כך, לטענת המערער בהתאם לסעיף 5א' לחוק החיזוק מוקנית למפקח על רישום המקרקעין הסמכות, לאשר את הפרויקט החיזוק חרף היתנגדות בעל דירה ואולם, זאת כאשר אחד משני תנאיו הוא שתנתן לכל בעל דירה האפשרות להשמיע את טענותיו בפני המפקח.
לטענת המערער, משבעלי תת חלקה 7 הלכו לעולמם ורישום הירושה טרם הוסדר באופן פורמלי ובפועל לא ניתנה הסכמתם לבצוע הפרויקט – הרי שהיה מקום לצרפם להליך והואיל והם לא צורפו להליך - לא מיתקיים התנאי הקבוע בסעיף 5א'(א) ולפיכך היה על המפקחת לדחות את התביעה על הסף בשל העדר עילה.
זאת ועוד ופועל יוצא מכך - שיקול דעתו של בית המשפט בשאלה האם להתיר הגשת הודעת צד ג' אם לאו, בהתאם לחלופה השלישית הקבועה בתקנה 216, כרוך בשאלה האם המחלוקות והפלוגתות כלפי הצד השלישי, הן כאלו אשר ראוי להכריע בהן במאוחד במסגרת דיון והכרעה במחלוקות והפלוגתות הקיימות בין התובע לבין הנתבע ובכלל כך, האם – בין היתר - מטעמי יעילות וחסכון בהוצאות, יש מקום להכריע בסכסוך בין כלל הצדדים- תובע, נתבע וצד שלישי – באותה מסגרת דיונית אחת.
והשני – "סיכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף" – הקבוע בסעיף 72(ב) לחוק והמקנה סמכות מקבילה למפקח על רישום המקרקעין ולבית משפט השלום.
כך, בהתאם לפסיקה, מכלל ההן הקבוע בסעיף זה המקנה למפקח על רישום המקרקעין הסמכות לידון בתביעות הסגת גבול, למדים אנו על הלאו ובהתאם לו הסמכות לידון בתביעות נזיקין אחרות נשמרה לבתי המשפט (ראו - ד"נ 20/73 שמע נ' סדובסקי, פ"ד כח(1) 730, 732; ע"א 2295/01 מנחמי בוני מגדלי דוד ר"ג בע"מ נ' נציגות הבית המשותף ברח' ז'בוטינסקי (30.6.02), פסקה 4; רע"א (מחוזי י-ם) 38744-06-16 ראובן הושיאר נ' אברהם רחמים (09.03.2017) בפיסקה 14).
...
בהקשר זה נקבע על ידי בית המשפט העליון בפסקה 24 לפסק הדין כי:
"הנה, בעיניי, לשון סעיף 72(א) לחוק המקרקעין מלמדת - בצורה חד-משמעית - על הענקת סמכות ייחודית למפקח לדון בכל סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף, בדבר זכויותיהם או חובותיהם, הנובע מחוק החיזוק. אין בלשונו של סעיף 5 לחוק החיזוק כדי לסתור מסקנה זו. למען הסדר הטוב יובהר, כי סעיף 5(ד) אינו עוסק בענייני סמכות ולכן אין בו כדי לתמוך בטענות המערערים בערעור זה (להבדיל - אולי, ובלי לקבוע מסמרות - בשאלה המהותית העולה מתביעתם, דהיינו, למי שייכות זכויות הבעלות בדירות החדשות שתיבנינה, אם תיבנינה, בבניין)."
וכן, נקבע בהמשך בסעיף 28 לפסק הדין:
"לסיכום, סמכותו העניינית של המפקח קבועה בסעיף 72(א) לחוק המקרקעין, והיא חלה על כל סכסוך הנוגע לזכויות וחובות של בעלי דירות בבית המשותף לפי חוק החיזוק. משתובענת המערערים נוגעת לזכויות ביחס לדירות שתיבנינה, אם תיבנינה, מכוח תמ"א 38 ובהתאם להוראות חוק החיזוק, הרי שהמפקח מוסמך לדון בה."
קביעה דומה קבע בית המשפט העליון גם ברע"א 1002/14 שומרוני נ' קופמן (9.7.2014), שם הוסיף בית המשפט העליון וקבע כי סמכותו של המפקח על רישום המקרקעין לא נסבה רק על אישור עבודות החיזוק, אלא היא משתרעת גם על אישור של אופן ביצוע העבודה.
לאור האמור, הנני דוחה ערעורו של המערער הנסב על היקף עמודי כתב ההגנה אשר יוגש על ידו כפי שנקבע על ידי המפקחת.
סוף דבר;
לאור האמור והמפורט – הערעור נדחה.
