רקע;
ביום 29.12.22 הגישה התובעת כתב תביעה כנגד הבנק, העוסק בהפרת פטנטים בקשר לשימוש הבנק בטאבלטים המאפשרים חתימה של לקוחות הבנק על מיסמכי הבנק ואשר סופקו על ידי חברת קומדע בע"מ.
ביום 11.09.23 הגיש הבנק כתב הגנה וביום ביום 25.10.23 הגישה התובעת כתב תשובה.
דיון והכרעה:
ביחס לתיקונו של כתב הגנה, עניין לנו בתקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), הקובעת כי "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".
נקבע כי "עובר לתקנה זו, השתרשה בפסיקה גישה ליבראלית ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות, ולפיה כל עוד יש בתיקון המבוקש תועלת לבירור המחלוקת בין הצדדים, בית המשפט ייטה להענות לבקשת התיקון ברוחב לב", אלא שבקשות לתיקון "אינן מתקבלות באופן אוטומאטי, אלא הן פרי של איזון בין מספק שיקולים, ובהם התרומה האפשרית של התיקון לבירור הפלוגתות; השלב הדיוני שבו מצוי ההליך; תום ליבו של המבקש; שהוי אפשרי מצידו בהגשת הבקשה; והשפעת התיקון על משך הדיון וניהולו בשים לב גם לאנטרס הצבורי ביעילות ההליכים". [ראו רע"א 5382/23 רומי יצחק נ' משה אהרוני (פורסם במאגרים, 10.12.23) והפסיקה המוזכרת בו].
הבקשה לא הוגשה לטעמי בשיהוי ניכר אלא בשלב מקדמי של ההליך.
...
העובדה כי הודעת הבנק לתובעת אודות כוונתו לתקן את כתב ההגנה, תורמת למסקנה כי הצורך בתיקון כתב ההגנה לא נולד לאחר שמיעת תשובת התובעים או דיון.
סוף דבר:
נוכח המפורט לעיל, אני מקבלת את בקשת הבנק לתיקון כתב התביעה.
החלטתי ניתנת כרשמת.