תביעה נגד חברה זרה שאינה רשומה בישראל

רקע וטענות הצדדים: לטענת המבקשת, המשיבה הגישה כנגדה תביעה בסך של 744,880 ₪ בגין אספקת מערכות בתחום החקלאות, שלטענתה אינן עומדות בדרישות הסף ו/או אינן תקינות.

במסגרת הבקשה טוענת המבקשת שהמשיבה הנה חברה זרה המאוגדת בתאילנד, מוגבלת במניותיה, אינה רשומה כחברה זרה הפועלת בישראל במירשם המתנהל ברשם החברות, וכן אינה בעלת נכסים בארץ.

לטענתה הוראות תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 אשר הבקשה מבוססת עליהן, אינן חלות מקום שהתובעת הנה חברה בע"מ. המשיבה מוסיפה וטוענת שלבית המשפט סמכות רחבה להפעלת שיקול דעתו בבואו לבחון את יישום הוראות סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 בעיניין בקשה לחיוב תובעת שהנה חברה בהפקדת ערובה.

...

" ברע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (פורסם בנבו, 23.5.2011) נקבע: "עוד נפסק כי סוגיית חיובה של חברה-תובעת בהפקדת ערובה נבחנת בשלושה רבדים; ראשית, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. שנית, יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה של החברה בהפקדת ערובה, וההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג; לבסוף יש לבחון את סיכויי התביעה ובעניין זה הנטל להוכיח שנסיבות העניין מצדיקות לפטור את החברה מהפקדת ערובה הוא נטל המוטל על כתפי החברה-התובעת, ועל דרך הכלל אין מקום לבחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ויש להיזקק לשיקול אחרון זה רק מקום שבו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עם זאת, גם משהגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין (עניין ל.נ. הנדסה ממוחשבת, בפסקה 13 לפסק-הדין)." לאור המפורט לעיל, "ברירת המחדל" היא שעל חברה שמגישה תביעה להפקיד בקופת בית המשפט ערובה להוצאות הנתבע, וככל שהחברה טוענת שאין מקום להורות כן, עליה הנטל להוכיח שביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, שנסיבות העניין אינן מצדיקות הפקדת ערובה ושסיכויי ההליך גבוהים ביותר.

סוף דבר: לסיכומים של דברים, הבקשה מתקבלת.

בהתחשב בסכום התביעה ובהיקף ההליך וטענות הצדדים, הנני מורה על חיוב המשיבה בהפקדת ערובה כספית בקופת בית המשפט בסך של 36,000 ₪ וזאת עד ליום 30.1.22.

לפנינו שתי בקשות: האחת, בקשת הנתבע 4 (להלן – הנתבע 4 ו/או המבקש) לסילוק התביעה כנגדו על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית ומחמת העדר עילת תביעה אישית ובקשתו החלופית להארכת מועד להגשת כתב הגנה מטעמו 60 ימים לאחר מתן ההחלטה בבקשתו זו. השנייה, בקשת הנתבעות 1 ו-3 (להלן – המבקשות) לסילוק התביעה כנגדן על הסף מחמת העדר המצאה כדין ובקשתן החלופית להארכת מועד להגשת כתב הגנה מטעמן 60 ימים לאחר מתן ההחלטה בבקשתן זו. למען הסדר הטוב, נדון במאוחד במסגרת החלטה זו בשתי הבקשות יחדיו.

המבקשות הן חברות זרות שאין להן משרדים או כתובת רשומה בישראל.

מדובר בשני מבחנים מצטברים: הראשון, קיומו של קשר אינטנסיבי דיו בין הנמען הזר לבין הגורם בישראל, עד כי ניתן להניח כי האחרון יביא לידיעתו של הראשון את דבר הגשתה של התביעה ואת תוכנה; והשני, קיומה של זהות בין העניין שעליו נסב הייצוג לבין העניין שעליו נסבה התביעה (ראו גם רע"א 2652/94 טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה (ישראל) בע"מ (25.8.1994)).

...

טענות הצדדים בתמצית לטענת המבקש, יש לדחות את התביעה נגדו מחמת חוסר סמכות עניינית ומחמת היעדר עילת תביעה אישית מאחר והמבקש אינו המעסיק של המשיב.

באשר לבקשה לסילוק על הסף מחמת היעדר המצאה כדין – נקדים ונאמר כי סבורים אנו שהתביעה הומצאה למבקשות כדין, ונסביר.

על פי התשתית שלפנינו, שוכנענו כי מתקיימים בעניינו של המבקש התנאים הנקובים בתקנה 163(ג), לאמור: כי הוא משמש נציג מטעמן של המבקשות, המייצג אותן באופן קבוע בקשר לענייניהן בישראל.

סוף דבר הבקשות לסילוק על הסף נדחות.

בהמשך לאמור ובתום ישיבת קדם המשפט הראשונה הוברר כי טענותיה העיקריות של התובעת הטעונות הכרעה בהליך שלפני, אשר טרם קיים לגביהן מעשה בית דין, הן כי הליכי ההוצל"פ אינם חוקיים ואינם תקפים על יסוד העובדות הבאות: ברשם החברות בפנמה היתה הנתבעת בסטטוס "suspendido", קרי – מושעית, במועד פתיחת תיק ההוצל"פ ועד להגשת תובענה זו ועל כן לא היתה זכאית לנקוט בהליכים כלשהם ומשכך תיק ההוצל"פ ניפתח שלא כדין ויש להורות על סגירתו, ללא קשר לעצם קיום החוב ותקפות המישכון.

אעיר כי כבר בע"א 180/68 "מנוס" בע"מ נ' קלקר נורדן נ' ו' אמסטרדם (פ''ד כב(2) 421 (1968)) נדונה סיטואציה המזכירה במעט את המקרה דנן, שם נטען כי יפוי כח שהעניקה חברה זרה שאינה רשומה בישראל לעו"ד מטעמה להגיש בקשת פירוק אינו תקף ועל כן יש לבטל צו פירוק שניתן כנגד המערערת במסגרת הליך שפתח עוה"ד שקבל את יפוי הכח בשם החברה הזרה, ולמרות העובדה שנקבע כי יפוי הכח אינו תקף דחה בית המשפט את הטענה שיש לבטל את ההליך והותיר את צו הפרוק על כנו.

...

המורם מכלל האמור הוא שלאור הדין הפנמה, מדינת רישומה של הנתבעת, אין מנוס מן הקביעה שלא היתה לנתבעת זכות לפתוח את תיק ההוצל"פ נגד התובעת בהיותה מושעית ואף לא לדרוש או לממש זכות כלשהי, וגם אם הוסר מחדלה בוטלה השעייתה והיא הוחזרה למרשם במצב תקין מורה הדין בפנמה כי זכותה היחידה היא לנקוט כעת – מחדש, בהיותה פעילה כדין – בהליך לגביית המגיע לה ולא ניתן לרפא בדיעבד את ההליך שננקט שלא כדין.

לאור מסקנה זו אינני נדרש לעסוק בשאלת השלכת היות מר קצירי תחת צו כינוס נכסים בעת ביצוע הפעולות האמורות על ידו בשם הנתבעת על כשרות פתיחת תיק ההוצל"פ. לא למותר לציין בשולי הדברים כי התוצאה דלעיל, על פיה יש לפתוח מחדש הליך זהה לזה שכבר החל ונוהל פרק זמן לא מבוטל ביחס לחוב ולמשכון שתקפותם הוכרעה זה מכבר ושאין לגביהם כל טענה או מחלוקת הטעונה הכרעה, היא תוצאה המעוררת אי נוחות מאחר שהיא יוצרת כפל הליכים ולפיכך אינה עולה בקנה אחד עם שיקולי יעילות.

סיכום הנובע מן האמור הוא שאני מורה על סגירת תיק הוצל"פ 520976-06-21 אשר נפתח על ידי הנתבעת שלא כדין.

הגשת כתבי טענות, דיונים, חקירות וסיכומים התובע הגיש ביום 29.12.22 כתב תביעה בהליך של תביעה קטנה, וביום 30.12.22 כתב תביעה מתוקן, נגד בעליה של חברה עימה היתקשר לצורך קבלת אזרחות פולנית, ובו ביקש לחייב הנתבע לשלם לו הסך של 12,000 ש"ח. הנתבע הגיש ביום 3.2.23 כתב הגנה וביום 23.4.23 היתקיים דיון אליו לא התייצב הנתבע.

להלן טענות הצדדים: טענות התובע התובע טען בכתב התביעה כי הנתבע הנו מנכ"ל "אימא פולניה" שהנה חברה זרה שאינה רשומה בישראל (להלן: "החברה"), המוטב אליו הוא העביר את התשלומים עבור תהליך הוצאת דרכונים לבנותיו, הנהנה מהכספים והוא המנהל הישיר של "אימא פולניה". עוד טען, שבתאריך 15.11.20 הוא ואישתו פנו לחברה לקבלת הצעת מחיר להוצאת אזרחות פולנית ודרכונים לבנותיהם וכעבור כחודשיים קיבלו מהנתבע הצעת מחיר לתהליך.

...

עסקינן בתביעה כספית אשר הועמדה על סך של 150,000 ₪ ובבסיסה טענת התובעת לפיה סחורה אשר העבירה היא באמצעות חברת "אלקאבתן" ממצרים דרך מעבר ניצנה לישראל (להלן: "המעבר"), שוחררה לספק אחר וזאת בשל רשלנות הנתבעת.

נאמר עוד, כי התובעת היא חברה זרה שאינה רשומה בישראל, ומקום מושבה ברצועת עזה – שטח עמו אין אמנה לאכיפת פסקי חוץ.

לאחר איזון כלל האינטרסים הרלוואנטיים ובחינת כלל השיקולים הנדרשים לעניין ובכללם, זכות הגישה שיש ליתן לתובעת לפנות לערכאות ומאידך היותה של הנתבעת רשות ציבורית, וזכות הנתבעת להפרע את הוצאות המשפט, אשר יכול ויפסקו לטובתה ככל שהתביעה כנגדה תידחה; ולאחר שנתתי דעתי לסכום התביעה, אשר אינו מבוטל, והקף ההיתדיינות הצפוי - מוצאת אני להעמיד את הערובה שתופקד על ידי התובעת על סך של 15,000 ₪.

...

אקדים ואומר כי החלטתי לקבל את הבקשה בחלקה.

אני מורה אפוא לתובעת להפקיד עד ליום 15/07/23 ערובה (במזומן או ערבות בנקאית צמודה למדד) בסך של 15,000 ש"ח להבטחת הוצאות הנתבעת בתביעה שלפני, שאם לא כן, התובענה תמחק ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.