לטענת המבקש, החל משנת 2006 ניתקל הוא בתופעות חוזרות ונישנות של איחורים בהגעת אוטובוסים לתחנות האיסוף ואף אי הגעה כלל, אשר גרמו לו לאיחורים למקום העבודה ואף למצבים בהם סיכן את חייו כאשר נאלץ למצוא תחליף לאוטובוס על דרך של עצירת טרמפים ברכבם פרטיים שאינם ממוגנים.
טען המבקש, כי איחורים אלו במועדי ההגעה של האוטובוסים חשפו אותו למצבים בלתי נעימים במקום עבודתו בשל איחורים חוזרים ונשנים בהגעתו.
לעניין סכויי הצלחת התביעה טען כי, לאור האחריות הקפידה החלה עליה, מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים והצווים מכוחם, אין בהסבריה של אגד לאיחורים כדי להסיר ממנה את האחריות לפצות את הצרכנים הניזוקים.
אגד הודתה כי הוגשו ומוגשות כנגדה תביעות אישיות שונות של צרכנים בגין איחורים או עיכובים בהגעת אוטובוסים לתחנות איסוף אלא, שתביעות כאלה מתבררות על בסיס פרטני ובירורן מתבצע תוך היתחקות אחר סיבת האיחור שמא מוצדקת היא.
בהנתן האמור לעיל, אני סבורה כי על אף שלכאורה בפי המבקש עילת תביעה כנגד אגד הרי שלא שוכנעתי כי לתביעה זו סכויי הצלחה בלבושה כתובענה ייצוגית, וזאת, לאור תשתית ההגנה הלכאורית שהניחה אגד, בדבר קיומה של הגנה ממשית עקב נסיבות של כורח ואילוץ, בנסיבות של תיפקוד תחת אילוץ בטחוני של דרישות פיקוד העורף ומצב בטחוני קשה בימי האינתיפאדה השנייה באיזור איו"ש, ולאור השונות הרבה של המקרים הנטענים, לאורך זמן ממושך, תקופה בת 7 שנים עובר להגשת התביעה, מבלי להצביע על אירועים מסוימים, באופן המערפל את היכולת לברר את הנסיבות לאיחורים בהגעת אוטובוסים לתחנות האיסוף, בכל מקרה ומקרה.
...
מנגד, טענה אגד כי יש לדחות את הבקשה מאחר ואינה מתאימה להתברר כתובענה ייצוגית וזאת מכמה טעמים: לטענתה, אין למבקש, וגם לא לקבוצה אותה הוא מבקש לייצג, עילת תביעה כנגדה ולחילופין, המבקש לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש להוכיח כי קיימת אפשרות סבירה כי השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.
בהינתן האמור לעיל, אני סבורה כי על אף שלכאורה בפי המבקש עילת תביעה כנגד אגד הרי שלא שוכנעתי כי לתביעה זו סיכויי הצלחה בלבושה כתובענה ייצוגית, וזאת, לאור תשתית ההגנה הלכאורית שהניחה אגד, בדבר קיומה של הגנה ממשית עקב נסיבות של כורח ואילוץ, בנסיבות של תפקוד תחת אילוץ ביטחוני של דרישות פיקוד העורף ומצב ביטחוני קשה בימי האינתיפאדה השנייה באזור איו"ש, ולאור השונות הרבה של המקרים הנטענים, לאורך זמן ממושך, תקופה בת 7 שנים עובר להגשת התביעה, מבלי להצביע על אירועים מסוימים, באופן המערפל את היכולת לברר את הנסיבות לאיחורים בהגעת אוטובוסים לתחנות האיסוף, בכל מקרה ומקרה.
