תביעה נגד חנות חיות בגין מזון באיכות ירודה

סכום התביעה הועמד על סך של 81,006 ₪, עובדה שלא מנעה מב"כ התובעת לעתור בסיכומים לחייב את הנתבעות בסך 98,980 ₪) טענות הנתבעת 1 נטען כי לנתבעת 1 אין כל אחריות לנזקים והיא אינה אחראית לטיב המוצר וככל שיש לתובעת טענות כלפי טיב הסחורה ואיכותה הרי שעליה להפנותן לנתבעת 2 בלבד.

בנגוד לעמדת המומחה, התובעת ובני ביתה לא צריכים להזהר משימוש רגיל בבית ולצפות כי כל משקה שיישפך או מזון שיפול על הריצפה יותיר בה סימנים.

בביקור בחנות בשם "קרמיקה שרה" הוסבר לה כי קיים ריצוף "גרניט פורצלן" זול מאיכות ירודה הסופג כתמים ומחירו 40 ₪ למ"ר ולעומת זאת קיים ריצוף "גרניט פורצלן" איכותי שאינו סופג כתמים, קל לניקוי ושומר על ברק, צבע ומראה חדש לאורך שנים.

...

שיעור הנזק והפיצוי הראוי כאמור לעיל, אין בידי לקבל את עמדת המומחה מטעם בית המשפט כי היקף הליקויים בריצוף אינו מצדיק החלפת כל הריצוף.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 52,754 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום עריכת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, 8.8.14.

בנוסף ישלמו הנתבעות לתובעת סך של 8,000 ₪, בגין עגמת נפש.

עם זאת ביטלה השופטת אסתר חיות את אישור התובענה הייצוגית נגד אסם תעשיות מזון בע"מ ואת נגה גלידות בע"מ, שאף הן היו משיבות לבקשה, והן אינן נתבעות בתיק זה. כיום, בעקבות ההחלטה לאשר את התובענה הייצוגית, הגלידה מכונה ,,גלידת שמנת'' בלא שם התואר ,,אמתית''.

ההטבה לא תנתן אלא במרכולים ובחנויות שמפעילות החברות האלו: א. ב. א. ויקטורי חברה לניהול ואחזקות בע"מ; אוסי סטונאות מזון בע"מ; ב.ה. לוי בע"מ; בר כל רשתות בע"מ; גוטסמן ובניו החזקות בע"מ; חביב בעיר בע"מ; חביב כפר גנים בע"מ; ח. כהן סוכנות מזון ומשקאות בע"מ; טיב טעם אשדוד בע"מ; טיב טעם רשתות בע"מ; יינות ביתן בע"מ; כל בו חצי חינם בע"מ; כ.נ. מחסני השוק בע"מ; מגה קמעונות בע"מ; מ. יוחננוף ובניו (1988) בע"מ; מרב – מזון כל בע"מ; סופר – דוש בע"מ; סופר-ספיר בע"מ; סטופ מרקט בע"מ; ספיר ד.ן. קמעונות בע"מ; ע.ר. צים שווק ישיר בע"מ; פרשמרקט בע"מ; קואופ ישראל – רשת סופרמרקטים בע"מ; רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ; שופרסל בע"מ; תוצרת חקלאית מובחרת בע"מ. לנתבעת 2 ניתנה האפשרות להוסיף על רשימה זו או להחסיר ממנה.

דומה כי איכות הגלידה וטעמה, בצד מחירה, הם השיקולים המרכזיים בבחירה לרכוש מוצר זה. הואיל וכך, כאשר ציינתי אגב קבלתה של בקשת האישור, לא מן הנמנע כי חלק בלתי מבוטל של הצרכנים המשיך וימשיך לקנות את הגלידה גם אחרי גילוי העובדה שבהכנתה לא שימשה שמנת ניגרת.

...

הגעתי למסקנה כי הערכים שעליהם הסכימו הצדדים גבוהים אך לא בלתי סבירים.

לפיכך אני מקבלת את המלצתם, אבל אינני פוסקת לזכות התובע מע"מ, שלתשלומו אינו זכאי.

אני מורה לנתבעות ולבאי-הכוח המייצגים לוודא כי רשתות השיווק מוכרות את הגלידה במחיר שאינו עולה על זה שנקבע בפסק-הדין, ולדווח לבית המשפט לאלתר אם יבחינו בסטייה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 42056-02-14 חכמיגרי נ' אבו מוך ואח' 30/1/18 לפני כבוד השופטת חנה פלינר המבקש: עו"ד יניב אינסל (נאמן) המשיבים: .1 אבו מוך מוחמד (החייב) 2. אבו מוך רואן 3. אבו מוך אבראהים 4. אבו מוך אחמד 5. החווה רשת מזון איכותי בע"מ 6. א.ר. סופרים 2013 בע"מ 7. משרד האוצר – אגף המכס ומע"מ באמצעות היחידה לפירוקים, כינוסים וגביה קשה 8. כונס הנכסים הרישמי החלטה

המשיבה 6 החלה להפעיל בעסק סופר מרקט בשם "החווה יבולי שדה מיתחם בזל". לטענת הנאמן, בפועל עסק זה מופעל ע"י אחיו של החייב, אבראהים וע"י בנו אחמד, אולם למעשה הרוח החיה בעסק זה היה ונותר החייב.

בין היתר טענה מרינה בכתב התביעה כי היא הועסקה בעסק של סופר המצוי ברח' בן יהודה 57 בת"א ולטענתה, החייב עצמו הוא זה שפנה אליה על מנת לשכנע אותה לעבוד אצלו בעסק והוא זה שחתם עימה על הסכם העבודה.

לשיטתו, אחמד ביקש ממנו "להתערב ולפנות לבעלי החנויות ולבקש מהם שיאשרו לו לנהל עסק משלו, בתקווה שיעזור לי וינסה אף לשלם את חובותיי". בעלי הנכסים נאותו לפנייתו של החייב ובשנת 2011 פתח אחמד, לטענת החייב, עסק משלו, תחת העסק אשר היה של החייב ואף הרחיב את פעילותו כך שלא הסתפק בממכר ירקות והתחיל למכור דברי מזון.

בין היתר הפנה הנאמן להליך נוסף אשר היתנהל כנגד אחמד כנתבע, כאשר רואן והמשיבה 6 היו צדדי ג', כאשר הליך זה ננקט ע"י לאומי קארד אשראים (ה"פ 15750-09-14).

...

אין להשלים עם התנהלות זו. התנהלות זו אינה באה בחלל ריק ומהווה המשך ישיר להתחמקויות החייב מהחקירות; מאי הצגת מסמכים; מאי דיווחים שוטפים בנוגע לבית הקפה, דבר אשר הוביל בסופו של דבר לביטול הרישיון לניהול עסק שניתן לו. הדבר מתיישב לכאורה עם העברת העסק הנוסף, הוא בית הקפה, לחתן.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.

בכל הנוגע לבקשה 30, סבורני כי אכן יש לחקור בעניין ולהגיש בקשה מתאימה, במידת הצורך גם כנגד העסק של בית הקפה.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 56125-10-21 רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ נ' עריית כפר קאסם בפני כבוד השופט שמואל בורנשטין עותרת רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ משיבה עריית כפר קאסם פסק דין

המשיבה, מנגד, טוענת כי על פי חוק העזר הרלוואנטי – חוק עזר לכפר קאסם (איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הניקיון), התש"ף-2020 (להלן: "חוק העזר"), היא רשאית לידרוש מהעותרת לפנות בעצמה את האשפה, וכי היא הציעה לעותרת, לפנים משורת הדין, כי הערייה תפנה את האשפה "הבסיסית", ואילו העותרת תפנה את האשפה "העודפת", אך העותרת סירבה להצעתה.

אציין כי לדברי העותרת במקביל להליך זה הוגשה על ידה תביעה אזרחית כנגד הערייה בגין הכספים שהוצאו על ידה במשך השנים לפינוי האשפה.

יתר על כן, הרושם הנוצר הוא כי היתנהלותה של הערייה בהליך דנן נועדה אך ורק לדחות את הקץ, בתקווה כי חוק העזר החדש ייכנס בנתיים לתוקף ועל פיו תקום לה הזכות לידרוש מהעותרת לפנות בעצמה ועל חשבונה אשפה שאינה "בסיסית". חובתה של הערייה לפנות אשפה המצויה בתחומה המוניציפאלי עולה מסעיף 242 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (ראו עת"מ 70025-11-16 (המחוזי חיפה) מרב מזון כל בע"מ נ' עריית קרית ביאליק (26.1.2017) (להלן: "ענין מרב מזון").

" טוענת הערייה כי גם חוק העזר הקיים מתיר לה לידרוש מהעותרת לפנות את האשפה בעצמה, ולעניין זה מפנה למספר סעיפים שבחוק העזר: המשיבה מפנה להגדרת "מיפעל" בחוק העזר וטוענת כי העותרת היא בגדר "מיפעל". על כך דומה כי אין חולק נוכח ההגדרה הרחבה של "מיפעל" בחוק העזר, הכוללת באופן מפורש "סופרמרקט". המשיבה מפנה לסעיף 16(ד) לחוק העזר הקובע איסור להשליך סוגי פסולת מסוימים (כגון פסולת חקלאית, פגרי בעלי חיים, חומרים דליקים וכו'), לרבות פסולת תעשייתית שהיא פסולת הנוצרת ממפעל.

...

סבורני כי העתירה בדין יסודה וכי טענותיה של העירייה אין בהן ממש.

סוף דבר – העתירה מתקבלת.

התובענה הייצוגית, בקשת האישור וההליכים בתיק המבקשים הגישו ביום 22.11.23 תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית נגד המשיבות שעניינה טענה כי בסניפי המשיבות, ביצי מאכל אוחסנו ונמכרו שלא בקרור, בנגוד לדין, ובפרט תוך הפרת תקנות בריאות הציבור (מזון) )(שיווק ביצי מאכל), תשנ"ה-1994 (להלן: "תקנות בריאות הציבור").

לבקשת האישור צורפה חוות דעת מומחה שקבע כי עקב היתנהלות המשיבות, רכשו חברי הקבוצה מוצר באיכות ירודה, נחותה ופחותה, עבורו הם שילמו מחיר מלא ובנוסף, במקרים מסוימים, עלול הצרכן לצרוך ביצי מאכל, אשר כמות החיידקים בהן גבוהה מהרף התקני ועל כן הן אינן מומלצות למאכל.

שוכנעתי גם כי קיימת תועלת בהליך זה ובהסדר ההסתלקות לחברי הקבוצה כשסביר להניח שלפחות חלק מחברי הקבוצה הם לקוחות חוזרים בחנויות המשיבה 4.

...

" (ההדגשות שלי- א.פ.) במקרה דנן, בשים לב לשיקולים שפורטו לעיל בפרשת מרקיט, משלא מצאתי כי מדובר בטיעוני סרק , אני סבור כי בקשת האישור של המבקשת 2 מצביעה על עילת תביעה לכאורה נגד המשיבה 4.

שוכנעתי גם כי קיימת תועלת בהליך זה ובהסדר ההסתלקות לחברי הקבוצה כשסביר להניח שלפחות חלק מחברי הקבוצה הם לקוחות חוזרים בחנויות המשיבה 4.

לפיכך אני מאשר תשלום גמול ושכר טרחה באופן שהמשיבה 4 תשלם למבקשת 2 גמול בסך כולל של 2,000 ₪ ולבא כוחה סך של 12,000 ₪ בצירוף מע"מ כנגד הוצאת חשבונית מס כדין כשכר טרחתו.