בהתאם לכך נקבע כדלקמן:
חוזה המכר אשר נחתם בשנת 2012 בין רוכש המקרקעין תם-הלב, מר עידן נצר (להלן: נצר), לבין המיתחזה שהתחזה למר דוד קונפינו (להלן: דוד או דוד קונפינו) – בנו של הנרי קונפינו – בטל מעקרו;
זכות הבעלות אשר נרשמה על שמו של נצר, ועימה המשכנתא אשר נרשמה לזכותו של בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: הבנק או בנק לאומי), שמימן את רכישת המקרקעין על-ידי נצר, תמחקנה ממרשם המקרקעין;
הנרי ישוב ויירשם כבעלי המקרקעין כאשר זכותו נקייה מכל זכות של מאן דהוא.
במסגרת התביעה עתר דוד לסעדים הבאים: (1) סעד הצהרתי לפיו חוזה המכר, אשר נחתם במירמה בשמו של דוד, בטל מעקרו; (2) סעד הצהרתי לפיו כתב ההיתחייבות אשר נחתם במירמה בשמו של דוד לטובת בנק לאומי, בטל אף הוא; (3) סעד הצהרתי לפיו כל הרישומים שנעשו במקרקעין החל מיום 20.3.2012 נעשו שלא כדין; (4) ומשכך הוא, על מירשם המקרקעין להשיב את רישום המקרקעין על שם אביו המנוח, הנרי.
במישור הקנייני, בית משפט קמא קבע את המנצח בתחרות הזכויות בה נטלו חלק הנרי, הבעלים המקוריים של המקרקעין; נצר, רוכש המקרקעין מהמתחזה, אשר נרשם כבעלי המקרקעין בעקבות אותה רכישה, שעשה בתום-לב ובתמורה; וכן בנק לאומי, שלטובתו נרשמה משכנתא על המקרקעין אשר באה להבטיח את החזר ההלוואה שנתן לה"ה נצר.
המוכר יסכים, ברגיל, לתת לבנק, המלווה את כספו לרוכש, התחייבות בלתי חוזרת בכתב לרישום משכנתא על זכויותיו כנגד קבלת סכום ההלוואה ישירות מהבנק על חשבון התמורה בעד מכירת הזכויות.
...
אחרי שמצאנו כי בית המשפט נימק את קביעותיו באופן מפורט ומשכנע, ובשים לב לכלל הגדול אשר מורנו שלא להתערב בממצאי עובדה שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית בהתאם לדיני הראיות, ללא חללים וללא סתירות פנימיות (ראו, מִני רבים: ע"א 6164/22 Smiths Detection Inc.
מדובר אם כן בנורת אזהרה ביחס לאותנטיות של הצו, המחזקת את המסקנה לפיה היה על עו"ד לוי לברר את שאלת האותנטיות של המסמך שהוצג לה.
מטעם זה אני סבורה כי היה מקום לקבוע כי עו"ד לוי התרשלה – ולא בשל ה"חסר" בחותמת "העתק מתאים למקור" (הפגם הצורני אליו התייחס בית משפט קמא בפסק דינו).
כאשר מדובר בפגם כזה, וכאשר כל העדים ובכלל זה גם עורכי הדין ורשם המקרקעין אינם סבורים כי הוא פגם שניתן להבחין בו על נקלה בזמן אמת, אני סבורה כי יש קושי במסקנתו של בית משפט קמא לפיה מדובר בפגם "נראה, זועק ובולט לעין" (פיסקה 34 לפסק הדין), ולכן אינני סבורה כי יש לייחס לעו"ד לוי רשלנות בשל כך שהיא לא הבחינה בפגם הזה.
משנקבע כי עו"ד לוי התרשלה ביחס לצו הירושה, אני סבורה כי הוכח גם הקשר הסיבתי בין התרשלותה לבין הנזק.
