבירה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: חוק העונשין).

ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלונן שברים כדלקמן: שבר דחיסה בקיר הקידמי של הסינוס המקסילרי השמאלי, שבר של ריצפת ארובת העין השמאלית עם צניחת פרגמנטים, שבר של הלמינה פפריצאה משמאל ושבר בלסת וכן המטומה ונפיחות והוא נזקק לטפול רפואי לרבות אישפוז.

כן הוגשו בהסכמה: הודעת נאשם (ת/1); דוח עימות שנערך בין הנאשם למתלונן (ת/2 ודיסק); תימלול דוח עימות (ת/3); עדותה של הגב' סיוון פורשלינגר (אישתו של המתלונן) (להלן: סיוון) (ת/4); עדותו של מר ניר מלכה שצילם במצלמת הטלפון הנייד את הארוע (ת/5); עדותה של הגב' נטלי מלכה (להלן: נטלי) (ת/6); דיסק מצלמות אבטחה ונספח קבלת ראיה דיגיטאלית (ת/7); עדותו של מר משה שעשוע (ת/8); דוח זי"ט (ת/9+ת/10); מיזכר שערכה רס"ב מריה (ת/11); זכ"ד שרשם השוטר עובד (ת/12); תמונות הנאשם שצילם המתלונן במצלמת הטלפון הנייד (להלן: תמונות הנאשם) (ת/13); תעוד רפואי ותמונות חבלה (ת/14-ת/16); תימלול שיחות למישטרה (ת/17); דוח צפייה בסירטון שערך רס"ב הרמתי (ת/18); זכ"ד שערך רס"ב הרמתי לגבי זימון מעורבים לתחנה (ת/19); תמונות מודפסות מהסרטון (ת/20); דוח צפייה במצלמות אבטחה בקיוסק לב העיר (ת/21); מיזכר שרשם רס"ב הרמתי בנוגע לשיחה עם המודיע (ת/22); מיזכר שרשם רס"ב הרמתי בנוגע להעברת דיסק העימות לתימלול (ת/23); זכ"ד השוטר אורי שוורצמן (להלן: אורי) (ת/24).

...

לאחר שצפיתי בסרטון צפייה רגילה ואיטית בסרטון תוך הקפאת התמונה פעמים רבות הגעתי לכלל מסקנה כי אי אפשר לקבוע ברמת הוודאות הנדרשת האם הנאשם חבט באמצעות ידו בראשו ובפניו של המתלונן או שמא כטענת הנאשם התקיפה האלימה אותה ביקש הנאשם למנוע בוצעה לכאורה על ידי פלוני ובאמצעות מקל.

לא רק שיש בכך לחזק את המסקנה כי האפשרות לזיהוי התוקף נמוכה אלא שיש בכך לחזק את החשש שנפלה טעות כנה בזיהוי.

נכון הדבר כי ניסיון החיים מלמד כי בתיאור אירוע מסוים עשוי להתקבל מפי העד תיאור שאינו בהכרח תואם את יתר העדויות או הראיות ואין בכך בהכרח להוביל למסקנה כי אין לסמוך על העד או לכרסם במהימנות.

סוף דבר – אני מורה על זיכוי הנאשם מחמת הספק.