תביעה נגד בנק בגין הפסד במכרז

הרקע לבקשה המשיב (להלן גם: "התובע") הגיש ביום 29.4.19 תביעה כנגד המבקשת (להלן גם: "הנתבעת") לתשלום זכויות סוציאליות ובכלל זה דמי הבראה, דמי חגים, גמול עבודה בחגים, פדיון חופשה שנתית, החזר הוצאות נסיעה, גמול עבודה בשעות נוספות, פיצוי לפי חוק הודעה לעובד ופצוי בגין אי קבלת תלושי שכר, בסכום כולל של 437,720 ₪, זאת בגין עבודתו כמנהל מרפאת "מרכז אלחיאת" בעיר אום אלפחם (להלן: "המרפאה").

התובע הצהיר, כי אמנם בתביעה שהגיש לבית הדין לא נתבעו הפרישי שכר עבור תקופה זו, אולם זאת נוכח הבטחותיה החוזרות והנישנות של הנתבעת להסדרת התשלום; אמנם לנתבעת תחומי פעילות נוספים כגון הפעלת מעונות יום וצהרונים ותחזוקת בתי קברות, אולם הכנסות הנתבעת מתחומי פעילות אלה הן מזעריות, מה גם שההסכם בין הנתבעת לבין עריית אום אל פחם בעיניין תחזוקת בתי הקברות בעיר עומד להסתיים בסוף חודש מאי 2019 ולא יחודש עקב הפסד הנתבעת במיכרז, באופן המעיד על צימצום ניכר בהכנסותיה; התובע שב והפנה לדו"ח הבקורת שצורף לבקשה לעיון חוזר, המפרט את המחדלים השונים של הנתבעת, לרבות בקשר לזכויותיהם הסוציאליות של עובדיה כפי שהתגלו על ידי רשם העמותות.

אין מחלוקת, כי בכתב התביעה שהוגש לבית הדין ביום 29.4.19 לא נתבעו הפרישי שכר עבור תקופה זו, כאשר מנגד, העיד מר רג'א אגברייה בתצהירו (בסעיף 10), כי בסוף שנת 2018 הודיעה הנתבעת לתובע, כי פעילות המרפאה תופסק באופן זמני עד להסדרת הפעילות מול רשם העמותות אלא שהתובע המשיך להפעיל את המרפאה על דעת עצמו ולגבות כספים מהחולים מבלי להפקידם, או את חלקם, בחשבון הבנק של הנתבעת.

...

על יסוד האמור, ובשים לב לתחום הפעילות הנוסף של הנתבעת והכנסותיה הנוספות המתקבלות ממנו מצאתי, כי לא הוכח בפני קיומו של חשש סביר להכבדה על ביצוע פסק הדין ועל כן, אף שמובן חששו של התובע בנסיבות דנן, אין די בחשש זה לבדו כדי להוביל למסקנה לפיה מתקיימת דרישת ההכבדה.

מששוכנעתי, כי עלול להיגרם נזק לנתבעת כתוצאה מהותרת העיקול על כנו ועת לא הביא התובע בפני הצדקה משמעותית לנזק הפוטנציאלי העלול להיגרם לנתבעת, מצאתי, כי נזק זה עולה על הנזק הפוטנציאלי העלול להיגרם לתובע, ככל שצו העיקול יבוטל.

סוף דבר על יסוד כל האמור, מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל.

לטענת התובע אירע לו ביום 28.3.14 אירוע חריג בעבודתו, זאת כאשר בבוקר היום , בנקודת החלוקה, פגש בקבלן משלוחים שעבד בחברה באיזור אחר, אשר שאל אותו אם הוא מודע לכך שב 23.5.14 תפסק העבודה עם בנק הפועלים, זאת נוכח הפסד החברה במיכרז שירותי האספקה של הבנק .

אמנם, מתוך הראיות שלפנינו עלה כי דבר ההפסד במיכרז של בנק הפועלים היה ידוע לתובע עוד קודם ליום 28.3.14, דבר שאליו נימנע מלהתיחס במפורש .מדבריו, הן בפני חוקר הנתבע ( חלק מנ/2 בעמ' 4-5, ) הן בטופס התביעה שמולא ע"י ב"כ (נ/1) והן בעדותו לפנינו (ע'6), נכרת היתחמקות ברורה מלאשר כי היה מודע היטב לכך שהחברה הפסידה במיכרז.

מכל מקום, אין עסקינן במצב בו התובע מתאר נסיבות השונות מאלה שלהן טוען בתביעתו נגד הנתבע (אנמנזה חיובית), אלא בהיעדרו של כל רישום רלבאנטי באנמנזה הרפואית (אנמנזה שותקת).

...

במובן זה מקובלת עלינו טענת התובע כי נפל דבר כאשר ביום הארוע, הובהר לו כי מדובר ב"מעשה עשוי" וכלשון מר משמוש (ע' 9 ש' 22) "לא היה לי מידע יותר טוב, פשוט היה לי את אינפורמציה שב 23 וזהו". ובהמשך: "זה היה תמיד שמועות. כאן היה כבר תאריך". בשאלה האם יש לראות בכך ארוע חריג, מתעורר אמנם קושי נוכח העובדה שעננת סיום ההתקשרות עם בנק הפועלים כבר היתה קיימת במשך מספר ימים.

על כן, לטעמנו, במכלול הנסיבות, מבחינה אובייקטיבית וסובייקטיבית גם יחד , משנודע לו סופית כי אין תקומה להתקשרות עם בנק הפועלים, עסקינן ב"אירוע חריג" וזאת גם ועל אף קיומו של רקע- קרי הצפי שכך ככל הנראה עתיד לקרות.

לטעמנו, השאלה האם באותו יום הודע לו תאריך סיום ההתקשרות המדויק (ואף שמר משמוש בעדותו ציין כי זו היתה האינפורמציה שמסר לתובע ביום הארוע),היתה פחות רלבנטית.

דווקא העובדה שבחר לספר על כך באותו יום מצביעה על כך שהוא חש אז דווקא כי נפל דבר, וכאמור, לא בכדי חש כך דווקא אז. אם כן , קובעים אנו כי אכן ארע לתובע ארוע חריג בעבודה ביום 28.3.2014.

יש לציין, כי מלכתחילה הוגשה תביעתו זו, הן כנגד החברה והן כנגד בנק ערבי ישראלי בע"מ, כלפיו נטענה טענת התרשלות בקשר לטפול בשיק שאבד.

לטענת החברה, פגע הקבלן במוניטין שלה אצל האגודה למען החייל שהייתה לקוחתה בהיקפים גדולים והפסיקה להזמין אותה להישתתף במכרזים.

החברה מעריכה הפסדיה בסך 50,000 ₪.

...

מטעמים אלו ונוכח עדותו של מנהל החברה, כי השיק נמסר לקבלן המשנה כמקדמת עבודה ומכל מקום עבור ביצוע העבודה, נחה דעתי כי ביטול השיק נעשה שלא כדין ומשכך חבה החברה בהשבת שוויו לקבלן.

לאור המורם, הנני מחייבת את החברה בסך נזקיו של קבלן המשנה, נוסף ליתרת חובה כלפיו, בסך 5,165 ₪.

לסיכום לאור כל האמור לעיל דין תביעת התובעת, חברת אלקטרו פ.א.מ יזמות בע"מ בתא"מ 22599-03-12 להידחות בכללותה.

הנזקים מתבטאים במכירת האוטובוסים בהפסד, מניעת רווחים צפויים הפסדי מוניטין המוערכים ב-4,000,000 ₪, כך לטענתו, אך לצרכי אגרה הועמדו על 1,000,000 ₪.

העובדה שהליכי מימוש האוטובוסים בוצעו ע"י כונס הנכסים באישור ראש ההוצל"פ, וכי התובעים לא צירפו אותו כנתבע בתביעה שהגישו מלכתחילה בבית- המשפט המחוזי בנצרת, מלמדת כי לא דבק דופי כלשהוא בהתנהלותו מול הבנק ולמצער כי לתובעים לא היו טענות אליו בזמן אמת ובזמן שבו החליטו להגיש תביעה נגד הבנק ב-2010.

עובדתית טוען עו"ד עלי בתצהירו (נ/2) כי הקשר המקצועי הראשון עם מי מהנתבעים היה ב-10/07 עת פנה אליו ראיק, לקבלת ייעוץ ביחס למכרז הסעות תלמידים שפורסם ע"י המועצה המקומית בית-ג'אן. הוא הסכים לתת לתובעים ייעוץ בנוגע לאותו מיכרז ברם הוא לא היה היועץ המשפטי של התובעים באותה עת בכל נושא שהוא זולת הייעוץ הממוקד ביחס לאותו מיכרז הסעות.

...

סופו של דבר, ומעבר להתיישנות בתיק, אין ראייה כי הנתבע התבקש לטפל בתפיסת הרכבים ו/או הוצאת צווי מניעה.

כדי להוכיח התרשלות עורך הדין היה על התובעים להוכיח כי בנסיבות העניין סביר שבית המשפט היה נעתר לבקשה.

אשר על כן אני דוחה את התביעה.

בפסק הדין קיבל בית המשפט את תביעת המשיבים 2-1 לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו להם עקב פגם שנפל במסמכי המיכרז של המערערת, פגם שהוביל בסופו של דבר לביטול זכיית המשיבים במיכרז, לבקשתם, ולביטולה של העסקה שנחתמה בין הצדדים.

ביום 23.6.2016 הודיעה המערערת למשיבים כי ועדת המכרזים החליטה, לפנים משורת הדין, לקבל את בקשתם ולהשיב את הערבות הבנקאית ככל שיחליטו לבטל את העסקה.

בהמשך לכך, הגישו המשיבים ביום 12.9.2017 את התביעה נגד המערערת ואזורים.

הפרת חובת הגילוי מצד המערערת גרמה לעיכוב בהקמת בית המגורים ומכאן שעליה לשלם את דמי הנזק בגין הפסד ההכנסות מדמי השכירות; המשיבים ביקשו לבטל את המיכרז בתוך זמן סביר; שיעור הנזק אינו על פי הוכחת נזק כי אם בגין הנזק שניגרם עקב ההפרה ותוצאותיה אשר המפר ראה או היה עליו לראות בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה.

...

בפסק הדין קיבל בית המשפט את תביעת המשיבים 2-1 לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו להם עקב פגם שנפל במסמכי המכרז של המערערת, פגם שהוביל בסופו של דבר לביטול זכיית המשיבים במכרז, לבקשתם, ולביטולה של העסקה שנחתמה בין הצדדים.

על כן אין מנוס מהמסקנה שנזק דמי השכירות הנטען בגין השכרת הבית, כלל לא הוכח.

חיוב בהוצאות המודד - אנו דוחים את טענת המערערת בעניין חיובה בהוצאות המודד.

בנסיבות העניין ונוכח מחדלי המערערת בפרסום המכרז לא מצאנו לשנות מחיוב המערערת בהוצאות כמפורט בפסק דינו של בית משפט קמא.

גם לא מצאנו לחייב את המשיבים בהוצאות בהליך זה. ניתן היום, י"ג אייר תשפ"א, 25 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.