תביעה נגד הוט על העלאת מחירים ללא ידיעת הלקוח

בית משפט לתביעות קטנות בנתניה ת"ק 37108-02-15 יודוביץ נ' הוט מערכות תיקשורת בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת הבכירה מרי יפעתי תובעת רבקה יודוביץ נגד נתבעים 1. הוט מערכות תיקשורת בע"מ 2. הוט טלקום שותפות מוגבלת 3. עדי חליבה 4. שיראל כהן פסק דין

טוענת התובעת כי נוכח החיוב הכוזב והיעדר טפול מצד נציגת המכירות שיראל, והיעדר זמינות של שירות הלקוחות של הוט, שלחה ביום 11.7.14 הודעה להוט על הפסקת ההיתקשרות.

לגוף העניין, טוענת הוט כי טענת התובעת להבטחת שוא שניתנה לה בנוגע לשירות ה VOD מופרכת ועומדת בנגוד לראיות בכתב אשר בידי הוט, קרי טופס סיכום המכירה והצעת המחיר שנמסרו לתובעת, כאשר על גביהם צוין מפורשות כי ההטבה בשירות ה VOD מתייחסת לאי תשלום של דמי מנוי בלבד למשך חודשיים.

אין בידי לקבל טענת הוט כי התובעת מנועה מלטעון כאילו לא ידעה כי ההטבה מתייחסת לדמי המנוי בלבד וכי הובטח לה כי לא תחויב על תכנים הכרוכים בתשלום נוסף, וזאת נוכח הראיות בכתב, טופס סיכום המכירה ותקנון ההטבה.

לסיכומיה צרפה הוט גם כן את טופס עקרי העסקה "מה היה לנו...?" אלא שעיון במסמך זה מעלה כי מדובר במסמך זהה למסמך שהציגה התובעת למעט, תוספת ממיר ה – VOD וציון כי : " שירות HOT VOD : מנוי חודשי בסך 0 ₪ למשך חודשיים במי המנוי אינם כוללים תשלום בגין תוכן נצרך". לא הוכח כי מיסמך זה הומצא לידי התובעת שכן המסמך המצוי בידי התובעת אינו כולל את שירות ה- VOD.

...

התובעת תשלם לנתבעת 3, עדי חליבה, הוצאות משפט בסך של 400 ₪.

לאחר ששקלתי מכלול השיקולים החלטתי שלא לפסוק הוצאות משפט לטובת התובעת בהליך זה. אמנם, לא נעלם מעיניי כי הנתבעות 1-2 לא הגישו תגובות במועד ואף לא פעלו להמצאת מסמכים וההקלטות לאחר שניתן צו בית משפט המורה על המצאתם ובסופו של דבר הומצאו הראיות באיחור.

יוער כי בית המשפט נעתר לבקשת התובעת ונתן לבעלה של התובעת לייצגה בהליך זה. הגם שמדובר בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות בחר בעלה של התובעת להציף את תיק בית המשפט בבקשות שונות, ובכלל זה לזמן לעדות את המנהלים הבכירים של הנתבעות 1-2, גרם בהתנהלותו בדיון להארכת הדיון שלא לצורך, ונקט בלשון משתלחת בבית המשפט ובצד שכנגד.

ביום 9.4.17 הורה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט עופר גרוסקופף) על העברת הדיון בתובענות YES לדיון לפניי, לאור העובדה שהן מעלות שאלות זהות לאלו שהועלו בתובענות נגד הוט.

לטענתם, המשיבה נוהגת להעניק הנחות והטבות ללקוחות שהיא "חפצה ביקרם" (סעיף 1 לבקשת האישור), ובפרט ללקוחות "מתמקחים" המאיימים לנטוש אותה או לכאלה המצטרפים אליה מחברה אחרת או ללקוחות אותם מעוניינת הוט לצרף לשירותיה, והכול בנגוד לחובה המוטלת עליה שלא להפלות במחירי השירותים אותם היא מספקת.

מכל מקום, בעניינינו, מדובר בלקוחות חדשים ולקוחות מתמקחים והשאלה האם אפליה במחיר לטובתם נכנסת בגדר האיסור, או האם מדובר באבחנה סבירה, המאפשרת לראות בהם "סוג לקוחות". המבקשים טענו בעקרי הדברים כי מדובר באפליה, שכן אין מדובר ב"סוג צרכנים", וכי אפליה זו, המלווה בהיעדר פירסום מתאים, מביאה לפגיעה בתחרות, שכן הלקוחות אינם יודעים להשוות כראוי בין המבצעים השונים, ואף לא בין החברות השונות המספקות אותו שירות.

...

מנגד, נטוויז'ן, סמייל ובזק בינלאומי, בתגובתן מיום 27.3.16 עתרו לעכב את מתן ההחלטה "בשל התפתחויות מהותיות שאירעו לאחרונה במישור הרגולטורי... ואשר עשויה להיות להן השלכה משמעותית על בקשות האישור": האחת, החלטת מועצת הכבלים והלוויין האמורה מיום 10/3/16; השנייה, מכתבו של מנכ"ל משרד התקשורת מיום 21.4.16, בו הזכיר את עמדותיהן דלעיל של המועצה ושל רשות ההגבלים העסקיים, וציין, כי "אני סבור שיש לשקול גיבוש כללים שיביאו להאחדה של הרגולציה לגבי כלל הגורמים הרלבנטיים, באופן שיעלה בקנה אחד גם עם שינויים ותמורות בשוק". מכאן כוונתו של המנכ"ל "לבחון קיום שימוע בסוגיית הוראות רישיון לעניין אפליית מחירים בין מנויים", האמור להתפרסם "לאחר חופשת חג הפסח, אולם עלול להתארך במספר שבועות בשל ריבוי האתגרים הניצבים כיום בפני הדרג המקצועי במשרד". לאור ההתפתחויות במישור הרגולטורי, התקיים דיון ביום 1.5.16.

אמנם באותו עניין דובר בחקיקה ראשית, אך אני סבורה שהדברים יפים גם לענייננו, שעה שמדובר באסדרת שוק הטלקום כולו.

נוכח כלל האמור והמפורט לעיל, מסקנתי היא כי לא מתקיים גם התנאי הנוסף הקבוע בסעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות הקובע כי: "תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין". סוף דבר משקבעתי כאמור לעיל כי לא מתקיימים התנאים שבסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות אני דוחה את כל בקשות האישור.

אשר להוצאות, החלטתי לא לעשות צו להוצאות משני טעמים.

בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה בטענה, שהמשיבה, בזק בנלאומי בע"מ (להלן – בזק או המשיבה), מפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן התשמ"א – 1981 (להלן – חוק הגנת הצרכן או החוק) באשר אינה מוסרת ללקוחותיה הודעה בכתב בדבר העלאת המחיר בתום המועד בעיסקה לתקופה קצובה, וגובה מלקוחותיה תשלומים ביתר (להלן – בקשת האישור).

אין כל יסוד ל"הנחות" המבקש אודות כך, שהלקוחות לא יודעים על קיומה של התיבה האישית ושאינם עושים בה שימוש.

השאלה, האם ללקוח יש עילת תביעה נגד המשיבה, אם לאו, היא בהכרח שאלה שתלויה בנסיבותיה של המערכת החוזית הספציפית שבין המשיבה לבין אותו לקוח, המצריכה בירור פרטני אודות ההיתקשרות בין הצדדים, הפרטים שהוסכמו בה, וידיעתו הסובייקטיבית של כל לקוח.

בתעוד שיחת ההצטרפות עם המבקש (שתועדה על ידי נציג המשיבה בזמן אמת) באשר למידע שנימסר לו, נרשם בתאור המידע: "hot-12 – מבצע תוספת 10 אלירן מול הלקוח מודע לפרטים, מודע לסינון תכנים, אין טל נייח." (נספח 2 לתשובת המשיבה לבקשה לאישור).

הסעדים הנתבעים: סעד כספי בגין נזק ממוני אשר יחושב כגובה ההפרש בין המחיר עבור השרות במהלך תקופת ההטבה לבין המחיר שנגבה מהם לאחר סיומה, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כדין, מיום גביית הכספים ועד להשבתם בפועל; סעד הצהרתי לפיו, המשיבה הפרה את החובות המוטלות עליה על פי סעיף 13א לחוק הגנת הצרכן בכך, שלא מסרה הודעה בכתב כמתחייב על פי דין ובכך, שמסרה הודעה כאמור לתיבת דואר אלקטרוני אישית שניפתחה על ידה, מבלי שהלקוח נתן את הסכמתו לקבלת הודעות לתיבה האמורה.

...

משמצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המפורטים בסעיף 8(א) לחוק, אך למבקש לא עומדת עילת תביעה אישית, "יאשר בית המשפט את התובענה הייצוגית אך יורה בהחלטתו על החלפת התובע המייצג". יתר התנאים הקבועים בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות בשים לב לקביעה בעניינו של המבקש, יתר התנאים הקבועים בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות מתקיימים אף הם. בקשת האישור מעוררת שאלות עובדתיות ומשפטיות משותפות לכלל חברי הקבוצה ושאלות אלה קשורות זו בזו.

סוף דבר בקשת האישור מתקבלת, בהתאם למפורט להלן: עילות התביעה בגינן מאושרת הגשת תובענה ייצוגית: הפרת חובה חקוקה ביחס לסעיף 13א לחוק הגנת הצרכן וכן עשיית עושר ולא במשפט.

ההודעה תפורסם בעיתונים: "הארץ" ו- "גלובס". בהתאם לסעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות, המשיבה תשלם לבאי הכוח המייצגים שכר טרחה בגין טיפולם בתובענה עד לשלב זה, בסך כולל של 35,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, תוך 30 ימים מהיום.

בפני תביעה כספית על סך 36,000 ₪ אשר הגיש התובע כנגד הנתבעת לפצוי בגין חיובי יתר שלטענתה חייבה אותו, וזאת באופן שיטתי.

לטענת התובע, הגיעו שכנתו והוא לסיכום עם הנתבעת, כי בתמורה לתשלום 168.90 ₪ יסופקו לה הערוצים בהם היא צופה, התובע הציג חשבון של שכנתו לפיה הסכום האמור כולל את חבילה הספורט פרמיום שאמורה לטענת הנתבעת לעלות 10 ₪ לחודש ואף זאת כהטבה (מחירה הרגיל הוא כזכור 29.90 ₪) – אך הסכום האמור כולל סך זה. מכאן מבקש התובע להראות כי טענת הנציגה הדר לפיה חבילה זו לא ניתנת כהטבה פשוט אינה נכונה.

לטענת התובע השיבה הנתבעת לפנייתו זו רק משום שביום 5.2.23 הוגשה התביעה דנן (עמ' 3-4 לפרוטוקול הדיון): "... הם בדקו שאני הגשתי את התביעה כי אני סימנתי בה שעל פי חוק צריך לתת זכוי של 16 ₪ אבל גם פה חב' הוט היתה חייבת להיתחכם כי 16 ₪ זה קנס, החוב שהיה זה 24 ₪, הירידה לכיס של האזרח הקטן פשוט מדהימה.

" בתשובה לכל האמור השיב נציג הנתבעת בדיון כך: "ביום 15/2/23 התקבלה תביעה קטנה בבימ"ש שלום בחיפה על ידי התובע ולא על ידי כל האנשים שהוזכרו על ידו בטעון שלו. זה לא תביעה ייצוגית כאן ולכל לקוח שיש לו טענה אני באופן אישי מזמין אותו לפנות לפניות הציבור והוא יטופל." (עמ' 4 שורות 6-8 לפרוטוקול).

"העבירה נעברה או היתה מכוונת כלפי קשישים, חסרי ישע או קטינים, או כלפי ציבור של צרכנים הנתונים במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית, או כלפי מי שאינם יודעים את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה" – בהקשר הזה טען התובע כי גם עדיו וגם הוא אינם צעירים בגילם (עדיו התייצבו בבית המשפט כזכור) וכי הנתבעת פועלת ב"שיטת מצליח" במיוחד כלפי אוכלוסייה בוגרת אשר מסיבות ברורות נתקלת בקשיים לעקוב אחר החיובים והסיכומים עם הנתבעת.

...

בהקשר זה אוסיף כי אין כל ממש בטענות הנתבעת לתביעה מופרזת במשמעות הפסיקה (ראו למשל ת"א 175482-09 הבה אלבז נ' יחיעם בן יהודה (30.10.2011) [פורסם במאגרים משפטיים]), וטענות הנתבעת בעניין זה נדחות מכל הטעמים שלעיל.

סוף דבר בנסיבות המפורטות אני מוצאת כי דין התביעה להתקבל במלואה.

אני קובעת כי פיצוי זה כולל גם את ההוצאות שנגרמו לתובע בקשר עם ניהולה של התביעה, לרבות תשלום אגרה.

בבקשת צייטלין נטען כי התניית קבלת שירותי הגישה לאינטרנט של הוט בשימוש במודם המסופק על ידה, מנוגדת להוראת סעיף 4ז לחוק התיקשורת, שלפיו "ספק מורשה או בעל רישיון לשידורים, לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר, הניתן על ידו או על ידי אחר...". עוד נטען בבקשת צייטלין כי הוט הפרה את סעיף 82.4 להוראות הרישיון שעל פיו היא פועלת, שבו נקבע כי עליה להודיע ללקוחותיה על כך שבאפשרותם לקבל ציוד קצה ושרותי תיחזוקה לציוד קצה מנותן שירות אחר.

נוסף על כך, הוט טענה כי בעת שהתקשרה עם הלקוחות בתקנוני התוכניות, היא כלל לא ידעה מה יהיה גובה התשלום בכל אחד מהמסלולים במועד שבו תבחר לסיים את ההטבה; זאת משום ששעור דמי השכירות, הפקדון במסלול ההשאלה ומחיר הקנייה במסלול הרכישה נגזרים מעלות המודם וממחיר המחירון של דמי השכירות – שני "נעלמים" שלטענתה לא היו ידועים לה במועד הרלוואנטי.

אלא שבאותו יום לא הגיעו הסיכומים מטעם הוט לידי בית המשפט, כי אם בקשה שכותרתה "בקשה מטעם [הוט] למחיקת טענות עובדתיות סותרות מסיכומי [המשיבים] ולחילופין למתן הוראות". בחלוף כחודש ימים, ביום 7.6.2022 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשות האישור והורה על ניהול תובענה ייצוגית נגד הוט (להלן: החלטת האישור הראשונה).

בעניינינו קבע בית המשפט המחוזי כי עומדות לקבוצה שלוש עילות תביעה לכאורה: הפרת חובת תום הלב בשימוש בזכות הנובעת מחוזה עקב שינוי תנאי העסקה ללא מתן הודעה מתאימה; קפוח לקוחות בשל בחירה במסלול בררת מחדל בלתי משתלם בנגוד לחוק החוזים האחידים; והפרת הוראות הרישיון שניתן להוט על ידי משרד התיקשורת.

...

משהגעתי למסקנה זו, אינני נדרשת לקביעתו העקרונית של בית המשפט המחוזי שלפיה סעיף 3 לחוק החוזים האחידים עשוי לשמש בסיס לתביעה בטענה כי עוסק מסוים בחר בכלל ברירת מחדל שמנוגד לטובתו של הלקוח.

עילת התביעה מכוח סעיף 3 לחוק החוזים האחידים – נדחית אפוא.

סוף דבר התוצאה היא שהבקשה למתן רשות ערעור נדחית בעיקרה; למעט ביחס לעילה הנוגעת להפרת סעיף 3 לחוק החוזים האחידים שלא נתאשר לנהל הליך ייצוגי בגינה.