בפסק הדין שניתן ביום 1.7.2020 על ידי סג"נ כב' השופטת י. שבח, נקבע כך:
"את סמכותו העניינית של בית משפט זה לידון בהליך מתרצים המבקשים בכך ש"אין מדובר כלל וכלל, לא בתובענות שבין המבקשים להסתדרות באופן כללי ובודאי שלא מדובר בתובענות שבין המבקשים להסתדרות... נתבקש סעד הצהרתי כנגד שלושת המשיבים וכנגדם בלבד".
כן נטען כי "לא תמצא" בסעיפי המשנה של סעיף 24 לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969, "סמכות לביה"ד לידון בתובענות אזרחיות בין אדם לחברו".
.
בע"ע (ארצי) 1504/04, ד"ר ללה אבין-מכבי שירותי בריאות (מיום 8.3.2005) נקבע מפי הנשיא (בדימוס) סטיב אדלר בדבר החשיבות של מנגנונים פנימיים מוסכמים שנקבעו לצורך יישוב סכסוכים, כדלקמן:
"חשיבות רבה נודעת לאוטונומיה של השותפים ליחסי עבודה. על פי השיטה במשפט העבודה הישראלי, הותיר המחוקק לצדדים ליחסי העבודה הקבוציים, במסגרת האוטונומיה שלהם, את הכוח והסמכות לקבוע את תוכנו של הסכם קבוצי. מקום בו במסגרת הסכם קבוצי מוקם מנגנון מיוחד להכרעה בסכסוכים בין המעסיק לבין עובדיו, תחת בירור הסיכסוך בבית הדין, יש להיתחשב, ככל האפשר, ברצון הצדדים. עקרון זה תקף גם לגבי הסכמות של השותפים ליחסי עבודה בעיניין ועדות פריטטיות והעברת סכסוכים להליך בוררות או לגישור. כך, במקום עבודה מאורגן, כאשר ארגון העובדים מהוה כוח מאזן לכוחו של המעסיק, יש לכבד את רצונם של הצדדים, שהנו פרי של משא ומתן ביניהם, ליישב סכסוכים בדרכים אלטרנאטיביות. משהוקם במקום עבודה מאורגן מנגנון ליישוב סכסוכים, לרבות הליך בוררות, חזקה כי שני הצדדים דאגו לתקינות ולהגינות של המנגנון, שכן הדעת נותנת ששני הצדדים חפצים במנגנון ניטראלי אשר יכריע בסכסוכים באופן עינייני, נכון, יעיל והוגן".
כך גם בעניינינו, לא מוצו ההליכים בפני הרשות המוסמכת – רשות השיפוט.
כב' השופטת שבח הבהירה כי טרונייתם המרכזית והאמיתית של התובעים נסובה על עצם הקמת הועד הנפרד וההכרה בו, באופן שבעלת הדין המהותית בהליך היא למעשה ההסתדרות הכללית, וכי הנתבעים 1-3 טפלים להליך ולסעד המתבקש בו, שהרי, בהנתן סעד האוסר על הנתבעת 4 (ההסתדרות) להכיר בועד נפרד, למינוי נתבעים 1-3 כחבריו לא יהיה עוד תוקף בבחינת "הלך החבל אחרי הדלי".
חרף האמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי כאמור, המשיכו לטעון התובעים כאילו הם אינם עותרים נגד ההסתדרות (שמינתה את הנתבעים 1-3 לחברי ועד); וכאילו הם אינם כופרים בסמכותו ואינם משיגים על החלטתו של עו"ד אבי אדרי, יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, להקים את הועד החדש בו מכהנים הנתבעים 1-3.
באופן דומה לענייננו, טען העובד כי תקנון ועד העובדים אינו חל עליו שעה שהוא חבר באירגון עובדים אחר, בית הדין דחה את הבקשה ואת הטענה, וכך נקבע:
"לא מצאנו בשלב זה, בעובדה כי המבקש אינו חבר עוד במשיבה כי אם באירגון עובדים אחר, כדי לפטור את המבקש מתחולת הוראות תקנון ועד העובדים, בכל הקשור לבחירות לועד העובדים עליו הוא מבסס את תביעתו, וכן בנוגע לסכסוך שנוצר עוד בהיותו חבר ועד אשר בגינם התקבלה ההחלטה להשעותו מהאפשרות להבחר ואשר את החלטה זו הוא תוקף.
יש למצות את ההליכים הפנימיים הקבועים בתקנון ועד העובדים, כאשר החלטתה של רשות השיפוט ממילא נתונה לבקורת שיפוטית.
...
מכל הטעמים המפורטים לעיל, על התובעים למצות את ההליכים בפני רשות השיפוט על כל השלבים המצויים בה. כמו כן, מורים אנו על עיכוב הליכים מכוח הוראת סעיף 5 לחוק הבוררות.
באשר לשאלת ההוצאות – מצאנו כי יש ממש בטענות הנתבעים בדבר העלאת טענות משפטיות מופרכות על ידי התובעים , כמו גם בהטרחת הנתבעים בערכאות שונות (בית משפט מחוזי תל-אביב, בית דין אזורי תל-אביב ובית דין אזורי באר-שבע).
נוכח כל המפורט לעיל, מצאנו לחייב את התובעים לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 10,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.
