תביעה נגד השכנים בגין נזילה בדירה

לטענת התובעת, בעקבות פניית דיירים המתגוררים בדירה שמתחת לדירתה, בטענה לנזילת מים מדירתה לדירתם, פנתה התובעת לאיש מיקצוע ואז התברר לה כי יש נזקים רבים בדירה כתוצאה מנזילה הנמשכת זמן רב. לאחר שדין ודברים בין הצדדים לא הועיל, הוגשה התביעה.

הנתבעים הכחישו את טענות התובעת וטענו, בין היתר, כי התביעה הוגשה כתביעת נקם לאחר שהתובעת הפסידה בתביעה שהוגשה נגדה על ידם בבית המשפט לתביעות קטנות, וכי בעת מסירת הדירה לתובעת לא ניכרו סימני רטיבות.

לטענת התובעת היא לא יכולה הייתה לעשות שימוש ראוי בדירה ונמנעה משימוש באמבטיה ובצנור נקוז מכונת הכביסה, בשל הנזילה לדירת השכן מלמטה.

...

על כן, אני סבורה שאין מדובר בהפרה, שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר מראש באותו חוזה.

אני סבורה כי נפגע במידה מסוימת השימוש של התובעת בדירה בעיקר בשל הגבלת השימוש באמבטיה, וכן כי נגרמה לה עוגמת נפש בשל הצורך להתמודד עם פתרון הבעיה, הן לפני והן במהלך המשפט.

בנובמבר 2020 הגישה המבקשת תביעה נגד שכנה לבניין – תביעה כספית בסך 36,500 ₪ וכן למתן צו עשה שיורה על ביצוע התיקונים הנדרשים בדירת התובעת בעקבות הנזילות מדירת הנתבעת.

...

ב) דין הערעור להידחות לגופו.

משכך אני סבורה כי היה מקום לקבוע כי בימ"ש השלום נעדר סמכות עניינית לדון בצו עשה.

לסיכום: לאור האמור לעיל, ניתנת רשות לערער ויש לדחות את הערעור לגופו.

הנתבעים התחייבו כלפי השכנים לתקן את הנזילה עובר למכירת הדירה לתובעת ברם לא עשו כן. בסופו של דבר הגישו השכנים תביעה נגד התובעת בגין נזילה מחדר המרפסת של הדירה אל דירתם.

...

אי לכך, אני דוחה את תביעת התובעת לפיצוי בגין רכיב זה. דמי שכירות התובעת שילמה לתובעים ביום 15.3.20 את יתרת תמורת המכר ועפ"י סע' 3.3 להסכם המכר היא זכאית לחלק היחסי של דמי השכירות שנותר לתשלום ע"י השוכרים, עד למועד מסירת החזקה לידיה בפועל.

אי לכך, הנני מקבלת את טענת התובעת לעניין תשלום דמי שכירות וקובעת כי הנתבעים יישאו בתשלום 2,500 ₪ עבור דמי שכירות יחסיים, בהתאם להוראות סעיף 3.3.

סיכומו של דבר: הנתבעים יישאו בפיצוי התובעת בסך של 11,582 ₪ בגין הנזילה בחדר המרפסת בסך של 2,500 ₪ עבור דמי שכירות בסך של 2,500 ₪ עבור פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 330 ₪ בגין הוצאות אגרת בית משפט סה"כ ישלמו הנתבעים לתובעת 16,912 ₪ וזאת בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה.

טרם הגשת התביעה זו, ביום 17.10.21, הגיש התובע לביהמ"ש לתביעות קטנות בבאר שבע תביעה קטנה נגד השכן שבדירה שמעליו, מר דוד מימון, בטענה שבעיות הרטיבות נובעות מדירתו.

כך למשל עיון במכתב תגובה של מר מימון, שנשלח לב"כ התובע, ביום 27.09.21, נכתב בין היתר: "...אציין, כי מרשי סבל בעבר מבעיות של נזילות בתיקרת דירתו, עקב בעיות צנרת מהקומה העליונה. בעקבות כך, מרשי פנה אל הקבלן, אשר שלח צוות מקצועי, שתיקן את התקלה על חשבונו כמתחייב בחוק כולל ביצוע עבודות צבע ושפוץ בתוך דירתו של מרשי (ראה סעיף 4 למכתב). וראו בהמשך: למען הידיעה, אציין, כי בדירתו של מרשי מתגוררת שוכרת בחודש יולי שנת 2021. השוכרת ציינה בפני מרשי, כי ישנה נזילה בשירותים וכי השכנים, כנראה מרשתך, מתלוננים על נזילה בתיקרת דירתם.." (סעיף 7 למכתב) (הדגשה שלי – הח"מ).

...

לאור האמור, נדחית טענת ההתיישנות.

בבקשה גם נטען כי דין התביעה להידחות על הסף בשל אי מתן הזדמנות נאותה למבקשת לתיקון הליקויים, אולם אני דוחה טענה זו, שכן יש צורך בבירור עובדתי בגין אילו ליקויים נעשתה פנייה לנתבעת ובגין אילו ליקויים לא נעשתה לנתבעת פנייה, וכמו כן סבורני שטענה זו אינה מקימה עילה לדחיית התביעה על הסף, וטענות הנתבעת בעניין זה שמורות לה להמשך ההליך.

לסיכום אני דוחה את הבקשה לדחיית התביעה על הסף.

השכן הגיש תביעה כנגד התובעת למפקחת על הבתים המשותפים בגין ניזקי הרטיבות בדירתו.

ביום 26.2.20, לקראת סיום תקופת השכירות, הגישו הנתבעים תביעה כספית כנגד התובעת, בבית משפט לתביעות קטנות, בת"ק 70042-02-20, לפצוי בסך 30,856 ₪, בגין נזקים כספיים ועוגמת הנפש שנגרמו להם עקב הנזילות החוזרות והליקויים בדירה.

...

איני מקבלת את טענת התובעת משני טעמים.

סוף דבר התביעה העיקרית נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים חלקם בתשלום שכ"ט מומחה בית המשפט בסך 4,095 ₪ ושכ"ט המומחה מטעמם בכפוף להצגת אסמכתא לתשלום בפועל ושכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪.

התביעה שכנגד נדחית כנגד הנתבע שכנגד 2 (חנן).