תביעה נגד מפעלי ים המלח בגין תאונת עבודה

מר משה גולדפרב (התובע), עוזר מחקר במפעלי ים המלח, הגיש לבית הדין תביעה כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי שלא להכיר בפגיעה בגבו התחתון כבתאונת עבודה.

לא זו אף זו , פסקי דין מאוחרים לפסק דין הרפנס הנ"ל (ר' (עב"ל 53693-01-16 שמחה אברג'יל נ' המוסד לביטוח לאומי, 10.12.17)) חוזרים וקובעים כי: "לצורך הוכחת "תאונת עבודה" נידרש לפיכך להראות כי היתרחש ארוע תאונתי "תוך כדי" ו"עקב" העבודה, וכי קיים קשר סיבתי בינו לבין חבלה או נזק פיזיולוגי כלשהוא (עב"ל (ארצי) 8653-08-15 המוסד לביטוח לאומי - מיכל חזוט (16.11.17)).

...

" בעניננו, למעט הופעה חוזרת של כאבים, שתועדה רק חצי שנה אחרי האירוע, לא נגרם לתובע נזק פיזיולוגי כלשהו כפי שעולה מחוות הדעת של המומחית: " ...ובדיקות הדמיה לא הדגימו נזק טראומטי חדש שהופיע לאחר האירוע הנ"ל, אני סבורה שלא נגרמה החמרה במצב הגב התחתון של התובע. עם זאת סביר, שהאירוע מיום 11.2.16 גרם לחזרה זמנית של כאבי גב תחתון, מבלי שנגרם נזק נוסף בעמוד שדרה מתני על זה שהיה קיים קודם לאירוע. " עניננו שונה מעניננו של מר הרפנס שכן אין תיעוד של הגבלה בתנועה בסמוך לאחר האירוע.

בשים לב שבסיכום הרפואי ישנו אזכור של האירוע אך דר' רובינשטיין אינו מייחס את הגבלת התנועה לאירוע זה. סיכומו של דבר, כאבים כשלעצמם אינם נחשבים ל"נזק" המוביל להכרה בתאונה כבתאונת עבודה.

התלקחות זמנית של הכאב בלי הגבלה אינה מהווה נזק ועל כן דין התביעה להידחות.

תביעה נוספת היא תביעת השבוב של המוסד לביטוח לאומי, כמי שהכיר בתאונה כתאונת עבודה, ומי ששילם וישלם לעובד גמלאות בעטיה.

על אחריותם של שלרון ומפעלי ים-המלח התובע עצמו לא הגיש תביעה נגד שלרון או מפעלי ים המלח ולא ראה בהן אחראיות לתאונה.

מהעדויות שנפרסו לפניי, איני סבורה כי למפעלי ים-המלח, מי שהזמינה את ביצוע העבודות משלרון כקבלן ראשי יש אחריות לארוע התאונה.

אין מחלוקת כי התובע אינו עובד של מפעלי ים-המלח, ומכאן שהמוסד לביטוח לאומי לא הוכיח את מקור החובה של מפעלי ים-המלח לשלוח הודעה למשרד זה. בהתאמה, יש לדחות את הטענה כי מפעלי ים-המלח גרמו ל"נזק ראייתי" מאחר שהתאונה לא נדונה על ידי גורם רישמי.

...

ההודעה לצד שלישי בעילה ביטוחית (ביטוח כפל) נגד מגדל, נדחית.

ההודעה נגד מגדל בעילה ביטוחית (כפל ביטוח), נדחית.

ההודעות לצדדי ד ולצדדי ה שהגישו מפעלי ים המלח ומגדל נדחות מאליהן לאחר שמפעלי ים המלח ומגדל לא חויבו בדין.

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע סע"ש 39026-03-21 17 נובמבר 2022 לפני: כב' השופט עדו בן-צור נציג ציבור (מעסיקים) מר אמיר אילון נציג ציבור (עובדים) מר אהרון ביתן התובע: שחר כהן ע"י ב"כ: עו"ד ד"ר אמיר קמינצקי הנתבעת: מפעלי ים המלח בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד אוהד גלעדי פסק דין

בעקבות התאונה חדל התובע לעבוד בפועל מחמת אובדן כושר עבודה.

לאחר תאונת העבודה החברה סייעה לתובע ככל שנידרש בהגשת תביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי וקרן הפנסיה, בהחזר כספי על הוצאות ניתוח ובמימון טיפולים.

עוד נקבע בפסיקה כי מקום בו המוגבלות נוצרה כתוצאה מתאונת עבודה שארעה במקום העבודה, מחויבויות המעסיק מכוח חוק השויון מתעצמות ומתגברות גם לאור חובת תום הלב ביחסי העבודה (ע"ע 61235-02-17 קופולק (1949) בע"מ - מיכאל חננשוילי (16.10.2018)).

...

משכך, אנו סבורים כי בנסיבות ענייננו הנתבעת פעלה כדין, הן בהצעת תפקיד חלופי במקום העבודה והן בביצוע פעולות לאיתור תפקיד מתאים אחר לתובע בבאר שבע במסגרת חברות אחרות בקבוצה, טרם קבלת ההחלטה על פיטורי התובע.

בנסיבות אלה, אנו קובעים כי הנתבעת לא הפלתה את התובע בפיטוריו ולא הפרה את חובותיה מכוח חוק השוויון.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.

הנתבעת תקרא להלן-"מפעלי ים המלח" וצד ג' 1 תקרא להלן-"ל.ה.ב". תחילת ההליכים בתביעה שהוגשה נגד מפעלי ים המלח ול.ה.ב. מפעלי ים המלח היא הבעלים ו/או המחזיק, ו/או המפעיל של מפעל לעבודות פוספטים ומינרלים באזור ים המלח, ובזמן הרלבנטי, כך טען התובע, שימשה היא כמעבידתו ו/או כמעסיקתו ו/או כשולחתו.

אך כאמור לעיל-הסכמת ב"כ הצדדים בהסכם הפשרה שקיבל תוקף פסק דין חלקי הוציאה התובע ממעגל הדיון, והותירה הצורך להכריע במחלוקת בין מפעלי ים המלח לצדדים השלישיים ולצד הרביעי, באשר לחבות מפעלי ים המלח או ל.ה.ב לקרות התאונה, וכיוצא מהכרעה בעניין זה-בחבות צד ג/2 וצד ד', ומכאן הסמכות להכריע בהודעה לצד ג' ששלחה מפעלי ים המלח ובהודעה לצד ד'-גם אם התביעה עצמה כנגד מפעלי ים המלח תידחה.

ב"כ בעלי הדין התייחסו בסיכומי טענותיהם לדו"ח חקירת תאונת עבודה של משרד העבודה והרווחה, אך יש לציין כי מי מהם (ובניגוד להסכמתם להגשת דו"ח שכזה בתיק אזרחי 4612/02 בימ"ש השלום באר שבע, וראה להלן) לא ביקש להציג הדו"ח כמוצג וראיה מטעמו, ומתוך כך לא תנתן לו התייחסות כאל ראיה שהוצגה כדין.

...

משכך הוא-ועל פי הוראות ההסכם והפוליסות-אין מקום כלל להפעיל הפוליסה שבוצעה על ידי צד ד'-וכל טענות צדדי ג' בעניין זה-נדחות.

סוף דבר: כיוצא, ומכל המקובץ יישאו הצדדים השלישיים במלוא התשלום שנקבע בהסכם הפשרה שקיבל תוקף פסק דין חלקי ב-06.12.04-וכאמור בהוראות סעיף 3 שבו.

ההודעה לצד ד' נדחית.

אזורי לעבודה באר שבע עב 1856/99 אוחיון שמעון מפעלי ים המלח בע"מ פסק דין

התובע הגיש כנגד הנתבעת, תביעה להחזרתו לעבודה ולתשלום שכר מאז פיטוריו ב 1.7.93, בסך כולל של-241,500 ₪.

בתאריך 7.11.89, תוך כדי עבודה בשיפוץ בלם של דוברה, קרתה לתובע תאונת עבודה אשר כתוצאה ממנה, נפגע בכתף שמאל.

לטענת התובע, הנתבעת פיטרה אותו ב 1.7.93 בתקופה בה היה בחופשה בשל תאונת העבודה ועקב ההליכים המשפטיים שננקטו נגדו.

...

בנסיבות אלו, התובעת הפסיקה את עבודתו של התובע ביום 1.7.93 וזאת בהתאם להסכם הקיבוצי החל על הצדדים לפיו, היעדרות עובד מעבודה ללא סיבה מספקת, תיגרום לפיטורים, ללא פיצויים וכן המקרה בו עובד מורשע בגניבה מהחברה בפסק דין סופי, רשאית הנתבעת לפטרו עם פיצויים מלאים.