תביעה נגד ביטוח ישיר בגין נזקי רכב

בנקודה זו אעיר, כי לפי מה שנימסר ישנה תביעה מקבילה נגד ביטוח ישיר בגין הנזקים שנגרמו לרכב המבוטח על ידה.

...

אין בידי לקבל טענות אלו.

סוף דבר הנתבעת 2 תשלם לתובע של 133,950 ש"ח, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה.

כמו כן, תשלם הנתבעת 2 לתובע את אגרת המשפט כפי ששולמה, שכר עדות השמאי כפי שנפסק בדיון, ושכר טרחת עורך דין בסך 14,500 ש"ח. התביעה נגד הנתבעת 1 נדחית, ללא צו להוצאות, וממילא נדחית גם הודעת הצד השלישי.

בית משפט השלום בנתניה תא"מ 7793-07-18 זיד נ' ביטוח ישיר בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת מרי יפעתי תובע מחמוד זיד נתבעים 1. ביטוח ישיר בע"מ 2. ראני מראעבה פסק דין

לפניי תביעה כספית בגדרה עותר התובע לחייב את הנתבעים לפצותו בגין נזק שניגרם לרכבו בתאונה שארעה ביום 17.7.2017.

הנתבעת 1, מבטחת רכב הנתבע 2 (להלן: "חברת הביטוח") טוענת כי יש לדחות את התביעה כנגדה בהיעדר כסוי בטוחי.

כך גם אף חוקרי חברת הביטוח ביססו את מסקנתם להעדר מעורבות רכב המבוטח בתאונה בין היתר על סוגיית תיקון רכב המבוטח: " לא קיבלנו כל תשובה הגיונית מדוע היה עליו לתקן את הרכב בשטחים על חשבונו כאשר רכבו מבוטח בכיסוי מקיף ובכל מקרה תוגש תביעה על ידי צד ג' ". הנתבע נישאל על כך בחקירתו (עמ' 16 לפרוטוקול, שורות 22-11), והשיב: "ש. ברכב שלך היה לך נזק מקדימה בטמבון באיזור הכנף, היה לך שבר בטמבון, אתה תיקנת את זה?

...

ואולם, מעיון בתמלולי החקירה ולאחר שמיעת עדויות התובע והנתבע 2 בדיון הראיות, לא שוכנעתי כי הנתבע 2 והתובע ניסו להסתיר את הקשר ביניהם וכי עשו זאת מתוך כוונת מרמה.

יש להעיר כי בתחילת החקירה אומר המבוטח לחוקר כי בעבר קבע איתו חוקר חברת הביטוח שלא הגיע בסופו של דבר (עמ' 1-2 לתמלול).

סיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת כנגד שני הנתבעים.

מונחת לפניי תביעה כספית לפצוי התובע בגין נזקים שנגרמו לרכבו עקב היתנגשות עם רכב הנתבעים.

חבותה של מבטח כלפי צד ג' בטענת העידר כסוי בטוחי סוגיית היריבות הישירה בין חברה מבטחת לבין צד ג' נידונה ברע"א 4395/14 מרדכי כהן נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ, וכך נקבע לאמור: "כאמור בסעיף 68, החוק מקנה לצד שלישי זכות תביעה ישירה נגד מבטח האחריות, ויוצר אפוא יריבות ישירה בין הצד השלישי לבין המבטח. הקניית הזכות לניזוק לתבוע את המבטחת, אף שלא כרת עימה חוזה, נועדה להבטיח שמי שסבל נזק אכן יזכה בפצוי; התשלום הישיר לניזוק מפשט את ההליך וחוסך הוצאות (ראו ש' ולר חוק חוזה ביטוח, תשמ"א-1981 כרך ב 361, 421 (2007)). עם זאת, הוראת הסעיף מקנה למבוטח זכות להיתנגד לפצוי הניזוק על-ידי מבטחתו. זכותו של הצד השלישי לפי סעיף 68 לחוק מתקיימת "בין שני קטבים – עיקרון היריבות הישירה כלפי המבטח מזה, וזכות ההיתנגדות של המבוטח מזה" (י' אליאס דיני ביטוח (מהדורה שניה) כרך ב 1153, 1156 (2009)); אלא שאין למבוטח זכות וטו כלפי תשלומים לצד השלישי.

...

סיכומו של דבר, באשר למבחן הראשון, נראה כי המבוטח הפר את חובת היידוע שכן עולה כי לא פנה לחברת הביטוח – לא על מנת להודיע על התאונה ולא על מנת להפעילה לצורך כיסוי הוצאותיו.

לא שוכנעתי כי הנתבעת עמדה בנטל להוכיח שעשתה כל אשר לאל ידה ככדי להגיע לבירור החבות ועל כן, מקום בו חב המבוטח, הרי שקיים כיסוי ביטוחי.

על כן , ולנוכח האמור לעיל, אני מורה כי הנתבעת 2 תשלם לתובע סך של 22346 ₪ וכן 1200 ₪ הוצאות משפט וכן 4850 ₪ שכ"ט עו"ד. המזכירות תגבה אגרה מחצית שנייה ותואיל להמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

השאלה הטעונה הכרעה היא מי נידרש בנסיבות אלה, אם בכלל, לשאת בתשלום בגין הנזק שניגרם לרכב התובעים: מי שנטען שנהג ברכב, מבטחת הרכב או בעליו הרשום? הצדדים ותמצית טיעוניהם התובעת 2 (להלן גם: "ביטוח ישיר") נשאה בתגמולי הביטוח בגין הנזק שניגרם לרכב הנפגע, שהוכרז 'אובדן מוחלט'.

רויטל לא תבעה את חברת הביטוח בגין הנזקים שנגרמו לרכבה, ומעדותה עולה שהיא כלל לא מודעת לכך שהייתה לה פוליסת ביטוח מקיף בעת התאונה (עמ' 18, שורות 31-24).

בנוסף, אני מורה על קבלת התביעה נגד הנתבעת 2, מבטחת הרכב הפוגע, וזאת מכוח פוליסת הביטוח המכסה את נהיגת מחזיקת הרכב, הגב' רויטל ירוחם, שבהתאם לסעיף 27ב לפקודת התעבורה מוחזקת כמי שעשתה שימוש ברכב במועד התאונה.

...

בנוסף, אני מורה על קבלת התביעה נגד הנתבעת 2, מבטחת הרכב הפוגע, וזאת מכוח פוליסת הביטוח המכסה את נהיגת מחזיקת הרכב, הגב' רויטל ירוחם, שבהתאם לסעיף 27ב לפקודת התעבורה מוחזקת כמי שעשתה שימוש ברכב במועד התאונה.

לפיכך, לסילוק מלא וסופי של התביעה תשלם הנתבעת 2 לתובעים את הסכומים הבאים: לתובע 1 סך של 1,406 בגין הפסד פרמיה ולתובעת 2 סך של 30,064 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 1,200 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.

תביעת התובע 1 בגין הפסד הנחת העדר תביעות נדחית בהעדר אסמכתה מתאימה, הגם שחלפו מעל ל- 3 שנים ממועד התאונה.

נטען, כי הארוע אינו עונה להגדרת מקרה ביטוח כמשמעות מונח זה בפוליסה ו/או בחוק חוזה ביטוח ו/או כל דין אחר, ולכן אין חבות כלפי מבוטחה ו/או צד ג' בגינו של ארוע זה. הנתבעת טענה בנוסף, כי היה על התובע להגיש את תביעתו נגד המבוטח ישירות ומאחר והוא בחר לא לעשות כן, הרי אין לו אלא להלין על עצמו.

עיון בפוליסה שכותרתה "פוליסת ביטוח רכב מסחרי מעל 3.5 טון" מעלה כי בפרק 2 לפוליסה העוסק באחריות לניזקי רכוש של צד שלישי נקבע כי "פרק זה מכסה את חבות המבוטח בשל נזק שיגרם לרכוש של צד שלישי כתוצאה משימוש ברכב המבוטח". כמו כן בפרק 2 (א) בפוליסה כפי שמופיע בעמ' 5 לפוליסה (נ/1) הדן בביטוח אחריות לניזקי רכוש של צד שלישי נקבע כדלקמן: "מקרה הביטוח הוא חבות המבוטח בשל נזק שייגרם לרכוש צד שלישי כתוצאה משימוש ברכב בתקופת הביטוח". עיון בפוליסה (נ/1) מעלה בנוסף, כי בפרק 6 לפוליסה שכותרתו "תנאים כלליים" הוגדר כי "השמוש ברכב" בפרק 6 (ב)(2) יהיה: "למטרות עסקו של המבוטח או למקצועו". אין חולק כי במקרה הנידון הנזק לרכב התובע נגרם כתוצאה משימוש במשאית.

...

סוף דבר: לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 8,609 ₪.

כמו כן הנתבעת תשלם לתובע אגרות בית משפט בסך של 758 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪.