תביעה נגד בעל מניות בחברה בפירוק, בגין חובות החברה

מנגד, נטען על-ידי המבקשים כי ככל שתדחה בקשתם, הם יוותרו בפני שוקת שבורה בלא כל אפשרות לפרוע חובם, למעט בנקיטת הליכי תביעה אישיים כנגד בעלי המניות בחברה ואורגניה.

(ב) הצעה לתכנית לשקום כלכלי תיכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בעיניינה, ותתיחס בין השאר לאלה: (1) הדרך המוצעת להמשך הפעילות העסקית של התאגיד, לרבות ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו והמועדים שבהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות הנדרשות לבצוע התכנית; (2) ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת התכנית, ואם הוצעה יותר מתכנית אחת – השוואה בין התכניות; (3) התמורה המוצעת לכל אחד מסוגי הנושים ולחברי התאגיד והויתור על זכויות שיידרשו מהם, בהשוואה לתמורה שהיו מקבלים בפרוק התאגיד או בחלופות לתכנית השקום; התמורה המוצעת יכול שתכלול ריבית פיגורים, אף אם נצברה לאחר מתן הצוו לפתיחת הליכים; (4) אם ייוותרו בהתאם לתכנית המוצעת זכויות לחברי התאגיד מכוח היותם חברי תאגיד – ערכן של הזכויות שייוותרו, ובפרט הזכויות שייוותרו בידי בעל שליטה והתמורה שנתנו חברי התאגיד בעדן והאפשרות לפרעון חובות התאגיד בדרך של הקצאת אותן זכויות לנושים או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים; (5) כללה התכנית המוצעת הוראה ולפיה הנושים או התאגיד יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בתאגיד, בעל עניין בו כהגדרתו בחוק החברות או אדם אחר (בפיסקה זו – פטור מאחריות) – הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות למיטב ידיעתו של הנאמן והשיקולים למתן הפטור כאמור.

...

בנסיבות אלה אני מורה כדלקמן: כל גורם שהוא רשאי להגיש הצעה להסדר חוב שיתייחס לכלל נושי החברה וזאת יעשה לא יאוחר מיום 17.10.2022.

בעניין זה צודק הנאמן הזמני בטענתו לפיה לא ניתן להעריך מהי הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים, האם הם רווחיים ומהי מצבת הנשייה הסופית של החברה, באופן המחזק את המסקנה כי מדובר בהצעה שאינה ישימה, ואוסיף לכך כי למעשה מדובר אף בהצעה מותנית של היזם ומשכך אין לראותה כישימה.

מנגד, הבאת הסדר חוב לאישור הנושים הכולל סעד המורה על סיום הליכי חדלות הפירעון בעניינה של החברה מיד עם אישור ההסדר מהווה למעשה פגיעה בהליך כאמור בסעיף 322(ג) לחוק חדלות פירעון ועל כן דין הבקשה להידחות גם מטעם זה. סוף דבר לאור האמור לעיל, דין הבקשה המתוקנת להידחות.

לאחר שהוכח כי החברה חדלת פירעון במובנו בסעיף 2 לחוק חדלות פירעון ולאחר שמצאתי כי אין סיכוי סביר לשיקום הכלכלי של החברה, הנני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים שעניינו פירוק לחברת "קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ" ח.פ. 514349000 וזאת בהתאם להוראת סעיף 23(א)(2) לחוק חדלות פירעון.

כך, נטען כי ע"א 3944/22 מיתמקד בשאלה האם פסק בוררות חלוט שניתן לטובת המערערת בתיק זה נגד בעל השליטה בחברה יכול ליצור מעשה בית דין לטובת החברה; וע"א 4158/22 עוסק בדחיית תביעות חוב על ידי המנהלת המיוחדת.

כלומר, למבקשי ההצטרפות אין זיקה ישירה לשאלת בירור חובות החברה במישור היחסים שבין בעלי המניות בחברה, ומקומם בשרשרת בירור החבויות מאוחר יותר ואינו בחוליה הנוכחית.

כפי שציינו המשיבים, ניתן להקיש לענייננו מההלכה שקבעה כי לנתבע פוטנציאלי לחובות חברה בפרוק אין מעמד קנוי בהליך אישור הגשת תביעה חיצונית נגדו (ראו, למשל, ע"א 8481/14 אפרידר, החברה ולפיתוח ישראל בע"מ נ' אביב פריצקי (26.6.2017)).

...

בחינת שלושת המבחנים האמורים על העניין הנוכחי מובילה למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הנתבעים טענו, כי ככול שבעל מניות השקיע בחברה סכומים מעבר לשעור אחזקותיו, אין הדבר מקנה לו עילת תביעה ישירה נגד בעלי מניות אחרים, להשבת הסכומים שהשקיע.

קיימות מטרות שונות להלוואת בעלים, לרבות מימון לצרכי החברה לאחר הקמתה או בזמן פעילות שוטפת, הלוואה על ידי צד אחד או חלק מבעלי המניות, תוך שמירה על יחסי מניות שנקבעו, הקטנת החשיפה של בעל המניות לחובות החברה במצב פירוק או חידלות פרעון ואף שקולי מס בגין ההחזר המגיע לבעל המניות עקב ההלוואה.

...

אין בידי לקבל טענה זו. סעיף 2(ז) להסכם, הקובע את מנגנון זכות השיפוי בין בעלי המניות, מציין במפורש כי "הלוואת בעלים לצורכי סעיף זה תיחשב אך ורק השקעה כספית של מי מן הצדדים בהון החברה ולמען הסר ספק - התחייבויות הצדדים לפי הסכם זה כלפי החברה לא ייחשבו להלוואת בעלים". משמע, עבודת מי מבעלי המניות בחברה המשותפת אינה מהווה "הלוואות הבעלים" או השקעה ואין מקום לקחת בחשבון את שווי העבודה לצורך ההתחשבנות בין הצדדים בסעיף זה. סיכומם של דברים, במסגרת הסכם המייסדים התחייבו הצדדים להעמיד לחברה המשותפת סך של 500,000 ₪ כל אחד, וסה"כ - מיליון ₪.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

לפיכך, ישלם התובע לנתבעים (יחד) שכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ש"ח. כל צד יישא בהוצאותיו בגין שכ"ט המומחה מטעם בית המשפט.

לעמדת המפרק בבקשת הפסלות, המותב גיבש מראש עמדתו כי אין לנהל הליכים בתיק הפרוק דנן נגד גורמים (בני מישפחה וחברות קשורות) הקשורים במר עמוס אופיר, בעל המניות של חברת שער הגבינות שיווק מזון בע"מ (בפרוק) (להלן – מר אופיר והחברה, בהתאמה), אשר נטען על ידי המפרק כי יש לחייבם להשיב את שוויה של פעילות החברה שהועברה אליהם ואשר לשיטת המפרק הוברחה ונגזלה על ידם מהחברה.

להלן נימוקי החלטתי זו. המפרק נשען בבקשת הפסלות על מספר עילות: החלטת בית המשפט המורה על מחיקת בקשה 22; החלטת בית המשפט לדחות את ערעוריהם של קדרון על הכרעותיה של בעלת התפקיד בעיניין תביעות החוב של קדרון; החלטת בית המשפט בעיניין חיוב המפרק באופן אישי וקופת הפרוק בהוצאות המשיבים לבקשה 22; מתן ההיתר על ידי בית המשפט למר אופיר והחברות הקשורות להעלות טענות נגד תביעות החוב של קדרון.

...

כך או כך, משמצא בית המשפט העליון לנכון לקבל את ערעוריהם של קדרון – אין בכך כדי להקים עילה לפסלות המותב דנן.

בית המשפט מצא כי אין מקום שלא להיענות לבקשתם זו, לא כל שכן בהיעדר כל התנגדות של יתר הצדדים לדיון למתן האפשרות לטעון.

סוף דבר: דין בקשת הפסלות להידחות על הסף, ולחילופין – לגופו של עניין, לאור כל הנימוקים שהובאו לעיל.

ביום 10.4.18 הוצא לה צו פירוק.

הזרמת כספים לחברה: סך של 2,235,582 ₪ נוספים "הוזרמו לחברה בכדי לצמצם את הערבות דלעיל". הבנק זכה בפסק דין חלוט נגד הצדדים על סך 212,849 ₪ (יוער כי אין מחלוקת שפוליטי לא זכאי לרכיב זה, שלא שולם על ידו לבנק, וכי בסופו של דבר זלוטולוב שילם את סכום לאחר שהבנק זכה בו בתביעת החוב).

הסעד שבקש זלוטולוב בתביעה העיקרית הנו לחייב את פוליטי במחצית הסכומים שחויב בהם בהליך פשיטת הרגל בגין חובות החברה, בצרוף מחצית מהוצאות ההליך, בהיותם חיובים שהצדדים חבים בהם ביחד ולחוד, כדלקמן: שם הנושה סכום נשייה שאושר הבנק הבנלאומי הראשון בע"מ 215,726 ₪ ח. סבן חומרי ביניין 1994 בע"מ 73,627 ₪ חוד אסף מתכות בע"מ 259,389 ₪ סופרדיל לבניין ולבית בע"מ 240,000 ₪ הנסון (ישראל) בע"מ 52,523 ₪ הוצאות הליך פשיטת הרגל 156,520 ₪ סה"כ החיוב שהושת על פוליטי 997,855 ₪ מחצית החיוב אשר יש להשיתו על זלוטולוב 498,927.5 ₪ פוליטי מצדו לא חלק על כך שיש לזקוף לחובתו מחצית מהחובות שאותם פרע זלוטולוב בעקבות הכרעת הנאמן בפשיטת הרגל, בגין חובות החברה לבנק הבנלאומי, ח. סבן, סופרדיל והנסון בסך כולל של 290,973 ₪ (שהם מחצית מהסך ששילם זלוטולוב בגין חובות אלה בסך של 581,956 ₪).

אלא שלטענת פוליטי, יש להורות על אכיפת הסכם מיום 10.5.19 שבו התחייב זלוטולוב לשאת בעצמו במלוא החוב לחב' חד אסף מתכות בע"מ. מדובר בהסכם בין הצדדים, המתייחס להסכמת הצדדים למכירת מניות חברת י.ז.מ. מפעלי בניה בע"מ (מדובר בחברה אחרת מהחברה הנדונה בהליך זה, שהצדדים היו בעלים בה במשותף, להלן: "חברת י.ז.מ בניה") לאדם בשם אבראהים.

ראשית, אם אמנם פוליטי סבר באמת ובתמים בקיומה של התחייבות או ערבות של זלוטולוב לכסוי מחצית מחובות החברה בגין הלוואות הבעלים, מדוע ויתר על הטענה במסגרת העירעור שהגיש על הכרעת המנהל המיוחד? כאמור לעיל, בתביעת החוב ביקש פוליטי לחייב את זלוטולוב גם בגין מחצית מהלוואת הבעלים שעניינה הכספים שהזרים לחברה בסך של כשני מיליון ₪.

...

בסופו של דבר, במהלך כל עדותו של פוליטי הוא לא טען באופן פשוט שהוא הגיע עם זלוטולוב לסיכום שלפיו זלוטולוב יערוב באופן אישי להלוואות הבעלים שהעניק לחברה.

סוף דבר דין התביעה העיקרית להתקבל בחלקה, וזאת אך ורק ביחס לרכיב שלא היה שנוי במחלוקת בסך 290,973 ₪.

דין התביעה שכנגד להידחות בעיקרה, למעט לעניין רכיב ההסכם מיום 10.5.19 ביחס לחוב החברה כלפי חב' חד מתכת אסף בע"מ, אשר בעטיו נדחה רכיב התביעה בסוגיה זו בתביעה העיקרית.